אני אמא מסורה מדיי ואני קורסת מה הכוונה מסורה מדיי? הילד שלי בן חצי שנה מאז שנולד, לא יצאתי עם בעלי בערב אף פעם לא השארתי אותו עם אמא/דודה/חמות והלכתי להשלים שעות שינה לא עזבתי אותו ליותר משלוש שעות אני שמה את הצרכים שלו לפניי, גם אם זה אומר לתת לו לישון עליי כל הלילה (כשחולה) כשאני בעצמי מרוסקת הבכי שלו מנהל אותי (כמובן שלא כל בכי, יש בכי ויש בכי) לא יכולה בלעדיו ולאחרונה מרגישה שחייבת קצת בלעדיו אז מה הבעיה? למה אני נחנקת? קודם כל כי קשה לי לשחר ושנית כל, כי הוא גם לא יכול בלעדיי ולאחרונה זה החמיר וזה מקשה עליי יותר! רק אני מרדימה (כי כשאבא מרדים הוא בוכה את נשמתו) וההרדמות לא קלות, תרתי משמע (מרדימה על הידיים) ובגדול הוא רוצה רק אותי אני מודה שעשיתי ועושה איתו את כל הטעויות האפשריות... (ואני גננת 😵‍💫) אבל יחד עם זאת, לא מרגישה שהייתי פועלת אחרת הוא עוד קטן וזקוק לי, אז למה לא לתת לו את מה שהוא צריך? יהיה לי כל כך הרבה זמן לחנך אותו אבל... אני קורסת אשמח לחוכמת המנוסות או סתם למילות עידוד 🥺

מבינה אותך ממש אני לא סומכת על אף אחד עם הקטנה שלי ובכל זאת הבן זוג שלי כל הזמן אומר לי את חייבת לשחרר את חייבת לצאת להנות ולשחרר קצת, גם שאני יוצאת עם חברים עדיין חושבת עלייה ומתה לחזור הביתה אבל בסופו של דבר זה כל כך מאוורר אותי נותן לנו כוחות חדשים לחזור לקטנה שלנו עם הרבה יותר סבלנות הרבה יותר כח אז אני ממש ממליצה לנסות לשחרר גם עם קשה, אולי לצאת בערב לכמה שעות ולתת לו להיות עם סבתא ככה בבית שלכם אפילו זה מה שאני עשיתי בכל אופן בפעם הראשונה

חייב לשחרר בהתחלה יהיה לך קשה אבל לאט לאט את תראי שאת חיה!! ואת תיהיה יותר מסורה כי תגדלי אותו בקלות יותר ולא כמו עכשיו מגדלת אני מאמינה פצצה אבל עם עצבות פנימית באמת אני ובעלי לא מוותרים על נופש על יציאה אחד בשבוע וזה מה שבונה אותנו ואת הנפש

את נשמעת אמא מדהימה !!! אבל עם זאת, תזכרי שאי אפשר למזוג מכוס ריקה… כשאת מרוקנת את לא תוכלי לתת את המיטב, לפעמים מה שמרגיש ״אנוכי״ ו״לטובתי ולא לטובת הילד״ בא לטובת שני הצדדים כי ילד מאושר גדל להורים מאושרים וכדי להיות מאושרת את חייבת מנוחה ! זה לא חייב להיות משהו מוגזם זה יכול להיות ערב עם בעלך או עם חברות מידי פעם אבל את חייבת להתאוורר וככה תוכלי להעניק אפילו יותר !! 🤍🤍🤍 את לא פחות חשובה מהגוזל שלך, ולדאוג לעצמך לא אומר שאת לא דואגת לו 🤍

וואו ממש מבינה אותך במיוחד בחלק שרק את מרדימה ולא בעלך כי הוא צורח. זה מממששש ככה אצלי 😫.. אצלי גם מסכים רק אותיי .. אני דוגלת בלתת לו כל מה שהוא צריך זה לא שהוא יבוא לישון עלייך בגיל 10 .. לגבי זה שאת קורסת את חייבת לנוח תבקשי מבעלך שיקח יום חופש ופשוט תשני ותנוחי בבית ככה שתתגעגעי אליו תוכלי לראות אותו (מנסיון שהתגעגעתי תוך שניה) אם לבעלך לא מסתדר תדברי עם אמא שלך או מישהו אחר שאת סומכת עליו גם לי לקח זמן לצאת בערב ולהשאיר אצל אמא שלי גם כשאני יוצאת אני משאירה מצלמה ומסתכלת שהכל בסדר כל שניה.. אבל את חייבת לנוח זה באמת יעשה לך טוב ולא יוריד ממך כאמא. ההפך עדיף אמא שלא קורסת מעייפות ומתסכול .. ואת חייבת לעשות גם דברים בשביל עצמך בשביל להרגיש בן אדם ברור שהתינוק חשוב אבל אמא שמחה = תינוק שמח 😊 המון בהצלחה והכל יהיה בסדר רק תדאגי לעצמך 💕💕💕 ושתדעי שאת לא לבד בזההה מחר אני נגיד הולכת לאמא שלי עם בעלי אבל שהיא תתן לנו שעתיים לישוןןן 🤣😅

אני כמוך בידיוק סביבות גיל שנה הילדה כבר לבד לא רצתה לישון עלי חחח התחיל להיות לה לא נוח ולאט לאט עברה ללול הייתה ישנה איתי במתחברת . עכשיו אם השניה אני בידיוק כמו שהייתי עם הקטנה צמוד צמוד על הנקה מלאה ונראה מה יהיה חחחח

וגם בחיים לא שמתי בבייביסיטר ולא בגן מפחדת רצח !

כמה דהרעם: 1. הוא בן חצי שנה - זה הזמן להרגיל אותו להירדם לבד, למרות הבכי, קשה לך ? קחי יועצת שינה. כמה ימים קשים ואת תגידי תודה מליון פעם! 2. תתחילי להשאיר אותו עם מישהו שאת סומכת , כמו אמא שלך, חמותך וכו. זה ממש חשוב להתפתחות של הילד וגם כשתשימי אותו בגן יהיה לו יותר קל להתחבר לאחרים. 3. לא להזניח את עצמך! את אמא מדהימה ומותר לך גם להנות מהחיים. תצאי עם בעלך, תצאי לבד לעשות קניות , או סתם לשתות קפה עם חברה. זה חשוב חשוב שלא תאבדי שפיות . לאט לאט תראי איך זה משתחרר אצלך וגם אצלו. הוא יבין וגם את שלהיות עם אחרים זה בסדר גמור. ושהוא יכול להירדם בכוחות עצמו.

מבינה אותך ממש... תמיד שאני מביאה אותה לבעלי שיטפל בה היא בוכה(כי מן הסתם הוא לא מטפל בה כמוני ויודע מה היא רוצה)ואז אני נשברת ולוקחת אותה ממנו...😶 אני יודעת שזה גרוע אבל לא יכולה שהיא לא מקבלת באמת את מה שהיא רוצה כי אבשלה לא מטפל בה כמוני חח

לא הבנתי למה את אומרת שעשית איתו את כל הטעויות? תדעי שהדבר הכי חשוב לו זה להיות איתך כמה שיותר, זה ייתן לו ביטחון לכל החיים ואל תדאגי כשהוא עוד קצת יגדל הוא כבר יתחיל להשתחרר ממך בעצמו. מסכימה איתך שאת צריכה ללמוד לדאוג גם לעצמך, אם לא תמלאי את המצברים שלך לא יהיה לך כוחות לתת לאחרים. אמא חייבת לראות את עצמה ולא לשכוח את הצרכים של עצמה, זה הכי לטובת הילדים. אני בטוחה שלאט לאט תלמדי לשחרר ולעשות את האיזון, מצד אחד להיות איתו כמה שיותר ולתת לו את כל הצרכים שלו ומצד שני ללמד אותו להנות גם בחברת אנשים אחרים שאת סומכת עליהם ולעשות כמה שעות של טוב גם לעצמך.

אני בדיוק כמוך הקטנה בת 1.4, עדיין יונקת ולא עזבתי אותה ליותר מכמה שעות בודדות. רק אני מרדימה רק אני קמה בלילות לא זוכרת מה זה לצאת עם בעלי או חברה עם הגדולה הייתי ככה עד גיל שנתיים עם הקטנה עכשיו אני כבר שבורה מעייפות ותסכול ועדיין לא מסוגלת לשחרר אין לי שום עצה.. רק לחזק אותך ולהגיד לך שזה עובר ונעשה קל מתישהו ❤️

מבינה לגמרי אני בול כמוך ושתי הילדים שלי היו ככה לפחות עד גיל שנה וחצי אח״כ השארתי רק אצל ההורים שלי וגם כן לכמה שעות ולא לילה אבל!!! כדי לא לקרוס הייתי עושה דברים שאני אוהבת איתם נגיד לצאת עם חברות יצאתי איתם😂 או עם בעלי ואחרי הלידה השניה התחלתי להתאמן ואז שעה שהייתה בשבילי נטו וזה עזר לי לאזן את זה ולתת זמן גם לעצמי

ממש לא עושה שום טעות את אמא מהממת ומסורה אני בדיוק כמוך אומנם לא מרגישה עצובה וכו הכי שמחה בעולם להיות איתה ולטפל בה רק אני וכו לפעמים קשה מודה וצריכה הפסקה של 10 דק לפחות ואז בעלי עוזר ומרדים אותה לפעמים אבל זה הדרך הכי טובה לגדל אותם מאמינה שלאט לאט זה השתחרר לבד מעצמה היא גם ישנה איתי וההנקה מלאה וכו

חמודה שלי אני ככה כבר שנה וחצי עם הנקה גם ורק עכשיו הכנסתי אותו לגן ויש לי קצת זמן לעצמי הכל בסדר זה גיל שהם צריכים אותך את לא עושה מעל ומעבר את עושה מה שצריך

חח מזכיר מה שהיה לי עם הגדולה שלי עוד מעט בת שנתיים ורוב ההרדמות היו רק על הידיים סיוטטטטטט עד שהייתה נרדמת . עם הקטנה רק בלול. אבל הגדולה עד היום אני מרגישה שכל הידיים בהרדמות עשו אותה יותר מדי תלותית בי לעומת הקטנה

אמלה מרגישה שאני כתבתי את הפוסט מילה במילהההנהההה מה יהיה איתנווו🥹🥹🥹

אפילו התינוקת שלי באותו הגיל…☺️ את יודעת מה אני מאמינה שאנחנו נעבור את השלב הזה…. על הצד הטוב ביותר🤍💖🌈חיבוק