היי בנות אין לי את מי לשתף ככ מרגישה שבעלי לא מספיק רגיש אליי - היריון ראשון הוא מתנהג לפעמים בצורה שפוגעת לי ברגשות והיה לי ציפיות ממנו שהוא דווקא בהיריון ישמור על השקט הרוגע והשלווה שלי מרגישה שאני בורחת ממנו כדי לא להמצא בסביבתו שלא אגיע למצב של כעס ועצבים דיי שומרת על עצמי ועל העובר שנהיה רגועים לא פשוט לי מבאס ממש

לגברים שלנו לפעמים קשה לקבל את כל השינוי וההריון וזה שהגוף שלנו משתנה ולהכיל את זה שאנחנו הורמונליות. תדברי איתו תגידי לו את הדברים אל תשמרי בבטן. וכן זה מוכר יש להם רגעים של חוסר רגישות אבל אני לא חושבת שזה מתוך רוע אלא מחוסר מודעות והבנה

גם אני זה הריון ראשון הבעלים לא מבינים שהגוףש לנו משתנה עד ככשיו את לאהבת כל מיני דברים םתאום אוהבת כל מיני דברים זה קשה להם לקבל את זה ולכן זה ככה תסבירי לא יפה שעכשיו הגוף עובר שינוי ואת בעצמך לא מכירה את הגוף עדיין ככה אני הייתי והסבקתי יפה ונכון הסברתי גם כמה פעמים ולא היה לי סבלנות אבך עכשיו הוא מאד מתחשב ברוך השם

גברים לא מבינים כלום. מעט מאוד הגברים שבאמת מכילים אץ כל מה שאנחנו עוברות יש לנו המון שינויים בהורמונים המון שינויים פיזיים והם פשוט לא קולטים כלום. חשוב לא לקחת ללב תדעי שמה שאת עושה לא מובן מאיליו וכל מה שקורה בתוכך זה נס. תעריכי את עצמך על כל נשימה. הם בחיים לא היו מסוגלים לעבור את זה

אני יגיד לך מה בהתחלה שבאמת בעלי לא הבין אותי ניסיתי לקחת יחס ממקומות אחרים מאמא שלי גיסות וכו ואז ראיתי שאני חייבת את בעלי פשןט דיברתי איתו יפה והוא הבין לא צריך לעשוך מי זה סיפור כזה גדול אם יןתר נוח לך תכתבי לו ותשלחי לו אצלי זה בעיה כי קשה לבטא דברים שאני מרגישה פנים מול פנים אז כם כותבת לו וזה יותר נוח לי אבל אם יש לך כושר דיבור איתו ואת לא מתחילה לבכות מכל שטות כמוני אז יאללה תגידי לו וזהו

מקווה שהסתדר