פוסט פריקה, בבקשה אל תשפטו. הקטני שלי בן חמישה שבועות, ילד ראשון לאחר לידה קשה והתאוששות עוד יותר קשה. הוא מתוק אמיתי. אבל הייתי בטוחה שארגיש אחרת, מרגישה המון חוסר שקט, המון בדידות וגם געגוע לחיים לפני.. שיכולתי לעשות דברים בסיסיים כמו צרכים, מקלחת ואוכל בלי לחשוב פעמיים. קשה לי, ואני מרגישה שכולן סביבי אמהות מושלמות ורק אני לא מצליחה להתחבר עד הסוף לאמהות. מרגישה שעושה את הדברים על אוטומט (לחתל, להאכיל, להרדים) ואיפה אני בכל הסיפור? האם התבטלתי לחלוטין? ואיך מתמודדים עם התחושות האלה, ועם הרגשות אשם? 😟😟

אף אחת בחיים לא תשפוט אותך! כולנו עברנו את זה, קשה יותר או קשה פחות - זה קשה! באותה השנייה שהגוזל שלך נולד נולדה גם אמא חדשה..וזו הסגלות מטורפת ושונה ב180° מהחיים שהיית רגילה אליהם! והכל לגיטימי, והכל מותר..כל קשת הרגשות הרחבה הזאת שאת מרגישה - מותר! מותר לבכות, ולהתגעגע לחיים של קודם, לגוף של קודם, לחופש של קודם.. קודם כל להקיף את עצמך בכמה שיותר אנשים, בעלך, משפחה. לא לחשוש לבקש עזרה, שיהיו עם הקטן ויתנו לך לישון קצת, שיביאו אוכל חם ומנחם..זה עושה פלאים לגוף ולנפש שככ צריכה את זה! ומעבר לזה, אם את מרגישה את הצורך - לבקש עזרה מקצועית! בקופת חולים, בטיפת חלב..תמיד יהיה לך מקום שיפנה אותך לאיש המקצוע הנכון. אל תישארי לבד! זה עובר, מבטיחה שהרבה יותר מהר ממה שאת חושבת..חיבוק ענק❤️

מאמי נתחיל בזה שאני שולחת לך חיבוק את מחזירה אותי 8 שנים אחורה שילדתי את הבכור שלי, ככה בול הרגשתי! שהחיים שלי השתנו,איפה אני בכל הסיפור הזה,הכל היה מאוד קשה!!! קודם כל זה אכן ככה תקבלי את זה שזה שינוי עצום והכי חשוב זה בסדר להרגיש ככה! אין אמא מושלמת ואני מבטיחה לך שבתוך תוכה אין אחת שלא מרגישה או הרגישה ככה... לאט לאט זה יהפוך לקל יותר ואת גם תקבלי את זה והשינוי העצום הזה יתחיל להתמזג עם החיים שלך... זה יבוא אני מבטיחה לך

אהובה הכל בסדר וכל הרגשות הטלה טבעיים תנסי לדאוג קצת לעצמך ולחשוב על דברים שעושים לך טבו

זה מאוד טבעי להרגיש ככה❤️ יש משבר מאוד עוצמתי בילד הראשון, חשוב שתקבלי עזרה בשלבים האלה כדי לעבור אותו יותר בקלות.. מבטיחה לך שזה עובר!

לגמרי לא לבד בהרגשה הזו!! כל אמא מרגישה שהיא לא מושלמת ושהיא עושה משהו לא תקין. גם אני חודשיים וחצי אחרי לידה ראשונה ומרגישה לפעמים שאני קצת מאבדת את עצמי אבל בשביל זה יש משפחה ובן זוג. כשזה קורה תבקשי מהם עזרה, תצאי תפגשי עם חברות בזמן שמישהו שומר עליו, תעשי משהו קטן בשביל עצמך ותרגישי איך זה משפר את ההרגשה שלך ממש.

מה שממש ממש עזר לי כשהיו פצפונים זה לזכור שזה תקופה ואז כשהם גודלים זה נהייה הרבה יותר זורם ולומדים להתמודד עם הכל!!! אז את לא לבד בכלל שולחת לך חיבוק ענק!!!!