זקוקה לעזרתכן, לא נשואה בהריון מתקדם. אנחנו לא גרים יחד, יש לנו המון ריבים חלקם מאד קולניים, חוסר אמון אחד בשניה, חוסר תקשורת יכולה להגיד משני הצדדים. אני מרגישה שיש עלי עול כבד והוא מהצד שלו מרגיש שעליו נמצא כל העול הכבד ואף אחד לא רואה את השני.. היינו בייעוץ זוגי והרגשנו שזה לא ממש עזר. תכננו לעבור לגור יחד אחרי הלידה אבל אמרתי לו שהחלטתי לעשות את זה לבד בסוף והוא מתנגד לזה בכל תוקף. אומר שאם אהיה בזה לבד אז הוא לא רוצה חלק בזה בכלל. הבעיה היא שגם אם אהיה איתו ארגיש בזה לבד כי הוא עובד עד שעות מאד מאוחרות ולפעמים לילות ואז קם לעבודה שוב וזה יהיה רק סופשים איתו.. לא יודעת מה להחליט, רוצה לקחת בחשבון גם את הרגשות שלו, מצד אחד מפחדת שלא נסתדר יחד ועוד עם תינוק, מצד שני הוא לא רק שלי והוא גם רוצה חלק בזה ואומר שאני מונעת ממנו להיות אבא מעורב.

אז את אומרת שכדאי לתת לזה צ’אנס? אני יןדעת שיהיה לי מאד קשה להיות חד הורית אבל מצד שני לא רוצה גם לקחת לו את החלום הוא ממש רצה להיות אבא אבל הוא גם בעצם די ילד בלי קשר לגיל שלו, הוא לא ממש בוגר ולא יודע לתמוך ולהיות שם בשבילי.. כל ההריון אני מרגישה שאני לא נהנית מזה בכלל רק ריבים כל הזמן ואני מרגישה שהוא לא 100% איתי אפילו שאומר שכן.. מפחדת להרגיש שאני מתפשרת. מה גם שאנחנו די הרבה זמן ביחד ולא חושב להציע לי וזה גם מאד מטריד אותי

יכול להיות שאחרי לידה הכול ישתנה …

תנסי. אולי אחרי הלידה הוא יגלה יותר מעורבות בנוגע לילד . ואם לא הולך תמיד אפשר לחתוך ..