לפני שנתיים.. עברנו לגור בבאר שבע,המשפחה שלי גרה בקרית גת. הבנתי את המשמעות של המעבר רק כשזה קרה.. שעם עבודה ושגרה אני לא יכולה ללכת להורים באמצע השבוע.. שהעייפות חזקה ממני,שמחכה לי בעל בבית. בעלי קרוב למשפחתו..הולך לאמא שלו לאכול לנוח.. מנסה להראות בגרות..הבנה. אבל אתמול בכיתי בלילה. הגעגועים שוברים אותי,ההרגשה שרק הוא הרוויח מהסיפור הזה,ושאמא שלו מאושרת בעוד אמא שלי בודדה.. ההבנה שהילדה שתבוא תקבע אותי עוד יותר לעיר,לבית. שחיים שלמים אהיה רחוקה,מלבד שבתות לפעמים וגיחות.. מרגישה שאי אפשר לחזור אחורה,לקחנו משכנתא.. אני עובדת בעיר,כל יום עובר בבית עבודה.. וזהו.. לא חברות,לא משפחה,לא שכנות, הוא עובד לילות..אז גם לבד.. אני אישה חזקה במהות שלי, ולמדתי גם להנות מהלבד.. אבל המצפון עובד.. ואני יודעת שאין לי טעם להכניס תלונות

אני בדיוק בדיוק כמוך מבינה כל מילה שאת אומרת ביום יום אני בסדר עם זה אבל לפעמיים יש רגעים של בכי עצוב שאני רחוקה מכולם

אימלה מרגישה שאני כתבתי את זה (גם בעניין שעברתי מקרית גת לבאר שבע) בת כמה את? מה הסטטוס? אשמח בשמחה להכיר💕

מבינה אותך נשמה.. אני גם עברתי מבאר שבע לקרית גת ובדיוק אותו הסיפור. מאוד קשורה למשפחה שלי והיה לי מאוד קשה בהתחלה. וגם נולדה לנו בת ואין לנו ככ עזרה מהצד של בעלי אבל ברוך ה׳ המרחק לא כזה גדול כך שיוצא לנו לבקר המון! וגם מה שחשוב לי זה הקן שלנו, המשפחה הקטנה שיצרנו.. אני פשוט חושבת שאת צריכה לשתף את בעלך בכל זה.. כי אם בעלי לא היה שם בשבילי לעבור את התקופה הזאת (כי זה עובר) אני גם הייתי בדיכאון מזה.. וברגע שתתמקדי יותר בבית יהיה לך יותר קל לדעתי

היי בתאל.. אני בת 30,הריון ראשון

אשמח בשמחה לדבר אני בת 26 הריון שני וגם חוץ מהמשפחה של בעלי והעבודה שלי אין לי כאן אף אחד.. מוזמנת לשלוח לי הודעה פרטי ואתן לך את הנייד שלי פשוט את באנונימי ואני לא יכולה לשלוח לך..

בתאל שלחתי חיבוק תראי

לא מצליחה משום מה, כשאת כאן תגיבי אנסה מיד לכתוב לך את הנייד ולמחוק🙏🏽

היי :) הורדתי אנונימי

תגידי לי שראית ואמחק😊

ראיתי

זה הנייד של העבודה כי לא רציתי לפרסם את הפרטי אם שלחת הודעה אראה אותה ביום ראשון שאהיה במשרד בע״ה ונדבר שבת שלום😘