*כאילו לא ילדתי* אני זוכרת את הלילה אחרי הלידה שהסתובבתי עם קטטר במחלקה מסתכלת מסביבי על עוד יולדות יש את אלה שתראי אותן כבר עם טרנינג כאילו לא ילדו ואלה שפצועות כאובות ומדממות ולא מורידות את החלוק של הבית חולים.. מצחיק שהרבה מהמחשבה שלי הייתה ואי איזה כיף לה היא נראת כאילו לא ילדה... ואיך אני רוצה כמה שיותר לחזור לאיזון ולהיות "כאילו לא ילדתי" לא רק במשקל...בכלל במצב רוח , באנרגיות, בכוחות. למה ? כי אני אישה ואישה צריכה להיות חזקה גם ללדת גם להמשיך בחיים כרגיל גם להיות אמא לביאה גם לחזור לעבוד בלי שעות שינה גם לקפל, להאכיל, לבשל וכו' כמה ציפיות יש מאישה?? אז לא ... אני לא חזרתי לעצמי אני עברתי את האירוע הכי משמעותי בחיים שלי האירוע הכי מרגש אך גם לא פשוט מטלטל הידיעה שבבוקר אחד את הופכת לאמא והאחות אומרת לך בואי לקחת את התינוקת שלך.. ואת בכלל לפני שניה ראית נטפליקס כאילו הזמן עצר מלכת...מתלבטת אם לעשות שנצ או לא.. אני מאוהבת בתינוקת שלי ברמות אחרות ואוהבת להיות אמא אבל הייייי, אני כן ילדתי!!!! אני רק הרגע נהפכתי לאמא ואני לא מתיימרת לחזור לעצמי כי אני לא יחזור לעצמי יותר לעולם... עכשיו זאת אני החדשה , אני עם הכאבי גב , העייפות , זאת שלא הייתה עם עצמה לבד כבר 3 חודשים , אני שחברות רווקות שלה כבר לא יודעות על מה לדבר איתה, אני שקמה מתוך שינה בבהלה של "מה מה קרה" זאת אני החדשה.. ואני מקבלת את עצמי ככה ומבינה שאלו החיים החדשים שלי אז לא לא חזרתי לעצמי ואני גם לא אחזור.