הילד שלי לאחרונה ממש מאבד את זה. אם הוא לא מקבל את מה שהוא רוצה, מתחילים צרחות אימים וזה יכול להימשך הרבה זמח עד שמצליחים להסיח את דעתו במשהו אחר. אבל מה הבעיה? יש פעמים שהוא מתיישב ויכול גם לשכב על הגב ואני כבר לא יכולה להרים אותו. הוא עשה לי את זה במעון בגלל שלא רצה לחזור הביתה (עזבו את זה שכשאנחנו מגיעים, הוא נתקע במבואה כשהוא רואה את המטפלות של הקבוצות האחרות או נדבק אלי כשאנחנו עוד מצליחים להיכנס לחדר של הקבוצה שלו, כשהוא רואה את המטפלת שלו, עד שהיא מביאה לו עוגיה ואז הוא משחרר) והתיישב על הריצפה ואז נשכב וכאילו ציפה שאני ארים אותו! הורים שעברו שם הסתכלו ואני כל כך רציתי לקבור את עצמי. זה נמשך רוב הערב. במקס סטוק, ברכב ואני פשוט כמעט התפוצצתי עליו. זה התבשל אצלי והתאפקתי לא לצעוק עליו שיהיה בשקט. אבל אני לא מסוגלת כבר להתמודד עם הדרמות האלה וזה מעייף אותי, במיוחד עם ההריון הזה.

הוא בן שנה ושמונה...

דבר ראשון, זה קורה לי המון עם הילדים שלי שולחת לך חיבוק של הבנה😍 דבר שני, אם הוא נשכב ככה אל תתיחסי למבטים מסביב זה לא תורם לא לך ולא לו שיסתכלו ושירחמו ויגידו מה שבא להם בסופו של דבר הם לא מתמודדים עם זה! מציעה לך ממש לא להתיחס לבכי יותר מידי ולדבר איתו ברגוע כשיראה שזה לא משפיע עלייך יעבור לו ויקום לבד בהתחלה זה יקח זמן וזה גם קצת מתיש אבל לאחר כמה פעמים הוא ילמד בהצלחה אהובה😍😍

פשוט תמשיכי ללכת.. הוא יבוא אחרייך

אני מנסה להיות רגועה ולהראות לו שזה לא מזיז לי ובסופו של דבר הוא קם. אבל כל פעם הוא מתחיל עם הצרחות כשאומרים לו לא, או שהוא לא מקבל את מה שהוא רוצה. תכף תיכנס לחיים שלנו עוד ילדה ואני מפחדת שזאת תהיה סימפוניה של בכי וצרחות... וללכת משם, זה לא תמיד עוזר. הוא יכול להמשיך להתעסק בשלו ולהתחמק ממני

אני יגד לך טיפ שכל מדריכת הורים תגיד לך לרדת לגובה העניים לשבת איתו עם צריך על הריצפה אני ישבתי באמצע הקריון הסתכלו עלי כיאלו השתגעתי אבל למי אכפת בושות לא בושות אני מלמדת את הילד שלי כרגע ומתקשרת איתו אפשר לסמוך על אמא אפשר לפתור את הבעיות ביחד בוא נמצא אופציה חלופית ולא פשוט ממשיכה ללכת ומבטלת ומתעלמת מכל צורך שלו והוא נהיה רק מתוסכל כפול עם זה במקס טוק שהוא רוצה משחק ויש אותו בבית אז תגידי לו יש לנו כזה בבית אתה רוצה ללכת לשחק בו עכשיו בבית או שנבחר משחק אחר /אתה רוצה נמשיך להתסכל על צעצועים או שנילך לשחק בבית לאט לאט זה לא בא ביום את תיראי שיפור אני עם בן שנתיים ו4 גם סיוט מהלך אבל את רואה חלק מהדברים כבר מתחילים לחלחל בו

וגם להגיד תבכה זה בסדר לבכות כי לא קיבלת אני כאן כדי לנחם אותך לא להתעלם מהבכי כי אז את מבטלת לו את כל הרגשות וזה לא מה שאנחנו רוצים שהילד היה מבולבל וחסום רגישת תגידי לו שאת מבינה את התסכול שלו שאת מבינה שהוא רוצה וזה גם בסדר להרגיש ככה בהתאם לסיטואציה כמובן כל רגש וכל דבר להתגיש זה מאוד חשוב

וזה קורה לכלום מסתכלים עליך לא בתור מישהי שלא מחנכת או פדחנית או לא יודעת מה מתסכלים עליך כי אומרים גם אני הייתי שם וזה קשה ועם זה מישהי ללא ילדים היא תזכור את התנהגות שלך שהיה לה ילד בפעם הראשונה היא תפעל כמוך אני ראיתי אמא שהלכה שהילד נזק על הריצפה ובפעם הראשונה שזה קרה לי לא הייתי מוכנה לזה וככה פעלתי ואז התחלתי לקורא והבנתי שזה ממש לא הדרך לא משנה באיזה גישה גם רוסי לא פועלים ככה 😶

תכף אני ישלח לך עם תרצי קישורים של מדריכות הורים שמדברות על זה חפרתי לך ממש 😅

ללי נשמע מהמם אלמד ממך❤️❤️

https://vt.tiktok.com/ZS8Bv3eK6/ https://vt.tiktok.com/ZS8BvwhGg/ https://vt.tiktok.com/ZS8Bvv2cr/ וזה רק מימנה ❤️