מחר שבוע 37 ברוך ה׳🙏🏻 ופתאום אני יושבת וחושבת שזה ממש הולך להיות כל רגע הזמן טס וממש עוד רגע הולך להיות לי נסיך קטן ביידים❤️ אבל אז אני נזכרת בכל מה שעברתי אם הגדולה שלח הימים ללא שינה הכוחות שאין בגוף הבכי אין סופי חוסר אונים גדול מאד בחודשים הראשונים אולי כי זה היה לידה ראשונה ולא כל כך ידעתי איך לכוון את עצמי ?, אולי אני יבוא ללידה הזאת הרבה יותר מוכנה ומנוסה? אני לא יודעת .. כאילו באלי להיות אחרי הכל ! כל כך מפחדת לאבד את עצמי ואת השפיות שלי שוב לא חשבתי על זה כל ההריון אבל עכשיו שזה ממש קורה עולים לי כל כך הרבה דאגות ומחשבות , באלי שפשוט הכל ילך חלק ולהנות מהגדילה של הילד במקום לשרוד את החודשים הראשונים איך עושים אתזה?