אני חייבת לפרוק תגידו לי אם זה נורמלי אני חולה לא מרגישה טוב, בעלי לקח את הבן שנה וחצי שלנו לטייל כל היום ואני כבר לא מסוגלת אני יושבת ובוכה בבית כי אני מתגעגעת אליו. פשוט לא מפסיקה לבכות בעלי כבר בדרך חזרה אבל קשה לי אני עומדת מהחלון מסתכלת לראות את האוטו שלו נכנס לחניון זה הבן היחיד שלי לא בגן. מעולם לא השארתי אותו עם אף אחד! רק עם בעלי לבד במקסימום שעתיים. היום זה היה ארוך מידי אני פשוט מתמוטטת בלעדיו אני מחוברת אליו בלב וזה קשה

ברור שנורמלי את אמא שלו.

קןדם שולחת חיבוק דבר שני זה נורמלי אבל בשביל הבריאות הנפשית שלך את צריכה ללמוד לשחרר אבא שלו יודע לטפל בו וגם הסבתא יכןלה לעזןר מניסיון גם לי יש ילדה אחת וקשה לי לשחרר ולצאת אבלל הבנתי שאין ברירה וזה נחוץ

אתן נראלי פספסתן קצת את הכוונה שלי. ברור שזה אבא שלו ואני סומכת עליו בעיניים עצומות. אבל אני מרגישה שאני מחוברת לילד הזה בחבל תבור עדיין, אני מרגישה שחלק ממני חסר כשהוא לא ליידי. קשה לי. עצוב לי

תודה גילי כמובן אני מרימה להם שבילו ביחד

ככ מבינה אותך הייתי ככה עם הבכור שלי...שלא היה לידי הרגשתי כאילו לקחו לי איבר מהגוף באמת. היום הוא בן 9 למדתי לשחרר עם הזמן כי הבנתי שזה ממש פוגע בו והם מרגישים את החרדה שלנו וזה משפיע על הילד

אמלה אני לא רוצה לחשוב על היום שבו אכניס אותו למסגרת