הלב שלי נקרע ההורים שלי אמרו לי שאני לא עושה כלום שאני רק בטלפון וזה ממש לא נכון אני גרה עם ההורים שלי עם הבן שלי אני אם חד הורית אני עושה כל דבר בשביל לעזור ולהקל מבשלת עושה כביסות עושה כלים מטיילת עם הבן שלי משחקת איתו בבית וגם הכלבה שלי מצטרפת והם אמרו לי שאני מפונקת שאני לא עושה כלום שעדיף שהייתי גרה בשכירות במקום אחר אומרים לי שאני אפילו לא רוצה לשלוח את הילד לגן אז אני לא עובדת אמרו לי שאני אשב עד גיל 40 בבית אמרו לי שגם אם אני מדברת ומכירה בחור הם יהרגו אותי ששום בחור לא יכנס לבית מה אני עושה? איך אני ממשיכה? אני לא מפסיקה לבכות 😞

הם רוצים לטןבתך פשוט לא יודעים איך לנסח את עצמם כנראה.. אם הילד גדול מספיק אז כדאי אולי לשים בגן ולצאת לעבוד.. זה באמת קשה להורים שאחד הילדים גר אצלם עם הנכד בלי לעבוד..

בן כמה הוא ?

בן שנה וחודש

אני לא מסוגלת לשלוח אותו לגן במיוחד מה שקורה לא חסר מקרים

הוא גדול, חבל, הוא צריך חברה כבר בגיל הזה.. צריך ילדים בגילו וסדר יום עם אנשים חיצוניים.. זה יעזור לשניכם לדעתי. כמובן לא לכל גן. מבינה את הפחד שלך, אבל הוא חיייב חברים בגילו, זה מאוד יעזור לו להתפתחות ולך ליחיות קצת. תבדקי טוב טוב, יש היום גנים מצולמים אפילו.. אולי כדאי

גם לדעתי הוא גדול, מה גם שאת והוא חיים על חשבונם וזה באמת תיק כבד. תדאגי לעצמך, תשלחי אותו למסגרת, תמצאי עבודה טובה, לאט לאט תשתקמי עד שתהיי מספיק עצמאית לכלכל את עצמך ולשכור לכם דירה. הם ההורים שלך ותמיד יעמדו לצידך ויתמכו בך אם צריך. תעשי השתדלות לשקם את עצמך, זה גם לא טוב לבריאות הנפשית שלך ככה לגדל ילד בבית, בלי הכנסה, בלי הגשמה עצמית.

הילד לא סגור בבית כל הזמן אנחנו יוצאים ומטיילים

אבל אין לו חברים בגילו, זה גיל משמעותי מבחינת חברה, גם מבחינה ריגשית זה עלול לפגוע בו ובך בעתיד.. זה גיל שהוא מאווווד צריך חברים בגילו, לא משנה כמה את איתו ןכמה את מעסיקה אותו.. זה כבר לא 3 4 חודשים שאת אומרת בסדר, מעל שנה זה משמעותי מאוד ריגשית

זה תקין לגמרי שאת איתו בבית אבל ברגע שאת לא בבית שלך וזה התגובות של הסביבה שלך זה בעייתי גם לדעתי עדיף לשים אותו בגן ולעבוד וללכת למצוא דירה בשבילכם אם זה כבד על ההורים שלך והם מורידים אותך עדיף טיפה לשמור מרחק בריא ולבוא לבקר אף אחד לא יהיה יותר טוב ממך בשביל הילד שלך אבל בשביל שלו יהיה טוב צריך שגם לך יהיה טוב קודם כל