רשמתי שעה ומחקתי אז פשוט ארשום ללא הרחבה איך משתלטים על ילד בן כמעט 4? שחושב שהוא מחליט על הכל

מראים לו שהוא לא. ברגע שהצבת גבול, לא מתפשרים, גם אם הוא משתולל. ואם הוא מגזים (מרביץ או לא יודעת מה), מציבים עוד גבול על זה ועומדים בו, גם אם זה אומר לפעמים פיזית להחזיק לו ידיים למשל ולא לאפשר להרביץ. מצד שנייייי! ילדים כאלו זקוקים להרגשה שהם כן בשליטה, אז את צריכה גם למלא את זה באיזשהו אופן. כן לתת לו לבחור, נניח מבין שתי אופציות מה הוא לובש. מה להכין לו לאכול (שוב, מבין שתי אפשרויות שמקובלות עלייך). עכשיו אתה בוחר לכולנו באיזה משחק נשחק כשנגיע הביתה. אבל זו *את*. תמיד את זו שנותנת לו את השליטה, לא הוא לוקח.

תודה בנות ❤️❤️❤️ זה יותר מתבטא פתאום שהוא מרביץ / מאיים עליי (כן כן חח) לא בגלל שאני אומרת לו לא אלה בגלל שהוא עושה משהו לא בסדר נגיד החזיק את אח שלו חזק בראש אז אמרתי לו ״לא לא תזהר״ פתאום הוא ״מתגונן״

כשאמרת לו את זה, איך הוא הגיב? סתם לדוגמא..

יסמין הוא ישר מרביץ או זורק משהו ברגע שאומרים לו לא או כועסים על משהו לא בסדר שהוא עשה

גילי עשיתי את זה וגם בנות הוא מבקש אחרי 2 דקות סליחה לבד הוא מבין שהוא עושה משהו לא בסדר אבל בכל זאת לפעמים שאנחנו בחוץ הוא מרביץ וצועק עליי ואחרי כמה דקות בא אלי ״אמא סליחה״ לבד כן? אבל זה לא פותר את ההרגשה שלי

לא בטוחה שהוא מבין או שהוא פשוט מרגיש שאת כועסת ולא רוצה שתכעסי.. לא הייתי מאפשרת את זה.. וכשהוא בא לבקש סליחה הייתי אומרת לו שאני מאוד אוהבת אותו וכרגע קצת כועסת, וקצת כזה מתרחקת.. לא חוזרת ישר לשחק כאילו רגיל. שירגיש שיש השלכות.

אההה ושכחתי להגיד - כמובן גם לתמלל ולהכיר במה שהוא מרגיש.. "אני מבינה שאתה כועס/נעלבת שאנחנו אומרים לך לא.. מותר לכעוס, זה בסדר" אבל לתת לו גם כלים למה כן מותר. כשהבן שלי מתחיל לכעוס ולעשות שטויות אני אומרת לו "אתה כועס?" ואז הוא אומר כן, אז אני אומרת לו "אוקיי, אז תגיד לי 'אמא, אני כועס'", ואז שואלת אותו למה, והוא דווקא כבר מתמלל ממש יפה ויודע להסביר, למשל שהוא לא רוצה שאני אגיד לו לא, ואז אני מסבירה למה לא, ושזה באמת מרגיז שאומרים לא אבל יש סיבה. ממש לעשות איתו את העיבוד הרגשי במילים לפי מה שאת מרגישה שמתאים..

תודהה בנות אני אנסה הכל😍