ארוך אבל הנה סיפור הלידה שלי : לידה ראשונה שלי, אני עם צירונים מתחילת תשיעי, כבדות וכבר רצון עז להיות אחרי וחיבוק את הבייבי שלי . ניסיתי את כל הדברים האפשריים אם זה סקס,הליכות ,מדרגות .. והיא ? עקשניתתת לא רוצה לצאת. הייתי בטוחה שאלד בשבוע 39 כי היה לי צירונים כואבים וכבדות נוראית .. הגעתי לשבוע40+1 אחרי שכל הלילה לא ישנתי מקוצר נשימה וצירונים לא סדירים שבאים והולכים החלטתי להגיע לרפסולוגית שמעתי דברים טובים.. קמתי יום למחרת קבעתי איתה והיה לה מקום לקבל אותי מיידית היא היתה מקסימה וכל כך היה לי כיף ,היא אמרה לי שייתכן שיתחילו לי צירים ושאני לא אתרגש מכך פשוט יניח לגוף לעשות את שלו ,אני הייתי סקפטית ואפילו צחקתי אמרתי לה בדוק אני חוזרת אלייך עוד שבוע לעוד עיסוי.. סיימתי את הטיפות יצאתי ממנה ואני ובעלי נסענו לתל אביב להביא טנס שהזמנתי מחברת צירים ,הזמנתי בשניה האחרונה ולכן העדפתי ללכת עצמאית ולא לחכות חמישה ימים כדי שלא ייצא מצב שאלד לפני .. נסענו וכל הדרך אני עם צירים לא סדירים ,כאב לי בטירוף אבל הנחתי שזה בגלל הרפסולגיה . הגעתי לבית עם כאבי תופת שאני ממש צורחת ואומרת לבעלי שייבחר אותי לטנס עכשיו , חיבר אותי לטנס ובאמת עשה את העבודה הרגיע לי פחות או יותר והצלחתי להתמודד. התקלחתי והלכתי לישון שהטנס מחובר עליי למשך הלילה .. בבוקר התעוררתי לציר מטורף שהקפיץ אותי והערתי את בעלי ואמרתי לו שהיום הוא לא כולך לעבודה אנחנו נוסעים לבית חולים אני מרגישה שזהו הגיע הזמן. התארגנתי התקלחתי ולפני שיצאתי נכנסתי לעשות פעפי ובניגוד ראיתי שיצא לי הפקק הרירי נסענו והגעתי לבי״ח מחוץ לעיר שלי שם בחרתי ללדת בערך בסביבות 9 חיברו אותי למוניטור והופ צירים לא סדירים.. בודקים פתיחה ו.. חצי סנטימטר, התבאסתי כל כך.. אבל הכאבים לא פסקו.. נכנסתי לרופא שאל אותי שאלות ורצה לשחרר אותי אבל אני מבחינתי הכאב שלי הוא לא הגיוני ולא נסבל הוא הציע לבצע עוד בדיקת פתיחה,בדק לי פתיחה והופ התקדם ל 2 סנטימטר ומחיקה 90% הוא שאל אותי אם אני מעוניינת בסריפינג אמרתי שכן כי באמת הכאבים שלי היו נוראיים .עשה לי סטריפינג ואמר לי לשנות בבי״ח עוד שעתיים לראות עם מתקדם משהו .. בינתיים עשיתי הליכות אכלתי מתןק והכאבים מתגברים אהי מעלה עוצמה הטנס וכבר מרגישה שזה לא מועיל לי .. עולה לאחר שעה , הרופא בודק אותי ועדיין אין התקדמות וכך גם שעה לאחר מכן . הוא אמר לי שאני לא בלידה ולכן ממליץ ללכת לבית. יצאתי מהחדר שלו ופשוט התחלתי להתקפל מכאבים הטנס היה על עוצמה הכי גבוהה כבר לא הזיז לי כלום וראיתי את אלוהים בין ציר לציר .. חיכיתי עוד שעתיים בבית חוחים בינתיים עשיתי הליכות והרגשתי שצפה אני יוצאת רק עם ילדה בידיים אין מלב שאני חוזרת כך לבית. עובר הזמן ובינתיים מסתובבת ומתקפלת מכאבים עד שהחלטתי לבקש אפידורל וזירוז כי הכאב שלי לא נורמאלי כבר! האחות נכנסת ואומרת לי שעדיף לי לא לעשות זירוז ואפידורל כי יכולנ להיות לי לידה ארוכה בהרבה ואני מרוב כאב בכלל לא הקשבתי ואמרתי רק אפידורל אפידורל .. השעה כבר היתה 16:00 היא בודקת אותי והפתיחה לא מתקדמת . באותו רגע הגיע לי ציר ששיתק אותי וצרחתי מכאב היא ראתה אותי ואמרה לי שאם אני כאובה ברמה כזאת אני ממש לא הולכת לבית . בלעה להתייעץ עם הרופא מה עושים איתי, אחרי 20 דקות החליטו על טישטוש לארבע שעות ועם הצירים ממשיכים להכנס לחדר לידה. אמא שלי הגיעה לבית חוחים בדיוק שהרדימו אותי .חשוב לי להבהיר זה רק מטשטש אבל מרגישים את כל הכאבים בעלי ואמא שלי סיפרו לי שהייתי רדומה ממש צעקתי מכאבים תוך כדי לאחר 3 שעות התעוררתי לצירים צפופים של כל דקה והתחלתי להרגיש שאני עומדת להתעלף ! ביקשתי ממש בזעקה מבעלי ואמא שלי שיקראו לרופאה מיד כי אני לא מסוגלת יותר והרופאה אמרה שחייב להיות 4 שעות לאחר הטישטוש ורק אז לעבור לחדר לידה ואני כבר באמת רואה מלאכים לא הצלחתי לשלוט בעצמי כבר … והרופאה בדקה אותי ושוב פתיחה 2 אייןןןן התקדמות! אמרתי שלא מעניין אותי אני לא מצליחה. לנשום מהכאבים ואני רוצה אפידורל מיד נכנסו עוד 2 אחיות והם היו בהלם מהצירים במוניטור אמרו לי יש לך צירים של לידה פעילה אבל את לא בלידה.. איכשהו בסופו של דבר עברתי לחדר לידה המיוחל בסביבות השעה 20:00 ומשהו דם עשו לי חוקן וזריקת אפידורל שלא מלחה בפעם הראשונה ונאלצתי לעשות שוב .. לאחר האפידורל התחלתי לנשום פתאום שום דבר לא כאב הכל חלף וממש שמחתי . עבר כמה זמן ורופא נכנס לפקיעת מים ואז שמו לי גם פיטוצין. עדיין הפתיחה לא התקדמה ואמרו בטח ייקח המון זמן עד הלידה אז ניצלתי את זה לשינה . באמצע הלילה בערך ב 4 נכנסו איזה 3 רוםאים קפצו עליי בדקו אם אני בסדר אני שלא הבנתי מה קורה כבר מדדו לי לחץ דם, וחום . היה לי חום מסתבר ובגלל שהדופק שלי היה גבוה משהו שהתעלפתי . מהר שמו לי אנטיביוטיקה ו אופטלגין להורדת חום כנראה בגלל שהייתי המון שעות עם צירים עלה לי חום בודקים פתיחה והופ פתיחה 3. ככה נכנסו כל פעם לבדוק שהכל בסדר איתי לקחו לי מנות דם ועוד .. ואז לקראת השעה 6:00 בבוקר נכנסת רופאה בודקת אותי, שוב פתיחה 3 לא התקדם כלום .היא אומרת לי לנוח זה יכול לקחת עוד המון זמן… אחרי 5 דקות אני מרגישה לחץ חזק של קקי, מעירה את בעלי ואומרת לו שיש לי קקי דחוף ושיקרא מהר לרופאה ! הוא קורא לה והיא אומרת אל דאגה זה בטח הראש, ואני לא לא אני אומרת לך יוצא לי קקייי!!! והיא צוחקת ובודקת אוצי ואמרת הופפפפ מצויין את פתיחה 8 ! כנראה מההלם יותר כאב לי וצעקתי לבעלי שיתקשר לאמא שלי מהרררר התקשר הגיעה תוך 10 דקות ! בינתיים עליתי ללידה פעילה הכל התקדם במהירות הבזק. חמוצי הגיע. גם באמצע שעה של לחיצות שנראו כמו נצח והופ בחוץ .. תודה לאל 🤚 3760 קילו של אושר אינסופי

מזל טוב!!!! תודה לאל שאתן בסדר

מזל טוב

מזל טוב ב״ה שאת אחרי ובטוב שיהיה הרבה נחת בריאות ושמחה🫶🫶🫶