חייבת חוות דעת מאמהות נוספות . לבן שלי בן שנתיים עוד כמה שבועות יש עיניין עם אוכל . לא מגבילה אותו נותנת לו חופשי . אבל בכל זאת הוא מתנהג בחזירות כזאת . נגיד עכשיו חלקתי להם במבה הבאתי לו שקית במבה ולאחותו הוא יגמור לה את הבמבה ואז יאכל את שלו אם נגיד נופל על הריצפה ויש לו הרבה אוכל בצלחת הוא רץ ואוכל מה שנפל . אם משהו אוכל ליידי אפילו שהוא סיים הרגע את האוכל ולא רוצה עוד הור ירוץ לאכול ממשהו אחר . גם הוא דוחף את כל העוגיה נגיד לפה מהר מהר כדי לקבל עוד אחד . וכל פעם אנשין כאילו מסתכלים על זה וחושבים שאני מרעיבה אותו . מה עושים במצב כזה איך מתמןדדים איך גורמים לו להבין איך מתנהגים עם אוכל בלי לגרום לו חס וחלילה להפרעות אכילה בעתיד

זה מאמת לא כל כך נעים, מהצד שלך, אבל אני בטוחה שזה היתנהגות שמאפיינת ילד קטן, וכשהוא יגדל טיפה יותר זה יעבור והוא יבין שהוא רק לחינם..אחרי האוכל.., הוא נישמע דווקא ממש חמוד וילד עם מרץ ושאיפות, אני חושבת לא ליצעוק עליו אלה לדבר הכי בסבלנות והכלה ולהגיד לו אמא פה והאוכל שלך אני יתן לך אותו תיסמוך עלי, הם עדיין בגיל שמיתלהבים מכל ממתק, אגב אני נותנת להם בשבת ממתקים וביום יום אוכלים בריא כמו שצריך ובלי בעיות. ככה גם אני לא צריכה תמיד להיתמודד איתם,אלה רק בשבת... גם לי זה היה קורה תקופה, הם היו קמים על הבוקר ישר הולכים לארון אמא ממתק.... וכו' מצאתי פיתרון: שאני נועלת את הארון ומראש מוציאה מה שאני רוצה לתת להם ככה שבפתיחת הארון והוצאת הדברים הטעימים זה רק אני בלי שהם יהיו שם ויתחילו להיתווכח מה ומי ומו.... אני מכינה מראש כשהם לא לידי שקית לכל אחד, או פרי או מעדן מוציאה מראש מהמקרר וכשהם מתיישבים לארוחת ערב זה כבר בחוץ ואין מה לרוץ למקרר הפתוח ולירצות את המעדן הזה והזה.... פשוט אני מחליטה וקובעת מראש מי יאכל מה ואפילו נותנת להם אתזה לא ביחד כדי שלא יריבו...

יבין שהוא רץ לחינם אחרי האוכל**

את הקטן שמה בכיסא אוכל גבוה. ולגדול לא יהיה אליו גישה לקטן, ואת אומרת לו: אתה יושב פה יפה ואוכל לא קם ומטייל וגונב לאחותך....

מזכיר לי את הבת שלי... לא משנה כמה אכלה לפני רגע אם היתה רואה מישהו בפארק עם אוכל היתה נעמדת מולו עם מבט מסכן (לא משנה חטיפים, אוכל העיקר לקבל) לגבי בחוץ, כשלא התאים לנו ביקשנו מאנשים לא לתת לה בבית היינו נותנים את האוכל בחלקים, כדי לוודא שאוכלת מהכל ובמינון סביר ואם רצינו, אחרי שאכלה מהצלחת קיבלה תוספת (היא היתה מצביעה למטבח וצועקת אבל היינו אומרים לה תאכלי קודם מה שבצלחת אח"כ תקבלי עוד) וגם למדנו להגיד זהו, סיימת ולא לתת עוד (אחרי שגילינו שאין לה גבול ומקיאה כשמגזימה) כשהייתה מכניסה יותר מידי לפה (ונחנקת) היינו חותכים לה קטן יותר ונותנים בשלבים אם הייתה מבקשת הכל יחד היינו אומרים אז לאכול אחד אחד ואם היתה מגזימה מרחיקים ממנה ונותנים אחד אחד והכל בהסברים, זה מסוכן לאכול ככה, את תחנקי, את צריכה לאכול מאוזן מהכל גם עוף וגם תפו"א, תאכלי מספיק משניהם תקבלי עוד עוף עכשיו סיימת לאכול תכאב לך הבטן, מאוחר יותר תקבלי וכו היא למדה לאט לאט וזה השתפר ואח"כ עבר

ומה קורה כשאת אומרת לו קודם לסיים בפה ואז לקחת, ושאם הוא ירצה הוא יקבל עוד?

אני לא צועקת עליו ברור שלא

יסמין שאני אומרת לו הוא פשוט לא מקשיב הוא ממשיך לאכול מהר מהר

שירשור את יכולה יותר לפרט איך אני שמה גבולות ברורים לילד ושהוא באמת יקשיב לי

אנונימית, לפעמים פשוט לא לתת. נגיד במבה - לתת לו אחד אחד. עוגיה, לתת בחתיכות או לתת לו ביסים לפה. כשנגמר לו, להציע לו עוד. לאט לאט הוא יבין ת'רעיון שגם כשהוא אוכל בנחת הוא מקבל כמה שרוצה..