פריקה. אני בהריון ראשון בחודש שלישי וכל החודש האחרון אני בוכה ועצובה במעט כל היום בלי סיבה. אני מודה לאלוהים על המתנה הענקית אבל לא מצליחה לשמוח גם כשאני מספרת שאני בהריון אני עם דמעות ונחנקת. תודה לאל בעלי מדהים ועוזר לי המון אבל הוא גם לא יודע איך להתמודד עם המצב הזה. כולם אומרים לי למה את עצובה? את צריכה לשמוח ואני לא מצליחה!! יוצא מצב שכל החודש וחצי האחרונים אני לא מתפקדת בעבודה , לא פוגשת משפה או חברים רק כשממש אין לי ברירה. אני כותבת את זה בדמעות וכועסת על עצמי כי אולי זה נשמע קצת מוזר.... האם יש משהיא שהיתה במצב הזה?? מה עושים?? צריכה חיזוקים 🥺🥺🥺

גם אני בכיתי בחודשים הראשונים, וגם לי אמרו לשמוח, אני לא שמחתי, לא הבנתי למה לשמוח לא הבנתי מה קורה איתי.. אחרי זה עבר לי, והיה לי כיף בכל שאר הטרימסטרים, ועכשיו עוד שבוע בע״ה אמורה ללדת.. קחי הכל בקלות, אל תחשבי יותר מידי, לפעמים המחשבות זה המחסום הגדול שלנו