המצפון אוכל אותיייייי בבקשה תאירו את עיני יש לי שני ילדים מושלמים שאני מאוהבת בהם עד כלות נשמתי, הם האור שלי בחיים. אבל עם הגדול (4) אני מרגישה יותר חיבור עמוק, אני מאוהבת בו ולא יכולה לחיות בלעדיו, הוא הכל בשבילי, חבר מאהב גבר קטן אני יכולה לדבר איתו על הכל כמו שני מבוגרים אני יכולה לתת לו מלא אהבה ולקבל חזרה, כל רגע הוא אומר לי שאוהב אותי, הוא ככה מגיל קטן ממש ידע לתת אהבה ולקבל. הקטן שלי(3) קצת יותר קשה לי איתו, כאילו יש מין דיסטנס כזה שזה מוזר כי זה הילד שלי, אני. מאוהבת בו גם אבל לא באותה רמה, הוא לא נותן לחבק אותו הוא לא נותן לנשק כל מגע מציק לו הוא לא יודע להחזיר כמו הגדול, הוא בכיין וכל דבר שלא מקבל ישר מאיים שהוא לא אוהב את מי שלא נותן לו, נקרע לי הלב שאני לא מרגישה אותו דבר לשניהם. מצד שני זה לא משהו שעובדים עליו זה הרגש שלי, מה אני אמורה לעשות??? אני מפחדת שהקטן ירגיש משהו אני מתה לשנות את התחושה שלי אבל אני יודעת שהגדול תמיד ישאר בבת עיני, ואפילו משהו יותר מפחיד, אני צריכה ללדת ומתפללת שהתינוק הזה יהיה כמו הגדול שלי .. אני אוכלת את עצמי ומרגישה שמשהו דפוק פה. אבל מצד שני יש מין קרבה כזאת של שתי נפשות תאומות .. זה הגיוני מה עושים? בבקשה בלי לשפוט אשמח לעצות טובות 🙏❤️

זה בסדר גמור אי אפשר לאהוב את כולם באותה מידה אבל הרגש האימהי קיים בך את דואגת לכולם ואכפת לך מכולם גם לי יש 6 ילדים שיהיו בריאים והגדול שלי מוציא לי קרניים מה גם שהוא נורא דומה באופי לגרוש שלי וזה עוד יותר מרחיק אותי ממנו יש לי 2 ילדים מבעלי שהוא החיים שלי אני נשואה פעם שניה ואני מחוברת אליהם ברמות קשות . עם הגדול למדתי לחיות עם זה אין מה לעשות לא יכולה להמציא רגש שלא קיים יש שם דאגה ואכפתיות נטו אבל לא אהבה לצערי בכלל הנישואים הראשןנים שלי היו זוועה ומצאתי את עצמי שנה אחרי שנה בהריון לא מתוך רצון וכוונה פשוט כי ככה צריך ( היינו דתיים) האמהות שלי היום שונה מהאימהות שלי בגיל 20 כשהבאתי אותם ובגיל מאוד צעיר מצאתי את עצמי מגדלת אותם לבד אז הכל נעלם לי הכל הפך להישרדות וכן גם כעסתי נורא על עצמי איך נתתי לזה לקרות אבל הכל מלמעלה . בקיצור

אל תלחמי מלחמות שאת לא יכולה זה טבעי שאמא מחוברת יותר לאחד והשני פחות

my קודם כל חיבוק❤️ אבל אני לא מוכנה לחיות עם זה ככה. אני לא אקבל את זה לעולם, אני רוצה שהם יהיו שווים בעיני , אני רוצה ללמד את הקטן גם לתת ולקבל אהבה ולהיות יותר חבר.

זה ממש אופי של ילד אצלי הילדה השנייה אותו הדבר בדיוק היא פחות אוהבת את החיבוק והנשיקות והיא יותר בכיינית והגדול והקטנה רק חום ואהבה כן יש משהו שמרגיש לי טיפה מרוחק מהשנייה ואני בדיוק כמוך יש לי מצפון שלא עוזב אותי יש לי ממש כעס על עצמי למה זה ככה היא כזאת מתוקה אני שרופה עליה אבל למה אני ככה איתה והדבר היחדי שטיפה מנחם אותי זה המזל שלי שהיא הנסיכה של בעלי אז לפחות ממנו היא מקבלת הכי הרבה אבל אני כמוך מרגישה שאני חייבת לעבוד על עצמי ופשוט לא יודעת איך

אנונימית, את לא צריכה ללמד אותו לקבל ולתת אהבה באותו צורה שהגדול נותן זה בדיוק היופי בבני אדם- כל אחד הוא שונה ומיוחד ❤️ יש כאלה שפחות אוהבים מגע, פחות מביעים במילים אבל זה בסדר, פשוט צריך ללמוד להכיר את הדרך שלהם להביע את זה ❤️

זה שלך לגמרי זה לא יהיה קל כי הוא כבר גדל ומתחיל להקנות לעצמו דעות והרגלים משלו ואם הוא לא אוהב יהיה לך מאוד קשה לשנות את זה

נוי ❤️

תודה נריה

כמה שתתני לו ותעשי בשבילו ככה תאהבי אותו יותר. ככל שאנחנו משקיעים במישהו ככה אנחנו אוהבים אותו יותר. ככה זה בזוגיות וככה זה עם הילדים. תבדקי את עצמך האם את נותנת ומשקיעה בקטן כמו הגדול? אם לא הגיע הזמן לשנות את זה ויחד עם הנתינה תגיע האהבה 🤗

מאמוש אין ספק שאת אוהבת אותםםם יכול להיות שעם הגדול יש לך קשר שונה כי הוא התינוק הראשון שלך הוא הבכור, הוא זה שהפך אותך לאמא! אני לא אומרת שאת לא אוהבת את השני חלילה, ואני בטוחה שאת אמא מדהימה ותהי אמא מדהימה גם ל 3 אבל לידת ילד ראשון זה החוויה הכי משמעותית שיש, וכנראה החיבור שלך איתו מההתחלה, מהשנייה הראשונה, היה יותר חזק - זה הכל. בטוחה שאת תלחמי ותאהבי ותגני על הילדים שלך באותו האופן.

סטיץ ריגשת אותי, בהחלט לא!! כי הוא לא מאפשר לי להתקרב ולתת כמו שהגדול מאפשר .. וגם אותי יותר כיף לי עם הגדול אז עושה הכל איתו

נוני תודה רבה ❤️

אז את חייבת לנסות למצוא דרך לתת לו יותר להיות איתו יותר לשחק איתו יותר ואז תראי איך האהבה שלך אליו הולכת ומתעצמת. זה שאת מודעת לבעיה זה התחלה מצויינת עכשיו תנסי להשקיע את כולך בשבילו ותראי איך הראייה שלך גם משתנה. ❤️

אחרי שכולן ענו לך בתור אמהות אתן לך את דעתי בתור ילדה של אמא.. מאז שאני קטנה אף פעם לא הייתי מאלה שנמרחים, מחבקים ומנשקים את אמא שלהם. זה לא אומר שהקשר שלנו פחות טוב או שאני לא אוהבת אותה… בטוחה שבנך הקטן אוהב אותך המון ואת תמשיכי בדרכך הרכה ותנסי לתת לו את אותו יחס כמו לגדול ופשוט תקבלי את האישיות שלו. בטוחה שאם תחפשי טוב תמצאי שהוא יודע או יידע לגמול לך בדרכים אחרות שאינן פוצי מוצי ;)

תודה סטיץ אני אנסה את זה ❤️

רוני את מהממת תודה על הנקודה החשובה ❤️