תמיד רציתי להיות אמא ! 🥰 ב01.06 גיליתי שאני בהריון בערך כחודשיים והייתי בסערת רגשות, קצת הלם, קצת התרגשות והרבה חששות. המסע החל מהפגישה הראשונה עם רופאת הנשים שלא היתה חביבה במיוחד, לא בישרה טובות ...

הריון ולידה

2023-01-05 05:58:36

תמיד רציתי להיות אמא ! 🥰 ב01.06 גיליתי שאני בהריון בערך כחודשיים והייתי בסערת רגשות, קצת הלם, קצת התרגשות והרבה חששות. המסע החל מהפגישה הראשונה עם רופאת הנשים שלא היתה חביבה במיוחד, לא בישרה טובות וקבעה לאחר מאית השניה ש׳לא רואים כלום למה באת? זה מוקדם מידי, יש לך סוג דם שלילי - זה מסוכן׳ ועוד, אך לאחר כשבוע נצפה עובר, נשמע דופק ונשמתי לרווחה, אך לא באמת עיכלתי. שבוע לאחר מכן העובר התפצל ואני בדרכי להיות אמא לתאומים, תאומים זהים. 😱 בסקירת המערכות ראינו כפות רגליים וידיים, ספרנו שיש 5 אצבעות וגילינו שאלו בנות 🥰 לאחר מסע מפרך של אינספור ביקורים במחלקת הריון בסיכון בבית החולים איכילוב, אשפוזים חוזרים ונישנים בוולפסון ובאיכולוב, שלל בדיקות, מלא מושגים מלחיצים בעקבות סוג התאומים (תאומים מונוכוריאלים ביאמניוטים) החלה ירידת מים בשבוע 28 ואושפזתי בבית החולים וולפסון, ב04.11 בשבוע 28+2 בשעה 04:11 ו-04:14 הפכתי לאמא, הנסיכות שלי הגיחו לעולם במשקל 1.200 כ״א ומיד הועברו לפגייה שהפכה לבית שני עבורינו, לא היה לי זמן להחלים מהלידה וכבר עליתי על רכבת הרים מטורפת של רגשות, עליות וירידות בקצב מסחרר, חיים את היום. לא ציפיתי לראות את הבנות שלי בטיפול נמרץ; מחוברות למכונת הנשמה, אוכלות דרך זונדה, בידוד, יורדות במשקל, צהבת, דלקת ריאות ותגובתי היתה בכי בלתי פוסק, ללא שינה מרוב דאגות וחששות. המצב השתפר עם מעבר לחדר ביניים, עלייה מספקת במשקל ואט אט הגיע המעבר לחדר השלישי והאחרון - לכיוון הדלת, יציאה מהאינקובטור לעריסה וב22.12 לאחר 48 ימים קשוחים במיוחד בקו לוד - וולפסון בנותיי זיו ועמנואל השתחררו הביתה, כמובן שעדיין אני בלי שעות שינה 😜 אבל זה שווה כל רגע שבו סבלתי מצירים, כאבים, חולשה וכבדות. הלואי שהיו לי מילים להודות לאן המיילדת המקסימה שהקשיבה לכל צרכיי ורצונותיי, לפגייה המדהימה בוולפסון עם הצוות המסור שעטף אותנו בכל רגע ורגע במסע המטורף הזה. רק בריאות כל השאר זה בונוס 🙏🏻

26 תגובות

128 אהבו