בימים האחרונים הבן שלי לא הרגיש טוב ולא רצה לאכול בכלל אז באיזשהו שלב דחפתי לו לפה בכוח והכרחתי אותו לאכול כי זה מסוכן לא לאכול בכלל כל כך הרבה ימים והוא צרח , בכה ולא רצה ואז המצב החמיר אז נתתי לו נובימול עם מזרק וגם אותו הוא לא רצה אז הכנתי לו את התרופה לפה בכוח וגם שם הוא צרח ובכה והיום באתי לתת מוצץ והוא פשוט סוגר את הפה ולא מוכן שום דבר יכנס לו לפה יותר יכול להיות שיש לו טראומה ממני? אבל מה כבר יכולתי לעשות? אני דואגת לו וזה היה אך ורק לטובתו אוף , אני לא רוצה לפגוע בו מקודם באתי להוציא לו מהפנים את השיערה שלי והוא ישר התגונן עם הידיים ובא להרחיק אותי כאילו אני באה לפגוע בו כי כבר יש לו טראומה מהבקבוק , מזרק נובימול , שואב נזלת , ספריי מיי מלח לאף , מגבון עיניים בא לי לבכות אבל איזו ברירה אחרת יש לי ?!

נשמע לי קצת קשוח לדחוף לו לפה בכוח אוכל.. תחשבי שאת חולה ואין לך תאבון בכלל ומישהו דוחף לך אוכל לפה בכוח ומכריח אותך לאכול🙄

ילד חולה לא צריך לאכול כמו ילד בריא, מה שחשוב שישתה כדי שלא יתייבש. אם מסרב לאכול לא נורא, תני לו רק מים כל הזמן. תניחי לידו את האוכל במקום שיהיה לו נגיש וכשהוא יהיה ממש רעב הוא יגש מעצמו ויאכל. ככה היה לי עם הבן שלי, ממש אותו דבר..

ויכול להיות שזה כאבי שיניים, אפשר להבין אותו. שתייה הכי חשוב!

בובית, לא דוחפים לפה בכוח. וכן, בהחלט יכול להיות שעשית לו טראומה. יש מרפאות להפרעות אכילה גם לתינוקות, ויש סרבנות אכילה גם אצל תינוקות, והיא נובעת המון פעמים מהפעלת לחץ באוכל. כשתינוק או ילד מסרב לאכול, ממש כמו מבוגר, מכבדים את הסירוב שלו. לעולם אל תדחפי לו לפה בכוח! יכול גם להיות שהוא ממש בסדר, המדד שלך צריך להיות מספיק טיטןלים עם פיפי, ואם אין מספיק ואת חוששת שהוא מתייבש, עלייך לפנות איתו למרפאה שיבדקו אותו ויתנו לו נוזלים אם צריך - אבל לעולם אל תאכילי בכוח. בהצלחה.

אז מה לעשות אני אנונימית? לתת לו למות? הוא אוכל חלב אם שאוב שזה גם אוכל וגם מים , אז לא לתת לו? כל פעם שאני רושמת פה פוסט גורמים לי להרגיש רע עם עצמי כאילו אני אמא רעה . אני חושבת עליו ודואגת לו אז למה לתת לי להרגיש ככה?

הוא לא ימות.. גם כשהבן שלי היה חולה ולא אכל 5 ימים כלום, הרופא אמר אוכל לפי רצון שלו. רק להקפיד שהוא שותה מספיק. את לא אמא רעה, את אמא דואגת, ודואגת מאוד, אבל עשית טעות מרוב לחץ.. לאט לאט.

וגם בבוקר את הברזל והוויטמין D אני מביאה בכוח וניסיתי להתחיל טעימות אבל הוא לא מוכן לאכול והוא כבר בשל , הוא ממש מסתקרן שאני אוכלת , מזיל ריר , יש לו כבר 2 שיניים וממש יש לו את כל הסימנים של מוכנות והוא פשוט לא מוכן שאני אקרב לפה שלו שום דבר . טיפת חבל יוכלו לעזור לי בזה או שצריך לקבוע תור מיוחד?

ברור אני יודעת איך הוא מרגיש ותמיד כואב לי לעשות את זה ואני כן מנסה לתת בנחמדות וללטף ולעשות נעים וסוג של לעשות את זה מהר כדי שלא יסבול הרבה . איך לעשות חוויה מתקנת?

תקשיבי, אני אומרת לך באמת באהבה, את יותר מדי בלחץ על האוכל שלו, ואת ממש צריכה להרפות. בשביל שניכם, כי הורה שלחוץ על אוכל זה מתכון בטוח להפרעות אכילה, ואני כותבת את זה מתוך רקע של הפרעות אכילה בעצמי. אני חלילה לא מנסה להפחיד אותך ואני יודעת שזה מגיע נטו מדאגה, אבל זה מאוד חשוב. לגבי הטעימות, לא קרה כלום... גם תינוקות שמתחילים לזרום על טעימות בגיל שנה זה תקין ואין בזה שום בעיה ושום חוסר תזונתי. אם יעזור לך, תתייעצי עם רופא הילדים ועם אחות טיפת חלב שיעזרו לך ויכוונו אותך. יש גם שיטת טעימות שנקראת "בייבי לד", אולי זה יכול להתאים לכם ואת יכולה לקרוא על זה באינטרנט. לגבי הויטמינים, וואלה במצב הנוכחי הייתי עשה איתם הפסקה לאיזה שבוע כדי לא לעורר בו את החוויה של ההכרחה שוב, ואחר כך לאט לאט מקרבת לו כפית לפה.. הם בגילאים האלו דווקא מחפשים לשים דברים בפה, הוא יתעניין.. ואם לא, לדעתי עזבי. תשאלי רופא כמובן, אבל אם זה מגיע להכרחה אז לא. אני תמיד נתתי או בטוב או על דרך משחק, דגדוגים וכו'. ואני חוזרת לעניין האוכל לרגע, שוב, המדד שלך להאם לדאוג לשלומו כי הוא לא אוכל/שותה, תמיד צריך להיות האם הוא עושה מספיק פיפי. אם כן, הכל בסדר. אם לא, זה חשש להתייבשות ופשוט קחי למרפאה. אל תכנסי לכוחניות עם ילד לגבי אוכל, בסוף הוא מראה לך שאפילו בגיל הזה זה משהו שאת לא יכולה לשלוט עליו באמת, כי זה כל כך בסיסי לגוף שלו עצמו. תכבדי אותו. ככל שאת יותר תכבדי את הסירובים שלו, ככה לאט לאט הוא יחזור להפתח לאוכל - וזו החוויה המתקנת שלו. את גם יכולה לתת לו בקבוק ריק ביד, סתם כדי שישחק איתו וירגיש שזה לא מאיים עליו. גם עם הבן שלי היו כמה ימים שיותר מדי הצעתי לו לאכול (אפילו לא הכרחי, סתם הצקתי לו שום ושוב כי אולי הוא יזרום לאכןל כבר) ןהוא ממש התחיל להתנגד לאכילה. מזל שתפסתי את זה מוקדם ונרגעתי.. חיבוק.

בן כמה הוא ? לגביי תרופה תנסי לתת לו נר… זה הכי טוב ! ולגביי אוכל תשחררי כמו שאמרו אל תתני בכוח. מה שהיה עבר… עכשיו את כבר יודעת….למות הוא לא ימות. וכתבת פה כשי שבנות יעזרו לך או יגידו את דעתן אז אל תרגישי רע. הדברים כבר נעשו ועכשיו את יודעת יותר

אויי מכירה את זה הבת שלי גם ככה.. היא למדה מה זה התרופות ומתנגדת כל פעם אבל זה לטובתה לגבי האוכל אני גם חשבתי כמוך אבל היה כואב לי להילחם איתה על זה אז חיכיתי שהיא תרצה לבד בן כמה הוא? הוא אוכל מוצקים? אם כן תנסי לתת משהו שהוא אוהב נגיד אצלי היא אוהבת מעדנים אז נתתי לה והיא פתחה את הפה בהתלהבות ואם לא תעשי כמו שאמרתי לך עם הבקבוק תנסי כל פעם עד שהוא ירצה הכל בסדררררר בלי לחץ הם לא אוהבים את הדברים האלה של הספרי לאף והתרופות גם אצלי אני נלחמת איתה שתקבל את זה את אמא מעולה ולא פחות מזה!! בעזרת השם עוד קצת וזה נגמר והוא יהיה האחרון שיתנגד לך♥️