היי , רוצה לפרוק פה ולקבל עצה כי לא מסוגלת לדבר על זה עם הקרובים שלי .. בת יחידה , ההורים שלי גרושים , לקחתי צד גדלתי עם אבא שלי והיחסים שלי עם אמא שלי תמיד היו מורכבים , היא אישה קשה עם רגשי נחיתות קשים מאוד ומצד שני מנסה לשדר שלא אכפת לה מכלום . הייתה תקופה שהיא החליטה למחוק אותי מהחיים שלה עד לפני שלוש שנים שנפגשנו ודיברנו על הכל ועדיין נשארו דברים לא פתורים , אבל מאז השיחה הזאת דיברנו וניסיתי לשתף אותה יותר בחיים שלי ויזמתי להפגש איתה גם כשהתחתנתי שיתפתי אותה בהכל אבל אחרי החתונה שוב נוצר נתק . כשנכנסתי להריון שמרתי על זה בסוד רק בודדים ידעו (הכי קרובים אלי ואל בעלי) וסיפרתי לה בחודש רביעי אחרי שכל הבדיקות יצאו תקינות ועדיין שמרנו על ההריון בסוד עד חודש חמישי .. אחרי שסיפרתי לה כמובן שהיא לא דיברה איתי ולא התעניינה בי ואיך הולך לי ולא כלום רק בחודש שמיני היא ניזכרה להתקשר לשאול איך אני ושהיא התקשרה כעסתי עליה שלמה היא ניזכרה רק עכשיו והיא בתגובה ענתה לי (במילים אחרות כמובן) שהיא ניפגעה שסיפרתי לה רק בחודש רביעי ושהיא שמעה מאנשים אחרים שאני בהריון (היא שיקרה כי האנשים שהיא אמרה שאמרו לה לא ראו אותי בכלל וגם לא יודעים איך אני ניראת אולי רק בתמונות) וגם בלי קשר הסתובבתי עם בגדים רגילים ולא ראו שאני בהריון עד שסיפרתי לה .. בסופו של דבר עם כל הכעס עליה ויש הרבה ועם כמה שאנחנו בקשר און אוף ולא בקשר הכי וואוו שגם שאני מדברת איתה היא מוציאה אותי מדעתי החלטתי להגיד לה שאני בחדר לידה וכמובן שהיא הגיעה הייתה איתי לקראת הלידה ולא בלידה עצמה בכל זאת לא רציתי אף אחד איתי חוץ מבעלי .. ראתה את הנכדה הראשונה והיחידה שלה רק ממש אחרי הלידה לשתי דקות עם כל הלכלוך וזהו לא ראתה אותה מאז ועבר מאז חצי שנה . יומיים אחרי הלידה היא התקשרה לאחל לי מזל טוב וסתם לדבר קצת מה אני עושה אמרה לי קצת מה לעשות וזהו השיחה נגמרה בטוב (מה שלא קורה בדרך כלל) ומאז שלחתי לה פעמיים הודעות וראיתי שהיא לא בעיניין אחר כך התקשרתי עוד פעם אחת ואמרתי לה שהיא מוזמנת לבוא מתי שהיא רוצה שזה יהיה לה ברור וגם לזה היא לא ממש הגיבה ומאז זהו לא דיברנו , היא לא מתקשרת לא מתעניינת ניראה כאילו לא אכפת לה יכול להיות שזה פשוט הריגשי נחיתות שלה שהיא רוצה שאני יתחנן אליה לבוא אלי ולראות את הנכדה שלה . כואב לי שהילדה שלי לא תיזכה להכיר את סבתא שלה אבל מרגישה שעשיתי הכל חוץ מלהתחנן אליה באמת שעשיתי הכל והייתי איתה הכי שקופה שיש . אני באמת פגועה ממנה ואני לא יודעת מה נכון לי לעשות אני לא חושבת שהיא באמת תתרום לי בעזרה שלה אבל המינימום שתיראה את הילדה . יש לציין שאני מגדלת את הילדה שלי עם בעלי בלי שום עזרה , פשוט ככה מסתדרים . כמובן שאבא שלי החיים שלי רואה אותה לפחות 3 פעמים בשבוע וגם מהצד של בעלי קופצים לביקור מדי פעם למרות המרחק כולם מחכים רק לראות את הנסיכה הקטנה שלי מה אתן חושבות להשאיר את המצב ככה ואם היא לא רוצה קשר לא בכח או שאני צריכה להלחם על הקשר הזה יותר ? כבר לא יודעת מה לעשות זה הזוי שהילדה שלי כבר בת חצי שנה ולא ראתה את סבתא שלה אף פעם ..

יקירה מאוד מבינה לליבך אין דבר כזה אמא שלא אכפת לה.. יכול להיות שיש לה אגו ורגשי נחיתות. תלחמי כמה שיותר על הקשר הזה שתדעי בלב שלם שעשית הכל.. הזמן עובר מהר ההורים מתבגרים ואת לא רוצה לסחוב על עצמך מועקה ביום מן הימים. יש לפעמים אנשים שרוצים להרגיש יותר מהקרובים אליהם במיוחד שאת הבת שלה. בהצלחה❤️

לא הייתי מתחננת.. עשית מעל ומעבר.. זו דעתי. שמרי על כבודך, את אמא בעצמך עכשיו. אם היא מעוניינת, הדלת שלך תמיד תהיה פתוחה עבורה

תשמעי לי זה לא קרה אבל זה קורה עכשיו לבעלי, אמא שלו לא רוצה קשר אלא אם כן זה בתנאים שלה יש לנו 5 ילדים ניסינו הכלללללל שתקנו על מלא דברים ותמיד אחרי כמה שנים חזרה לקשר של כמה חודשים ואז שוב נעלמה מנגד היא בקשר עם שאר האחים ועם הנכדים האחרים שלה,אפילו שבעלי הוא הילד שהכי דאג לה ועזר לה ותמך בה, תמיד אמרתי לו תתקשר עזוב בלי אגו,עד שיום אחד הוא אמר שהוא פשוט לא מסוגל יותר להיות ככה, הפגיעה שלו כבר הייתה גדולה מדי, עעשיו שנה היא לא מתקשרת כלוםםםם רק שולחת לילדים בוטאטסאפ מזל טוב אני חושבת שזה הדבר הכי כואב שיכול להיות ועדיין מציעה לו לפעמים להתקשר לשאול לשלומה כי הוא בנאדם מדהים עם לב זהבבבבב אז לא בכוח אבל פעם ב הוא מתקשר ושואל איך היא ובזה זה נגמר... מציעה לך לפעמים לשאול איך היא בלי יותר מדי,נטו בישבילך, כי היא אמא(למרות שלא כל אמא מגיעה לה להיקרא אמא) ותהיי את מדהימה כמו שאת וטובה! ושהיא תישאר כמו שהיא... וזהו אין לך יותר מזה מה לעשות...

הי אהובה, אני מבינה את רגשות הכעס והתסכול שלך אבל את צריכה תמיד לזכור שאחרי הכל זאת אמא שלך ושאת צריכה לכבד אותה למרות האופי הקשה שאת מתארת שיש לה. תשתדלי לעשות לה טלפון לפחות פעם בשבוע ולשאול לשלומה ולשמור על שיחה רגועה על מי מנוחות, לאט לאט תעלי את המינון ותראי איך אחרי כמה זמן זה יעשה פלאים! והכי חשוב, תעשי את זה לא בשביל לקבל משהו בתמורה ממנה, אלא ממקום של דאגה ורצון לדבר איתה. ואת תראי שזה רק ישעה לך טוב על הנשמה! ובע"ה מאחלת לך היחסים שלכן רק ילכו וישתפרו 🙏🏼

לא הייתי מתאמצת