התחלנו ללכת להדרכת הורים, כבר פגישה שניה אחרי שהבנו שאנחנו חייבים כלים להתמודד עם שלושת הילדים שלנו הגענו למטפלת ממש ממש טובה וחשבתי לעצמי שהנה זו הזדמנות לפתוח הרבה דברים גם שקשורים לילדים וגם שקשורים אלינו כזוג (כי היא גם מטפלת זוגית) אבל אני מרגישה שלא רואים אותי שאם אני פותחת משהו שמפריע לי בעלי יתן לי הרצאה על זה אחכ, על כמה אני לא בסדר אני מרגישה קטנה בבית וקטנה במפגשים האלה הוא מדבר ומדבר והשיח הוא בינו למטפלת ואני יושבת ומקשיבה וכשאני מנסה להעלות משהו שמפריע לי הוא מבטל אותי בטענה ש"זה לא חשוב כרגע ויש לנו זמן קצוב לדבר על הילדים" וכשהמטפלת שואלת אותי אם הוא עוזר לי בבוקר לארגן את הילדים ואני עונה שלא ככ אז הוא ישר קופץ "למה את אומרת ככה? אני לא עוזר לך"? ובזה הדיון מסתיים והוא בינינו לא ממש עוזר לי והוא מדבר רק על מה שחשוב לו ואני מפחדת להעלות דברים שחשובים לי כי אחכ יהיה פרצוף ושתיקה ונזיפה ואני תוהה אם להמשיך לדבר רק על הילדים ולהתמקד בעצמי ואיך אני משפרת את היחסים שלי עם הילדים ולעזוב את היחסים שלי איתו בשקט.... זהו, חזרנו מפגישה ואני לא רגועה ...

לנהל איתו שיחה על זה שגם אם הוא לא מסכים איתך הוא לא יכול לבטל את דעתך

מאמי תשבי בגב זקוף עם הפרצוף למעלה ותגידי בביטחון את מה שיש לך. כל זה קורה כי את מאפשרת לו. תתעקשי להגיד את מה שיש לך להגיד. ואם יתעצבן? אז מה? נזיפה? מה הוא אבא שלך? שיתקדם. נשמע שאת באופן כללי צריכה עזרה בבניית ביטחון עצמי מאמי

נזיפה?! מזה השטויות האלה את תלמידה שלו? תגידי מאוד ברור מה שיושב עלייך, וכן אם הוא לא שותף בבית וכו את תגידי לו את זה יפה מאוד אם את רוצה שמשהו יזוז, מזה צריך להיות הלם

כן ,גילי צודקת היא פשוט לא נשמעת מטפלת טובה

היא אמורה לראות את זה שאת רוצה לשתף ולומר את דעותייך ולעצור אותו מלדבר!

היא ראתה שאני רוצה לומר משהו חשוב אבל היא לא עצרה אותו , הוא המשיך לדבר ואני התעקשתי עד שלקחתי את רשות הדיבור אבל לא הייתה אמפתיה למה שאמרתי מצידו של אף אחד היא רק הסבירה לי איך אני יכולה לראות את זה אחרת, הוא מצידו הביע חוסר נוחות למה אני מעלה את זה בכלל טרק כיוון כל הזמן למקום שלו ולמה שהוא רוצה להגיד אני עייפה אין לי כוח להתעמת איתו בכלל וכן, אני תמיד אומרת שיש לי המון ביטחון כנראה שחסר לי קצת ....

כשאת מרגישה חסרת ביטחון - תחשבי לעצמך האם ככה את תגיבי בחוסר ביטחון כשזה יהיה קשור לילדים שלכם ? אני בטוחה שלא.. תיהי אסרטיבית כמו שאמא לביאה צריכה להיות ואם לא מתאים לו - הדלת פתוחה.

אני מאוד לביאה שזה קשור לילדים שלי יש לי גבולות מאוד ברורים אני יודעת מה יש בעולם הזה, הייתי שם הייתי ילדה מרדנית שעושה המון שטויות ואני שומרת עליהם בטירוף שלא יהיו כמוני בעלי יותר מתירני בדברים מסויימים ולפעמים אנחנו מתנגשים ואני לא מצליחה להסביר לו למה זה אסור/מסוכן לגבי הילדים שלי אני לא חסרת ביטחון, להיפך אבל בעלי לא מעריך שום דבר שאני עושה אם תשאלי אותו היום הוא לא יגיד לך שאני אמא מצויינת הוא יגיד שאני טעונת שיפור המילים האלה שורפות אותי כבר שנים ואני מבליגה גילי למה אמרת נרקיסיסט?

אז מה אני עושה? כשהוא אמר לי אחרי הפגישה "את מדברת לילדה ככה וככה ומורידה לה את הביטחון " אמרתי לו "גם אתה עושה את זה לפעמים" אז הוא התחיל לחפש צידוקים למה מה שהוא עשה היה תקין ומה שאני עושה לא תקין ואמר לי "זה שאני התנהגתי ככה זה לא תירוץ בשבילך להתנהג ככה גם"

תנסי אולי ייעוץ זוגי מקצועי

נשמע שייעוץ זוגי הרבה יותר חשוב כרגע מהדרכת הורים ועם מישהי טובה באמת, שתיתן לך את המקום שלך ותדע להנחית אותו לקרקע שצריך.

יש לנו בעיות עם הילדים .... ואי אפשר גם וגם אני אנסה עוד פגישה אחת אם ארגיש שהיא לא נותנת לי מקום פשוט אקום ואלך

אז אולי ללכת לטיפול זוגי בנפרד מנחת הורים היא לא יועצת זוגית ויש מצב שהבעיות עם הילדים הם בכלל בגלל בעיה זוגית

בלתק תפתחי תיאום ציפיות מחודש מול המטפלת בפגישה הבאה בדיוק בשביל זה הפגישות נועדו

היא פסיכולוגית או מדריכה שלא ממש למדה? כי השוק מוצף מטפלים שלט באמת מוסמכים כהלכה