מתלבטת על גירושים. אין לנו שיח נורמטיבי מאז ומתמיד. הכל ויכוחים וריבים, אלימות מילולית משני הצדדים. התחלנו טיפול זוגי שלא ממש עובד. מרגישה חנוקה עם הילד ועכשיו בהריון שני בזמן שהוא חי כמו רווק. לא מועדונים וכאלה אבל יוצא מהבית עם אמא שלו, דבק, ואני תקועה כי מוגבלת פיזית כרגע. צריכה עזרה ונעזרת בהורים שלי במקום שבעלי יעשה את זה. כל פעם שמדברים מגיעים לטונים גבוהים וצעקות ואי אפשר בגישה של ליקוקים של ׳אני לא רוצה לריב׳, ניסיתי הכל. המטפלת הזוגית יצאה עליי שאני לא מכבדת את אמא שלו, במקום להבין את הצד השפוי שלי. וגם שאני נותת לה יותר מידי קרדיט שמצליחה לעצבן אותי. אציין שהיא מתערבת בכל דבר ולטובתו ואני מרגישה שאני צריכה לריב עם 2. כרגע אני שלמה עם גירושים, ויש הרבה מעבר, אבל מפחדת שיעברו לי ההורמונים והקריז ואני אתחרט. בכל זאת, תמיד נאלץ להיות בקשר בגלל הילדים. והוא גם לא בנאדם פייר שנחמד להתגרש ממנו. הוא לא בנאדם שירביץ או יבגוד, אבל הריבים ברמה מספיק קיצונית בשביל להגיד חלאס… המטפלת אמרה תנסו לחיות בנפרד בנתיים, לא למהר להתגרש. אבל מרגיש לי בזבוז זמן. חבל לי על המזונות והתנאים שיכולים לשפר לי כרגע את החיים עם הילד. כרגע אני סופגת המון הוצאות לבד. ככה מאז שאנחנו נשואים, הוא על הגב שלי גם מבחינה כלכלית, וכל ההוצאות של הילד. הוא משלם רק שכירות ארנונה דלק וסיגריות ונגמרת לו המשכורת. אין לו אשראי. חי כמו גמל במדבר. הכל מהאשראי שלי.

אם את אומרת שבגלל ההריון וההורמונים את מפחדת להתחרט אולי כדאי לשקול את זה יותר איזה חודש את מה ההורים החברות אומרים?

חודש 5. כולם רואים שזה לא עובד, ולעבודה זוגית צריך 2. ואנחנו תמיד מנסים ולא מצליח. ומצד שני אומרים לא למהר להתגרש. אבל אם זה כבר מוביל לשם… חבל לי על הזכויות שלי. אבל אני יודעת שברגע שנתחיל תהליך זה יהיה סופי. כרגע זה רק באוויר, כל הזמן, אבל באוויר.

באמת בזמן ההריון דברים בקלות יוצאים מפרופורציה תנסי להתעסק בעצמך ובבית בילדים ופחות בקשר איתו עד הלידה לפחות ואז תקבלי החלטות הריון זה זמן גרוע לקבל החלטות גורליות לדעתי

פשוט תתעלמי מקיומו בנתיים עד שתלדי ותחליטי

אל תתגרשו! תנסו להיפרד גם אם יקח זמן אז תני לזמן לעשות את שלו, אני גדלתי בבית שיש בו רק אמא ולא ידעתי מה זה אבא עד שאיזה יום הוא צץ ולא רציתי לדבר איתו כי הוא בא מאוחר מידי כשאני הייתי בוגרת ומאוד טעונה וכועסת איך עזב אותנו לבד מגיל 3. אז כמישהי בת 30 שגדלה בלי אבא בבית אני אומרת לך היה נורא קשה, תנסי כל דבר אפילו דברים שלא נראים לך העיקר תנסי הכל לפני ההחלטה הזו, בבקשה 🥹

לקום וללכת זה כביכול הכי קל ( לא באמת) אבל לשקם ולעבוד זה העבודה היותר קשה. אני במקומך הייתי גרה בנפרד.. שילך לאמא שלו לאיזו תקופה ותראו אם אתם מתגעגעים , אם חסר לכם הביחד. בנוסף הייתי מנהלת איתו שיחה שהצד הכלכלי חייב להיות משותף, אין דבר כזה שרק את משלמת על הכל.. גם אם זה אומר שהוא צריך להחליף עבודה או לעבוד ב2 עבודות, כי בפועל זה מה שהוא יצטרך לעשות בתשלום המזונות אם תתגרשו .

נשמע שהוא משתתף בהוצאות השאלה על מה עוד חי על חשבונך. לגבי כל הריבים וחוסר תקשורת זאת בעיה מאוד קשה במיוחד שעוד ילד בדרך ומניסיון שני ילדים הרבה יותר קשה הרבה יותר מתח וריבים. מצד אחד הילדים יגדלו זאת תקופה קשה עוד כמה שנים יהיו יותר טוב. או באמת לחשוב מה לעשות כי לא כייף להיות בזוגיות שרק ריבים.

אין לנו שיח אחד שהוא נורמלי. אחד! אי אפשר לשבת ביחד ולדבר. ומה על חשבוני? סמארטפון שלו שעשה מהאשראי שלי ב7 אלף שקל, הוצאות על הילד, ביגוד, הזמנות אוכל, חשמל, טלוויזיה אינטרנט, ביטוחים לרכב, קופת חולים, בדיקות, קניות, דלק(למרות שדלק לפעמים אני שמה לפעמים הוא, אבל הוא נוסע רוב הזמן ואני פעם ב וקרוב).

אז תתעוררי, למה את לא עושה עם זה משהו ומנהלת איתו שיחה רצינית וחדה בנושא? עזבי רגע להתגרש. להתגרש תמיד אפשר גם להיות גרושים זה סרט בפני עצמו.. גיסתי גרושה עם 3 ילדים שהם כבר בני נוער כן, אבל הגרוש שלה עשה לה את המוות תמיד ועדיין עושה.

תתחילי מלקבוע לו עובדה שההוצאות יתחלקו מעכשיו חצי חצי, או בסידור אחר שיהיה לכם נוח. ושילך לחפש עבודה שתתאים לסידור הזה, מה קרה😤

הוצאות של בית וילדים שהמשכורות של שניכם זה תקין לחלוטין אם כל המשכורת שלו הולכת על זה. לא חושבת שיש מה לבוא בטענות. ואם כל המשכורת שלו או כמעט כל המשכורת שלו הולכת על כלכלת הבית והילדים ביטוחים וכו... אין בכלל מה לבוא אליו בטענות. אם קונה כל היום דברים לעצמו זה כבר משהו אחר. לגבי שיח אם כל הזמן רבים צריך לנסות לפתור את זה השאלה אם זה מה תקופתי משבר שעוברים ומנסים להפחית את הריבים ויותר תקשורת ואם לא אז באמת לעשות חושבים מה את רוצה לעשות. לפרק תמיד קל, אני בעד לנסות לפני שמפרקים בית כמובן שלא בכל מחיר

אבל היא רשמה שהוא משלם את השכירות , ארנונה דלק וסיגריות ושהוא בעיקר נוסע ברכב... ומאמינה שסיגריות זה בשבילו אם היא בהיריון אז בגדול זה נגמר בשכירות וארנונה והיא כל השאר לדעתי? זה מעט מדי

נועה מותר לו לקנות סיגריות לעצמו אל תגזימי. אם זה המשכורת שלו אין מה לעשות. לא כולם יש להם עבודות שמרוויחים הרבה. יש הרבה נשים שמרוויחות יותר מהבעל. את לא יודעת כמה הוא מרוויח מה השכירות כמה דלק ואם זה לעבודה מה השעות כמה הם מרוויחים ובאיזה איכות חיים הם מתקיימים בשוק קל להגיד לפי מה שהיא מתארת הוא משתתף בהוצאות כל המשכורת שלו או רוב המשכורת הולכת על התנהלות הבית. אם ההוצאות שלהם גבוהות לעומת ההכנסות אז צריך להתנהל כלכלית אחרת. אם משתמש גם בכסף שלה לעובר מותרות בשביל עצמו זאת בעיה

ברור שמותר לו חחח אבל ניכר שזה מפריע לה שזה כל ההוצאות שהוא משתתף בהן. זאת שיחה שרק הם יכולים לנהל ולהחליט מה לעשות עם הכסף שלהם.

מסכימה איתך