ה׳ יעזור לי אני לא מסתדרת עם אבא שלי בשיט הוא נרקומן ב71 שמתווכח על הכל שכל פעם אומר שאנחנו לא עושים כלום בשבילו שלא מבין שאומרים לו לא!!! לא להדליק סיגריה לידי לא לעשן לידי לא!!! וכל פעם הוא מתעצבן מכבה בעצבים תמיד יש לו מה להגיד לעצבן כל פעם מעריך בו אחר שלו יותר מכל הילדים פשוט נמאס ליייי נמאס לי יש מלא דברים שמפריעים לי והוא כל דבר מכחיש לא משנה מה אני אגיד לו שהוא אמר בעבר הוא יגיד שהוא לא אמר ויגיד שאני שקרנית כל מה שהוא עושה או נותן הוא חייב להזכיר כמה הוא עשה כמה הוא נתן ואיייי אני מנסה מנסה להיות בסדר איתו לשבת איתו לארח לו חברה כל פעם זה נגמר בריב אני לא רוצה לריב אבל זה חזק ממני אני כל הזמן אומרת הפעם לא משנה מה אני אשתוק אבל כל פעם הוא מצליח להוציא אותי מדעתי !!!!! מה אפשר לעשות האם ניתן לטפל בזה ? כל הזמן בסוף אני נכנסת לדיכאון ולזה שאני לא מקיימת את מצוות כיבוד הורים הוא גם חולה גם מבוגר וגם ערירי אבל הוא לא מעריך כלום כל דבר הוא מזלזל ואומר שאנחנו לא עושים בשבילו כלום

תקשיבי לי, תחסכי לעצמך את האנרגיות והזמן- אל תנסי להוכיח אותו כי הוא מסוג האנשים שלא ישתנו. הוא כבר מבוגר ומקובע בדרכו. הוא לא רוצה ולא יצליח לקבל את הביקורת שלך, גם אם היא נכונה. כנראה טיפוס קשה ועקשן, זה עניין של אופי. לפעמים קשה לקיים מצוות כיבוד הורים אבל לתפיסתי זו מצווה סופר חשובה אז השתיקה שלך שווה זהב. אם הדיון איתו היה עוזר ומקדם אתכם- מילא, אבל את רואה שזה סתם הופך לריב ןאין פתרון אז חבל על עוגמת הנפש של שניכם. העצה שלי היא לא להתןוכח איתו. לתת לו לדבר גם אם הוא טועה ולשמור על קור רוח. אולי כשיראה שאת שותקת ולא נותנת לו את התשומת לב שהוא מקבל בד"כ ממך הוא יבין שהמניפולציה הרגשית לא עובדת יותר ושאת לא קונה את מה שהןא מוכר יותר ואולי אפילו יכבד אותך שאת בוחרת לשתוק. בסוף השתיקה שלך עשויה להפסיק את הברברת שלו. ברגע שאת רבה איתו את מחייה את הצורך שלו במניפולציה רגשית ותשומת לב.

דיברת בול ואני יודעת שאני צריכה לשתוק אבל לא מצליחה ה