רבתי עם בעלי ואמרתי דברים שאני קצת מצטערת עליהים מצד אחד אבל מצד שני הוא אמר לי דברים פוגעיים וכל פעם שרבים הוא אומר משהו אישי שנוגע אליי ופוגע בי ותמיד אני שותקת ולא מחזירה כי אני יודעת שזה פוגע והיום היה לי ממש קשה ופתחתי על כמה דברים שאני יודעת שמכאיב לו כמו שהוא פתח על נושאים רגישים שלי אני שונאת שמורידים את הביטחון לאנשים במיוחד לבעלי אבל לא הצלחתי לעצור את עצמי מהעצבים והפגיעה שלו כלפי

אחת החוכמות הכי גדולות בזוגיות זה לדעת איך לריב..ואיך להשלים... כולם רבים, כל הזמן השאלה האם אתם מצליחים להשאר חברים שמכבדים אחד את השני בזמן הריב. אם לא, כדאי לכם לטפל בזה כי זה לא ייעלם ורק יילך ויחריף עם השנים..

שרבים קורה שאנחנו נוציא בלי לחשוב וגם באיזה שהוא מקום זה חיכה מבפנים להתפוצץ וזה קורה לשני הצדדים לא תמיד אומר שאנחנו מתכוונים לזה זה בא מקום שלנו לגונן על עצמנו ולצאת למתקפה רק שנרגעים הרוחות אנחנו מעכלים ומבינים את ההשלכות של מה שיצא לנו מהפה ואני בטוחה שכמו שלך זה יושב ומציק ככה באותה נשימה זה מציק לו ,סופו של יום אתם משפחה אוהבת ואני אומרת כל עוד רבים קיימת אהבה אין דבר כזה זוג שלא רב יש ימים ויש ימים תקופה ארוכה שלא נתווכח או יהיה ריב אני אתחיל לדאוג 😅 כמובן בגבול הטעם הטוב ,אני בכל אופן יושבת עם בעלי לשיחה ואומרת לו סליחה על מה שאמרתי ומראה לו שמה שיצאה לי מהפה זה בא ממקום של כאב ומגננה שבאותו הזמן זה מה שהוא גם עושה אבל הוא צריך להיות מודע שגם הוא פוגע באותה הסיטואציה ולבסוף שניכם מותשים מה עלינו לעשות ביחד שנוכל להתקדם למקום טוב יותר מה מפריע לו ומה מפריע לי ואיך שנינו כזוג מיישמים את זה ,לבסוף חשוב מאוד שחוזרים לבית אחרי עבודה ,קניות,גנים לא משנה מה חשוב שהבית יהיה מקום שכיף לחזור אליו מאשר מועקה או דחיה