סיפור הלידה שלי יום ראשון - 1.1.2023 שבוע 40 בדיוק מגיעה לבית חולים רמבם לביקורת שגרתית - מוניטור תקין, לחץ דם קצת גבוה ונמצא חלבון בשתן הרופא טוען חשש לרעלת הריון, מחליטים לבצע זירוז פרופס. שעה 10:00 בבוקר הוכנס לי הזירוז ועברתי לאשפוז במחלקת נשים מחכים ומחכים כלום לא קורה , מתחילה ללכת בכל בית החולים הלוך וחזור לעלות ולרדת מדרגות בלי הפסקה , חוזרת לחדר מתחילים צירים כן כואבים אבל נסבלים לא צירי לידה , 2 בלילה אני ובעלי נרדמים פתאום אני שומעת פלאק קטן לא מובן חשבתי אולי בעיטה חזקה שלה שהתחילה להזיז שם משהו, לאחר כמה שניות ירידת מים מקוניאליים, מצלצלת לאחות המים לא מפסיקים לרדת בכמויות ומעבירים אותי לחדר לידה , מחליפה לחלוק נכנסת להתקלח והמים מקוניאליים ממשיכים לזרום בכמויות , 4 בבוקר מחברים אותי לזירוז פיטוצין כדי שהצירים יהיו סדירים וחזקים יותר , 6:20 בבוקר יום שני - 2.1.2023 מחליטה לקחת אפידורל , מגיע המרדים ואני נשארת איתו ועם האחות בחדר אנחנו מתחילים את התהליך 40 דק שלמות אני צורחת מכאבים ומזרמים בגב ובטוסיק וסוף סוף המרדים סיים , אני מחכה לא להרגיש כלום כמו שהובטח לי - לא תרגישי כלום תראי איזה כיף יהיה לך . ואני מחכה , בינתיים האחות מגבירה את הפיטוצין ומגבירה ומגבירה , ואני ? עדיין מרגישה הכל ! צירי לחץ של 180 150 ואני רואה את אלוהים, בוכה מכאבים והאחות חוזרת להגביר את הפיטוצין שוב , אני אומרת לכול םשכואב לי שמשהו לא בסדר וכולם אומרים לי זאת לידה ראשונה זה בסדר זה מה שמרגישים, מגיעים 2 מרדימים לבדוק את האפידורל ואומרים לי זה בסדר גמור הכל במקום זה כואב נכון ככה מרגישים, התחילו לי התנתקויות מהכאבים , מתעלפת לכמה שניות ופתאום חוזרת ככה במשך 7 שעות שלמות ! 13:30 בצהריים אין שום פתיחה ואני מרגישה כל ציר ואין לי מרווח נשימה בניהם - מגיע המרדים הבכיר מסתכל עליי מהצד ואומר ככה לא מרגישים עם אפידורל , מסתכל על הגב שלי ואומר - האפידורל לא במקום את בלי אפידורל ! המלאך שהושיע אותי הוציא את האפידורל מהגב שלי ועשה לי מחדש הכל , הפעם זה לא כאב בכלל 10 דק הוא סיים ועוד שהיה בחדר כבר התחלתי לחייך , חזר לי הצבע לפנים , התחלתי להגיב לסביבה ואפילו לדבר ולשתות מים , לאט לאט מתחילה פתיחה ואני לא מרגישה שום דבר ! 5 וחצי בערב המיילדת מודיעה - פתיחה 10 המיילדת מסתכלת עליי ואומרת לי להוריד את העגילים אני שואלת למה ? בלידה רגילה טבעית זה לא משנה , וכל חזרה שלה לחדר היא אומרת ועומדת על זה תורידי עגילים ! אני לא מורידה אני בלידה טבעית מה הם מתכננים ?? שעה 21:00 בערב מתחילים לחיצות לעזור למלאך שלי להתקדם לתעלה , לוחצת וכולם מופתעים איך את עושה את זה כל כך טוב ושקט ? ואני חושבת שאני רק רוצה כבר ללדת ואני לוחצת ולוחצת ופתאום כולם רואים את הראש , אומרים לי שיש לה מלא שיער שחור ושהיא כבר בחוץ ואני לוחצת חזק כל כך רוצה שתצא והיא לא יוצאת , פתאום אני שומעת מכריזים ״רופא ילדים לחדר 6״ נכנסים לחדר שלי כל כך הרבה אנשים במכה ויולדים ורופאים , לא מבינה מה קורה סביבי אני מעורפלת ועייפה , כל רופא בתורו מנסה להוציא את התינוקת ללא הצלחה, פעמיים ניסיון וואקום , מנסים למשוך אותה עם הידיים כי היא כבר ממש בחוץ וגם זה לא עוזר , מחליטים לחתוך אותי והכל קורה כל כך מהר והכל קורה ביחד וגם זה לא עוזר , פתאום שניה של שקט האטות בדופק , בינתיים אני עם חום 39 מעלות ו3 סוגי אנטיביוטיקה כולי מלאה בעירויים , תוך רגע כולם קופצים עליי , מפשיטים אותי תולשים לי את האינפוזיות ואת העגילים מחתימים אותי על טופס מעיפים אותי למיטה אחרת ופשוט רצים, מגיעים בריצה לחדר ניתוח אף אחד לא מסביר לי מה קורה מה עושים מה עם התינוקת שלי ומה איתי? לא מספיקים להרדים אותי וכבר מבצעים חתך ואני צורחת שאני מרגישה הכל , המרדים קופץ עליי ומרדים אותי לגמרי , הרדמה מלאה! פתאום אני מתחילה להתעורר בהתערפלות, אני לא מרגישה כלום ולא יכולה לזוז או לדבר או לפתוח את העיניים אבל אני שומעת הכל , שומעת את מהלך הניתוח ולא מבינה מה קורה , פתאום הצלחתי להזיז את האצבעות ולהרגיש שמתעסקים לי בבטן שמזיזים לי כל איבר שקיים, והצלחתי להוציא כל ואני אומרת איי איי , המרדים מופתע אומר ״ איך את בכלל ערה״ ודוחף לי לפרצוף הרדמה נוספת , אני מתעוררת בהתאוששות כולי רועדת מקור , לא יכולה לזוז כאובה ואף אחד לא ניגש אליי, אף אחד לא אומר לי אם התינוקת שלי חיה , אם היא בריאה ושלמה איפה המשפחה שלי או מה קרה איתי , לאחר שעה מעבירים אותי לאשפוז במחלקת יולדות אני רואה את בעלי את אמא שלי וצורחת מבכי ״ איפה התינוקת שלי היא חיה ״ , כולם בוכים יחד איתי ומרגיעים אותי , 2 בלילה בעלי הולך לתינוקייה וחוזר עם האוצר הכי יפה שראיתי כל חיי , הילדה שלי התינוקת שלי הנס שלי נולדה ב21:39 כולם ראו אותה לפניי, התינוקת שלי הגיעה לאמא שלה רק אחרי 5 שעות שנולדה, והיום שבועיים אחרי אני עוד מתאוששת ומחלימה , אין מילים שיתארו את חווית הלידה הזאת , בית חולים רמבם מחדל גדול וענק , אבל אני עם הנס שלי בידיים בריאות ושלמות נולדתי מחדש יחד עם הבת שלי וזה מה שחשוב !! מאחלת לכולן לידה קלה בידיים מלאות אמן !

אהובה אתחיל ואומר שהתאריך שילדת הוא יום ההולדת שלי וכבר יש לי חיוך על הפנים. אמשיך ואומר שחוויתי משהו דומה בלידה האחרונה עם זה שהאפידורל לא עבד, מסתבר שהמכשיר שנותן את הפקודה לטפטף את החומר היה כבוי מנותק לא יודעת מה… דבר שלישי- הסיפור קשה, מאוד.. בהחלט מחדל! אני ממש עצובה שהיית צריכה לחוות את זה… תודה לאל הכל מאחורייך !! ויש לך את הנסיכה שלך גדלי אותה בנחת ובשמחה

אני בוכה…

ואו מה עברת… :(. ברוך השם שאת והיא בסדר

גרמת לי לבכות . אהובה אהובה העיקר שאת אחריי ומאחלת לך החלמה מהירה מהירה. שתזכו לגדל אותה בים של נחת ושמחה.

ואווווווווווווו תקשיבי את קודם כול אלופה ואני שמחה שהסוף הוא כזה ואני מאחלת לך שתהני ממנה ותגדלי אותה בנחת ריגשת אותי ברמות

וואו!! שמחה שזה נגמר בטוב!