היריון שני אחרי שבראשון עברתי הפלה בשבוע 9... מפחדת מעין של הרבה אנשים שמקנאים בנו.. בקיצור אני שבוע 17 על הנייר אבל הגודל של העובר מתאים ל18 ועדיין לא סיפרתי לאף אחד רק למשפחות הקרובות ממש. מרגישה אבל שאני צעד מלהיות מהפתטיות שרואים עליהן.. גם ממש גדלה לי הבטן אני מנסה להסתיר מקווה שהולך לי השאלה היא אם בכלל אולי לספר כבר וזהו? לשחרר? לפחות לחברים ולמשפחות הרחוקות.. פשוט ראיתי בפייסבוק שהרוב הבנות ששמות תמונות של העוגה והכל זה בערך בשבוע 20 אז אני מנסה להתאפק לשבוע 20 אבל מתחילה להרגיש שזה מוגזם כי הבטן שלי ממש גדלה כמובן שכבר עשיתי עוגה עם המשפחה שלי הקרובה כבר לפני חודש מה חושבות? מצד אחד מפחדת מעיניים וקנאה של אנשים ושיתחילו עם החפירות ואני לא אוהבת מצד שני באלי כבר את ההקלה הזאת ממש ובאלי כבר ללבוש מה שבאלי אה אבל מצד שלישי אני מפחדת שישאלו איזה שבוע אני אני אגיד 17 ואז ישפטו ממש את הבטן הגדולה שיש לי כבר כאילן אני חודש 7

יש בנות שלא מספרות כל ההריון ויש כאלה אחרי הפיפי על הסטיק... אין נכון לא נכון זאת בחירה שלך לחלוטין. את יכולה לעשות את זה באופן הדרגתי כל פעם שאת נפגשת עם חברה/משפחה ולא עכשיו פסטיבל ולכתוב לכל העולם ולפרסם פוסט באינסטגרם

אני אגיד לך את האמת כי את נשמעת לי באמת מקסימה - את צריכה ללמוד לשים פס על דעות של אנשים.. נו אז יגידו לך וואי איזה בטן גדולה? מה את בהריון? מתי את יולדת כבר? או מיליון דברים הזויים.. נו ו? מה קרה? איך שתקבלי את זה ככה תתמודדי עם זה. שימי פס תחיי בשביל עצמך אם את רוצה לספר תספרי אם את לא רוצה לספר אל תספרי ואם ישאלו תגידי כן אני בהריון וזהו. תעשי מה שאת רוצה מתי שאת רוצה בלי דין וחשבון החיים קצרים מדי מכדי לדאוג ככה. ומה זה אומר הפתטיות האלו שרואים עליהן? נו אז רואים עליהן חחח ומה? למי אכפת הן עושות בשכל חיות איך שנוח להן. בסוף היום את חוזרת הביתה וזה מקסימום את, בעלך והמשפחה הקרובה.. כל השאר אלו סתם אנשים אהובים יותר או פחות אבל הם לא חיים איתך ואת החיים שלך.