מרגישה שבעלי לפעמים לא מכבד אותי בדברים מסויימים הוא עובד ביום שבת קבוע. ביקשתי ממני בלפחות בשישי שיהיה עם המשפחה איתי והתינוקת היום הוא קבע משהו שקשור לעסק ועוד לא חזר הביתה והוא הולך לעבוד ב10 בלילה היום כאילו למה היית חייב לקבוע את זה ביום שישי כשזה לא דחוף ולא חייב? בנוסף מלא פעמים מבקשת ממנו לעשות דברים בבית והוא אומר כן כן וזה לא קורה ואז אני בלית ברירה עושה. מצד שני אם זה דברים קטנים ושגרתיים בבית שאני מבקשת הוא כן עושה - כלים/עזרה עם טקס שינה לתינוקת וכזה אבל דברים גדולים יחסית כמו תתקין לי פה מדף וכו׳ זה פשוט לא יקרה לעולם ומרגישה שבתכלס אין לי על מי לסמוך. דיברנו על זה הרבה פעמים וגם רבנו ומרגישה שזה לא עוזר וכל פעם שאני פותחת תנושא זה רק מרחיק יותר בא לי להגיד לו משהו על זה שהוא השאיר אותי כל שישי שבת עוד פעם לבד אבל בלי ליצור מתח וריב ועל זה שאני היום וגם על זה שנאלצתי בלית ברירה לסדר משהו בבית תוך כדי שמטפלת בתינוקת שביקשתי כבר לפני כמה חודשים שיעשה. עצות?

אלף ובית במשפחה.זה לפחות יום אחד להיות כולם ביחד כל עוד לא רעבים ללחם אני לא רואה סיבה לעבודה בשבת . בנוסף הדברים הגדולים זה לא רק אצלך זה אצל כולן רק שכואב להם בכיס הם מבינים תביני הנדימן תשלמי לו על תליית מדפים ודברים שאת צריכה חח