חייבת לשתף, לפרוק חודש אחרי לידה , לידה ראשונה עליתי 15 קילו השיערות שצצו בבטן בהריון לא נשרו עדין יובש בכפות הרגליים והפנים שמעולם לא היה לי סימני מתיחה שצצו לי בחודש 9 בבטן ובמפשעות סבלתי מסימפיזיוליזיס כבר מחודש 5 שהלך והחמיר והמפשעה שלי נגמרה עד שכבר לא הייתי מצליחה ללכת התפרים הפנימיים אומנם כבר לא שורפים אבל עדין יש תחושת אי נעימות ממשית כשאני מנגבת בשירותים או סתם יושבת הגב שלי כנראה עבר משבר גדול במהלך ההריון ובלידה ואני מוגבלת לגמרי בתנועות… לקום, לשבת, להתכופף להסתובב במיטה.. כאבים מיותר לציין שטיפוח אישי כבר ממש לא אופציה בשבילי (קרמים, גילוח וכו׳) בגלל המוגבלות והכאבים שגורמים לכך שזה ממש לא יעניין אותי למצוא את עצמי עם הילדה כשהיא בוכה ועד שאני מצליחה להגיב לה רק אחרי דקות ארוכות בתגובה הכי מינימלית.. למוצץ.. לא מצליחה לתפקד עם הילדה במאה אחוז מרגישה קצת כושלת מאוכזבת מעצמי ביני לבין עצמי, מפחדת לאכזב גם את בעלי בטוחה שגם יחסים לא יקרו בחודשים הקרובים בכלל מבן אדם הכי פעיל ועצמאי, הפכתי להפך הגמור לא אוהבת להתלונן לאוזני הקרובים שלי, לא רוצה להישמע קוטרית ומוגזמת אבל זה באמת המצב, אין כאן שום התפנקות מנסה לעשות פיזית כמה שניתן, לבקש כמה שפחות עזרה, כמה שפחות להכביד.. שלא יגידו חלילה שאני מוגזמת לא להכביד על בעלי שקם לעבודה ב6 בבוקר ולנסות להראות כמה אמא טובה אני ולעשות הכל לבד הרי נשים, לפי מה שנראה, חודש אחרי לידה כבר מתפקדות בשיא מעבר לפיזית, מרגישה נפשית גמורה רואה נשים אחרי לידה, כבר מתאמנות, יוצאות לקפה, לטייל, לנשום אויר , לנצל את חופשת הלידה ולהנות מהילד/ה כלכך חיכיתי לזה.. ומרגישה שאני עדין לא שם ושזה אפילו לא קרוב מרגיש כאילו זה לא משו שמתכוון לעבור מתה שהמגבלות הפיזיות עם הגב והתפרים יעברו כדי שאוכל לטפל בעצמי בסטתיקה הפיזית, שמשפיעה עליי נפשית פרקתי

אהובה קראתי והרגשתי את תסכולך .מאמינה שזה זמני אני מבינה שאין סבלנות לחכות ואת רוצה להרגיש טוב פנימית וחיצונית . עוד קצת .תעשי נשימות . תחלימי ותחזרי לעצמך . הגוף צריך להחלים

אהובההה לגיטימי לגמרי ולא חושבת שאת צריכה לנסות להחזיק את עצמך ולא לבקש עזרה ממי שיכול כמובן❤️או לפחות לשתף ! רוב הבנות לא חוזרות לעצמן ובטח שלא חודש אחרי הלידה את מהממת כמו שאת תיהי חזקה שלמה ומותר גם להישבר לפעמים

הזדהתי בכל מילה שכתבת פה זה נראה כאילו אני כתבתי את הפוסט , מה שלי עוזר זה שכל יום כשאני הולכת לישון אני אומרת לעצמי שאני מתקרבת עוד צעד לכיוון ההחלמה שלי ובכל בוקר אומרת לעצמי שהיום הזה יהיה קצת פחות קשה וככה אני מחזיקה אני בטוחה שעוד שבועיים שלוש נרגיש הבדל משמעותי כי באמת שכל יום מחלימים קצת יותר

חמודה עברת לידה!!!!!! זה טראומה לגוף. לגמרי לגיטימי ולא חייב לסבול יש אוסטופטים ואפשר להיעזר אולי תבררי מה יש לך בקופת חולים אולי רופא נשים יכול להביא לך איזה תרופה או תרגילים או אפילו איזה משכך????