נשים נשואות עם ילדים או בלי איך היחסים שלכן עם חמתכן? האם היא מתערבת לכם בזוגיות או נותנת הערות וביקורות ? נגיד ביקורת על איך לגדל את הילדים או ניהול הבית ? ב"ה ילדתי לפני 3 וחצי חודשים את בתי הראשונה והבכורה שלי והיא נותנת לי ביקורות על ניהול הבית שלי והערות על למה התינוקת בוכה נגיד ממש מעצבן .. מה היא מתערבת בכלל אבל לא אמרתי לבעלי שזה מעצבן אותי הוא מאוד קשור לאמא שלו ואם אגיד לו את זה אז הוא יגיד לי משהו כדי להגן עליה כמו נגיד היא אומרת את זה מתוך איכפתיות אליך

כן, זה אופי.. גם אמא שלי וגם חמותי עושות את זה 🤷🏻‍♀️

פשוט תגידי כן כן ותעשי מה שבא לך חחח

היחסים שלי עם חמותי ממש אחלה. היא לא מתערבת בזוגיות ובעלי גם לא משתף אותה בדברים לא חיוביים שקורים בזוגיות (כשיש ריב או משהו) כי זה משהו שסיכמנו בינינו. לגבי הילדים, הייתה פעם אחת בלבד שהתערבה בעבר עם הגדול שלי ובעלי כ''כ התעצבן עד שחסם אותה בפלא' (כעסתי עליו על זה) ומאז היא והמשפחה שלו לא מתערבים בכלום. ובעלי ביחסים מדהימים עם אמא שלו ואני אוהבת את זה. שתפי את בעלך שידבר איתה. זה לא מתאים.

וגם אם בעלך יגיד שזה מתוך אכפתיות, תקדימי רותו ותגידי לו - אני יודעת שזה מתוך אכפתיות אבל זה לא נעים לי.

היחסים בינינו הבינאישיים מאוד טובים, יכולות לנהל שיחה של שעות ובאופן כללי מאוד אוהבות אחת את השניה. אבל כן מאז שילדתי אני סופגת המון "עקיצות" בהחלטות שאני מקבלת לגבי התינוק שלי שהיא לא מסכימה איתן. היא תמיד משתדלת להיות מנומסת ולא תמיד להעיר (למרות שניכר על הפנים שלה לפעמים חוסר שביעות הרצון שלה מההתנהלות שלי איתו) אבל זה עדיין מאוד השפיע על הקשר שלנו וכן נוצר ריחוק. זה נורא תלוי בתקשורת שלך איתה, אם זה משהו שאת מרגישה בנוח לפתוח בשיחה, אין כמו תקשורת. וכן תערבי פחות שלא תהיי חשופה לביקורות ופרצופים.

אני לא אוהבת ולא שונאת... אישה מאוד מאוד קשה שאני מסתדרת איתה אבל גם מעמידה אותה במקום שצריך...תמיד היינו ביחסים סבבה אבל מהיום שסיפרנו לה על ההריון היא שינתה את כל היחס שלה כלפיי, הייתה עוקצת , כל מילה שהייתי אומרת הייתה מנסה לסתור אותי, כל דבר הייתה נפגעת , אפילו עשתה בלאגן ביני לבין בעלי פעם אחת, הייתה מעירה לי על הנראות שלי , אבל למדתי עם הזמן לעקוץ בחזרה ולהעמיד במקום... אני לא פראיירית שלה שהיא תוכל לעשות מה שהיא רוצה, אישה טובה אבל חסרת כל טאקט והתחשבות בזה שאני אשתו של הבן שלה, מאז שנכנסתי להריון וכל הסיפור התחיל להיות לא נחמד בנינו, אני מרגישה שאני צבועה איתה... היחסים סבבה למראית עין... נפגשים כמה פעמים בשבוע שבתות וכאלה , אני מכבדת אותה רק בגלל שהיא סבתא של הבת שלי ואמא של בעלי... אצלי יש קטע שאני הבנתי למה הגישה שלה השתנתה אליי בזמן ההריון, היא מאוד אובססיבית לילדים שלה ובמיוחד לבעלי, ואני פשוט הבנתי שהיא מקנאה בזה שהבן שלה הוא כבר לא שלה , יש לו אישה ויש לו ילדה ויש לו משפחה בפני עצמו, כי אנחנו ביחד שמונה שנים תכף ורק שנכנסתי להריון היחסים התחילו להתקלקל... היא מתייחסת ככה רק בגלל שהיא מבינה שהוא בזכות עצמו ... כמובן שהיא שמחה בשביל הבן שלה, אבל זה שיש לו חיים חוץ מאמא שלו והבית שלה זה מה שעושה את האפקט של העקיצות והויכוחים האלה... שומרת על מרחק וכבוד אבל ומרגישה שאני צבועה איתה לפעמים...

היא חושבת שהתחתנתי איתה ורוצה דיווח על כל פלוץ שלי , כמובן שזה לא קורה . היא מאוד קולנית ואני בכוונה מעצבנת אותה שאני בקושי מגיבה על משהו . מהלידה ניסתה לקחת חסות על הילדה ואבוי אם מישהו שומר מלבדה ( רצונות לחוד מציאות לחוד ) 🤪 למדתי להסתדר איתה בעיקר בצביעות מכבדת שאני מגיעה ופשוט חוזרת לפינה שלי , נתתי לה להבין בשיא האדישות שאין לדעות שלה מקום . לאחרונה שהתחיל להידרדר בגלל הערות גזעניות של למה אני מדברת עם הילדה רוסית , למה גן רוסי וכו׳ אבל זה כבר בטיפול של בעלי .