איך אפשר להירדם עם כל כך הרבה עצבים בגוף? בנות שמסוכסכות עם חמותן אשמח לשמוע מכן בין חמותי וביני היו יחסים טובים הרבה שנים עד שנולד הילד הראדון והפכנו להורים. פתאום שאנחנו הורים ויש לנו דעות ורצונות זה הוציא אותה מאיפוס. כבר כמה שנים מאז הילד הראשון אנחנו ביחסים מאוד בסיסיים ומנומסים אחת עם השנייה ולא מעבר. גם בעלי שמפחד תמיד מעימותים ופיצוצים היה לו נוח בשנים האחרונות שזה המצב בקשר, שאין בינינו דיבור אמיתי אלא בעיקר מתוך נימוס, העיקר שמסתדרים. היום הגענו אליה לארוחת שישי (היא גרה לבד) והיא שאלה אותי איזו שאלה ״כבר עשיתם ככה וככה״ (זה באמת לא משנה מה) ואמרתי לה, מה זה משנה אם עשינו את זה או לא? היא התחילה להרים את הקול ולהגיד ״איזה מן תשובה זו? זכותי לדעת, את ממש חוצפנית איך שאת מדברת״ בינתיים הקטנצ׳יק המלאך שלי היה לידה ושיחק והיא ככה צועקת עליי ועוד קוראת לי בשמות וואו בנות ראיתי שחור בעיניים צרחתי עליה ברמה שגרמה לבן שלי להיבהל ולרוץ אליי צורח מבכי בעלי בדיוק נכנס בדלת (הוא התעכב עם האוכל) ולא הבין מה קורה צרחתי על חמותי שאני לא מסוגלת יותר שאני לא מרשה לה לדבר אליי ככה ושלא תעיז לצעוק עליי או לקרוא לי בשמות ליד הילד שלי יותר ופשוט הלכתי משם בעלי אחריי קודם כל על הבן שלי, שאני עוטפת אותו באהבה אינסופית מהרגע שנולד, פשוט נשבר לי הלב שהוא היה שם כשנשברתי ושככה הבהלתי אותו ואני אוכל את עצמי על זה עוד הרבה זמן בעלי היה שבוא מהסיטואציה שככה היה פיצוץ הוא דיבר עם אמא שלו לנסות לגשר והיא אמרה לו עליי - היא מחוקה אצלי, מהיום זה רק אתה והילד איך שהוא סיפר לי את זה לקחתי את הדברים שלי וחזרתי אליה דפקתי לה בדלת ואמרתי לה שיש 2 אופציות שאם אני באמת מחוקה אצלה, אין כזה דבר שהיא תראה את הילד שלי בלעדיי - אז שתחשוב אם היא הולכת בדרך הזאת או - שאני נכנסת אליה ואנחנו מדברות. נכנסתי אליה פתחנו את כל הדברים שלא העזנו לפתוח כל השנים האלה עשיתי את זה רק למען בעלי ואין מצב שאני עושה את זה שוב דיברנו הרבה זמן יחסית ופשוט נפל לי האסימון שאי אפשר לגשר על הפערים היא רואה בכל הילדים שלה (בעלי היחיד שנשוי השאר גרושים) ילדים קטנים שצריכים לכבד אותה המבוגרת והיא אמרה בשיחה שאני צריכה להבין שהיא הבן אדם המבוגר ושאם היא שואלת שאלה אני צריכה לענות עליה, ושהיא לא תשנה את הדרכים שלה ושאני צריכה לקבל ולהשלים עם זה שהיא תמיד מעל כולם וואו אם היא לא הייתה חמותי הייתי בועטת אותה מכל המדרגות, באמת אבל התנצלתי על כל מה שהיה וניסיתי להגיע איתה להבנות ואני פשוט מבינה שיש פה אישה מבוגרת עם אגו וכבוד ושום דבר לא יעזור היא אמרה לי כמה דברים נוראיים בשיחה הזו ואמרתי לה שהיא צריכה לדעת לכבד בחזרה בטח לא לרדת איתי לפסים אישיים בטח לא לתת לי כתירוץ של ימי התנך שבגלל שהיא מבוגרת מותר לה להתנהג איך שבא לה וכשחזרתי הביתה סיפרתי הכול לבעלי ואחרי כל הדברים הפוגעים שהיא אמרה אפילו שאכילו יישרנו את ההדורים אני לא יודעת איך להמשיך מפה לא בא לי לראות את הפרצוף שלה לא בא לי שהיא תעזור לנו בכלום במה היא עוזרת? פעם בשבוע היא אוספת את הילד מהגן לשעתיים-שלוש לא בא לי להיות לידה אני פאקינג בן אדם מבוגר, אישה, אמא גם אני צריכה שיכבדו ויעריכו אותי וברור לי שבעלי רוצה כמו שהוא אומר לי - שנמשיך להיות מנומסות אחת לשנייה גם אם אין בינינו יחסים העיקר שכולם יסתדרו וגם להיות צבועה זה לא חלק מהאופי שלי בנות בבקשה כל מי שביחסים לא טובים עם חמותה (שזה כמעט כל מי שאני מדברת איתה) תנו לי טיפים, במיוחד אם היה לכם פיצוץ כמו שהיה לי איך מצליחים להתגבר על זה ולהתקדם? איך אפשר מהיום והלאה להמשיך כאילו כלום? איך אפשר להיות בנוכחות בן אדם כזה ולשחק את המשחק ולנסות להתנהג בסדר כשכלום לא בסדר? סורי על החפירה אני כל כך מותשת מכל הדרמה הזו וחייבת לפרוק

נשמע כאילו חמותך היא כמו אמא שלי😄 מה שלי עוזר עם חמותי, זה פשוט תמיד תמיד להיות כנה ובחיים לא לשמור בבטן לא לשחק אותה מנומסת או נחמדה אם אני לא מרגישה ככה אם משהו מפריע לי אני אומרת ולא אוגרת בפנים ככה אין פיצוצים אבל , כן היא יותר מבוגרת ממני, אז אני מכבדת אותה בדרכיי, משתמשת המון בהומור גם לה יש קטעים של כאילו "להתערב" בגידול, אן להתעניין יותר מידיי ולי זה קשה כי אני קנאית לפרטיות שלי ולבחירות שלי אז בדברים שאני מרגישה שהיא חודרת יותר מידיי אני לא משתפת הרבה, בקטנה, תשובות יבשות וזה בסדר שיש לה דעות, לכולם יש דעות , ושם זה נגמר.

מבינה אותך לגמריייי גם אני זכיתי בחמות כזאת. כל עוד אלו לא דברים מהותיים שפוגעים בילד או בי אני פשוט מחייכת ומהנהנת.. לא מוריד ממני לסתום ולא להוכיח לה שהיא טועה. וזהו.. בחרי את המלחמות שלך... שתלך כו×#₪%& הקשר עם בעלך יותר חשוב. שתגיד מה שהיא רוצה אני מתעלמת מרוב השטויות שלה.

כבר התעלית על עצמך, עשית איתה שיחה ויישרתן את הדברים כביכול. אז תמשיכי ביחסים המרוחקים למען בעלך ולמען עצמך. בסופו של דבר הגעת למסקנה בעצמך שהיא מבוגרת, זה הטיפוס ואת לא תשני אותה. את אמרת את דברייך והיא תכבד אותך את אותה וזהו לא מעבר. בסופו של דבר זה נורא להגיד אבל זה זמני יחסים של רחוק מתוק וזהו

תודה על כל מילה שרשמתן. Shalom פגעת בול כל דבר שהיא אומרת והוא לא לעניין אני סותמת לטובת בעלי, ואז כמו עכשיו זה מגיע לנקודת רתיחה שהכול מתפוצץ. מצד אחד היא אומרת לי שאולי מה שיעזור, כמו שהצעת, זה מהיום כל פעם שמפריע לי משהו שאני אגיד לה. מצד שני, היא אומרת שהיא מוכנה לקבל הערות וביקורת מכולם ״רק״ לא ממני! אז איך אני אמורה להתמודד עם הפיצול אישיות הזה? זה ממש כמו שרשמת, כל דבר הכי קטן היא חייבת לדעת ולהיכנס לנו לחיים, גם בעלי וגם הילדים האחרים שלה גדלו ככה שכל דבר מספרים לאמא ואין כזה דבר לא לשתף. אני בן אדם סופר קנאי לפרטיות שלו בוודאי על דברים שלא קשורים אליה בשום צורה והיא פשוט לא מסוגלת לקבל את זה, אבל ככה חונכתי שמה ששלי שלי. Noa את ממש צודקת, גם בעלי אומר לי - לפעמים עם ההורים שלי, עם חברים, עם כולם, כדי לשמור על יחסים טובים אני מוריד את הראש ושותק, צריך לדעת לעשות את זה בחיים. והוא יודע שזה לא האופי שלי, אמרתי לו גם אחרי שחזרתי הביתה מהשיחה איתה, אני לא יכולה שוב ושוב ושוב להוריד את הראש ולסתום רק כדי שמה? שכולם יהיו מרוצים? אני לא חשובה? זה פשוט לא באופי שלי. כמובן שעשיתי את זה עכשיו איתה כמה שנים וסתמתי וסתמתי אבל אין לי כוחות יותר. בקרוב, לצערי זה לא מתוק רחוק הלוואי היא גרה בניין לידנו (כל שאר הילדים שלה גרים רחוק בקצה השני של הארץ) והלוואי שלא הייתי גרה לידה. אנונימית תודה ❤️ בדיוק אמרתי לבעלי שאם אני אעשה הצגות ליד הילד תהייה לו אמא עצבנית וממורמרת וזה לא מגיע לו, ואני מעדיפה לא להיות איתה בקשר בכלל בשביל להיות רגועה בנפש. בעלי כמובן מאוד נפגע כי זאת אמא שלו וזה לא יכול להיות חד צדדי שלי יהיה טוב ולבעלי לא יהיה טוב בגלל המצב. לכן באותו רגע הלכתי ודיברתי איתה, וכאילו יישרנו את ההדורים. היא פשוט אמרה לי דברים כל כך נוראיים במהלך השיחה ״המגשרת״ הזאת שאני לא יודעת איך אני אהיה מסוגלת שוב לראות את הפרצוף שלה. אמרה לי דברים כמו- פעם ראיתי בך כמו בת ומהרגע שנולד הילד את קשה ואי אפשר להסתדר אתך וזה בלתי נסבל בשבילי להיות אתך בקשר אמרה לי - אם לא תלמדי להסתדר איתי ההפסד יהיה שלך כי את תישארי לבד (מה?????) היא ממש התבלבלה קשות במשפט הזה, ממש אמרה לי - וגם שתדעי לך שאני לא אוהבת את איך שאת מדברת לבן שלי לידי (עוד פעם מה????) גם אמרתי לה, מה את מתערבת בכלל באיך שאני מדברת אליו? את יודעת איזה אהבה גדולה יש בינינו? אז היא אמרה לי - כן אני יודעת אז מה את זורקת משפט כזה ומה את רוצה? ועוד ועוד ״פנינים״ מהפה שלה שפשוט גרמו לי להבין שאין באמת עם מי לדבר. היא טוענת שהיא מסתדרת עם כולם ואין איתה אף פעם שום בעיות, ניסיתי לשקף לה בצורה יפה שגם אם היא לא מתנהגת לעניין אף אחד לא יגיד לה, גם לא הבן שלה. אז היא ענתה: הבן שלי???? לא יגיד לי כשאני לא בסדר??? אני לא מאמינה לזה… בקיצור היא לא רואה את עצמה ואני שבורה ועייפה מכל המצב ולא יודעת איך מהיום והלאה אני אמורה להמשיך הכול כרגיל אחרי שכביכול ״יישרנו״ את ההדורים. סליחה שוב על החפירה האינסופית לקחתי את זה ממש קשה 😞

רק רוצה להגיד שאת מהממת ואני מחזיקה ממך ממש ממש על התעוזה והכוחות שבך חיבוק גדול ❤️

אנונימית אני לא הייתי מתרגשת ממה שאמרה, לא מצדיקה אותה, אבל סהכ היא מתגוננת אנשים , ובעיקר אנשים מבוגרים, לא אוהבים לשמוע ביקורת בטח כשזה מגיע מבן אדם צעיר יותר יש את העניין של הגאווה והכבוד, ויש קיבעון בראש, "למה שאישה צעירה תנסה לחנך אותי?" החוסר יכולת להתמודד עם זה שגם היא לא בסדר ועוד ציינת שהיא גרה לבד, אז מניחה שהיא סוג של מרגישה דחייה ממך כשאת מונעת ממנה להתערב לכם בהחלטות ובמשפחתיות, זה מחזק לה את התחושה של הלבד, גם כשהבן שלה הולך איתך ולא מצדיק אותה, זה כואב בתור אמא אז אני חושבת שהיא סוג של "הקיאה" את התחושות השליליות שלה בנושא וגלגלה הכל עלייך, פשוט מחוסר ידע איך להתמודד עם המצב אני אישית לא הייתי ממהרת לתפוס מרחק. אני חושבת שיש מלא ייתרונות ביחסים טובים עם חמה קודם כל זה נחת לבעלך, וגם ימנע משקעים שכאילו "בגללך" הוא מרוחק מאמא שלו דבר שני היא סבתא של הילד שלכם ואי אפשר להתעלם מהעובדה הזאת. סבתא וסבא זה דבר מדהים לילדים שלנו, זה עוד קשר משפחתי, זה עוד גורם להרגיש אצלו אהוב ולפתח ביטחון עצמי בתור אחת שגדלה ללא קשר קרוב עם סבא וסבתא, בגלל ריבים במשפחה, אני מאוד מרגישה את החוסר ומתבאסת על זה ולא הייתי רוצה שהבת שלי תפסיד את זה , אז אני מאוד מתאמצת ליחסיים טובים עם החמים שלי , למרות שכן זה לא תמיד נעים וכ אני לא אומרת לך תהיי צבועה , אבלל כן קבלי מה שהיא אומרת , תביני מאיזה מקום זה מגיע- אמא של בעלך, אישה מבוגרת , רצון להיות חלק והרגשה של דחייה סהכ רגשות שגורמים לרחמים הייתי מנסה אולי קצת לפתח את הקשר האישי בינכן ככה עשיתי עם חמתי , התחברתי אליה, יצאנו יחד להליכות, בתי קפה, הקשבתי לסיפורים שלה מהעבודה, נהינו ממש כמו חברות ואני יזמתי מלא- "את רוצה לבוא איתי לקפה?" "ניצא היום להליכה?" ככה לאט לאט התחלתי להרגיש הרבה יותר בנוח לבוא ולהגיד לה כל מה שיש לי בלב, והיום אנחנו במצד שאני מרגישה הכי חופשיה להגיד לה מה אני חושבת, להעיר לה על הדרך שהיא מתנהגת עם הבת שלי, והיא במקום של ללמוד ולהבין ורצון לעזור ולא במקום של התגוננות וקרב, כי בנינו יכולת לדבר על הדברים בחופשיות, בפרצוף, בלי להסתיר, בלי לדבר מאחורי הגב וזה באמת מדהים והיא למדה לכבד את האמא שאני ואת האשה שאני לבן שלה, וכמובן נוח לי לשים גבולות בלי לפחד שתיפגע או תעשה פרצופים זה שיא המעצבן, זה לא קל בכלל בטח אחרי שאת שומעת ממנה דברים כאלה אבל אל תהיי צודקת, תהיי חכמה , זה ישתלם לך כלכך בכל היבט המשפחתי

כל הכבוד לך שחזרת ודיברת איתה זה וואו!!!! תראי היא נשמעת קצת אישה בודדה ומרירה אני לא מגינה עלייה אבל קצת כואב לי תנסי לא לקחת אותה ללב מידיי את הדברין שהיא אומרת תכניסי לאוזן אחת ותוציאי כמובן תעמידי גבול אבל תנסי לא לקחת עמוק ללב ככה אני אישית עושה עם אמא שלי שהיא אישה קשה וביקורתית .. חיבוק

כל הכבוד לך שחזרת לדבר איתה זה רק מראה עד כמה בעלך חשוב לך מעריצה אותך!!! ואני כדי לישמור עצ יחסית טובים עם חמתי מדברת איתה באותו רגע על דברים שמפריעים לי ולא מדלגת קונה לה מתנות מחממת לה את הלב וגם היא ככה כל היום קונה לי ולבנות סתם לדוגמא אני יודעת שהיא חולה מכינה לה מרק מביאה אליה זה מחמם את הלב ומקרב תנסי ליזרום עם חמתך להבין מי הטיפוס וללכת איתה בעדינות בין הטיפות

תודה לכל אחת ואחת כאן על התגובות המחזקות ❤️ כל מי שרשמה כאן איך היא מתעלה על עצמה ומחזקת את הקשר עם חמותה אני מקנאה בכן, אני כרגע לא מסוגלת לדמיין את עצמי באינטראקציה איתה. אולי כי זה עדיין טרי מדיי. בשישי הקרוב יש אצלה ארוחה בבעת עם כל האחים, לא יודעת איך אני אראה את הפרצוף שלי. ואני בטוחחחחההה שהיא בכתה דמעותתת בטלפון לכל הילדים שלה לספר איזה נוראית אני. אני יודעת שעשיתי פה משהו אמיץ ובוגר ללכת אליה מיוזמתי וללבן את הכול ועשיתי את זה למען בעלי ושלום בית. אבל מאז שיצאתי מהשיחה ההיא אני לא מצליחה להתאושד ולדמיין שאי פעם אסלח לה על המילים שלה ושאצליח לסבול את הפרצוף שלה. מקווה שיום יבוא וזה יהיה אחרת.