מרגישה כלומניקית. הריון שלישי צמוד. הבית שלי תמיד הפוך. אבל תמיד אני ובעלי שורדים את היום בלחץ אני לרוב לא מבשלת ומאלתרת בעלי מלא פעמים מוצא את עצמו בלי בגדי עבודה (אף פעם לא מתלונן ופעיל בבית ועם הילדים) הבית הפוך-אין לנו מותרות כמו להביא מישהי שתעזור, ואני מחכה לקנות שואב אבק לפחות:/אבל בינתיים אין לנו הרבה להוציא:( הרים של כביסות רצפה שמתלכלכלת כל יום אני במרדף כל היום! אני באמת מודה להשם! באמת!!! הילדים שלי מתוקתקים (בני שנה ושנתיים) ואולי זה שואב ממני כוחות הם אוכלים את כל אבות המזון פירות אוכל מזין וכאלה משתדלת לא להביא חטיפים, מצחצחים שיניים מתקלחים בבוקר ובערב סטים מכובסים נקיים שכולם מתעלפים מהריחות, אחה״צ הרבה משחקת איתם זמן איכות הכל אין זמן לעצמי או לבית וגם אפ יש זמן אין לי כוח. כרגע נרדמו. במקום לתקתק את הבית, התקלחתי בכח ויושבת לכתוב לכן ביאוש.... אני לא יודעת מה עוד לעשות יש לי בעיות של קשב וריכוז קשות, מאוד.. שוקלת לאבחן את עצמי וליטול כדורים בין ההריונית אני סובלת לא מסיימת אף משימה, מפסיקה הכל באמצע מתחילה למיין כביסות למכונה נודדת לכלים והכביסה בינתיים ברצפה מחולקת לנגלות :/ קשה לי באמת קשה לי בעלי מבין אותי ולרוב כל נקיון הבית עליו וגם מקלח ועוזר עם הילדים..לפעמים גם מאחר לעבודה בבוקר ומסדר אותם אני לא מסינה מה לא בסדר עם הראש שלי יש לנו בית 3 חדרים קטן למה אני לא משתלטת עליו? אני אבודה! הוא עמוס אין מקום לכלום ואין לי חשק לסדר אותו בכלל... ההורים שלנו לא גרים באיזור ככה שאין עזרה אף פעם אני מחכה לסופשיפ בנרותתתת כי ההורים שלי עוזרים המון וגם שלו..אבל רק סופשים:/ במהלך השבוע אני עןשה הכל לבד.. גנים תורים לכל מיני מקומות קניות שוב בעלי מנסה לעזור ואומר להשאיר לו את הקניות כשחוזר אבל לפעמים צריכה להכין צהריים וחסר...אז כבר קונה.. לפעמיפ הולכת איתם.. אני מאןד אוהבת לבלות עם הילדים שלי, אני מחפשת כל הזמנות לעשות איתם ולהפעיל אותם.. אוהבת שהם סקרנים ועונה לכל השאלות ומראה ונותנת לגעת בחפצים ומסבירה..אני באמת מלאת סבלנות אליהם וחסרת סבלנות לבית ולעצמי. מצב פשוט אבסורד תוהה אם לקחת כדןרים כמו ריטלין וכאלה(אחרי לידה) סדנאות סדר וארגון זה לא בשבילי בקיצןר קשה לי כל סוף היום מרגישה שהצלחנו לשרוד ומחכים ליום הבא.. הזוגיות מעולה ברוך השם מדברים נהנים ונרדמים ביחד הכל טוב...אבל אין כח לבית!! בעלי עושה נסיעות מטורפות קם מוקדם ומגיע גמור.. אני גם שמה לב שבעלי מתבייש איך שהביץ נראה תמיד כשבאים אלינו לאיזה ערב בעלי בלחץ לסדר הכל (פינת אוכל עמוסה בחפצים מחזיר הכל למקום מיד) מנקה שירןתים ומקלחת מחזיר כלים לארון מסדר הכל הכל כאילו רק ככה אני מבינה שבאמת לא נעים להכנס לבית כל כך מבורדק... משתדלת לשמןר על הנקיון תמיד יש אקוניציקה בכיור כביסות נקיות והכל..אבל לקפל אותן? מתלבשים כבר כמה חודשים מהגיגיות.. מכבסת ומתלבשת ..אין זמן וכוח לקפל.. כולם אומרים לי שהם מבינים אותי, אמא לצמודים, עובדת, עם בעל שעובד רחוק כל שיוצא מוקדם מידי וחוזר מאוחר, בלי אמא או בכלל משפחה בעיר...כולם במרחק מעל שעה מאיתנו:/ אבודה. פורקת. תודה רבה לכל מי שקראה עד לפה! אשמח לתובנות, המלצות..

חיבוק ענק! ❤️

מציעה להצטרף לקבוצה 'אמהות שוקעות' בפייסבוק, תמצאי שם הרבה אמהות במצבך. הכי טוב בהתחלה להנמיך ציפיות. את מ'קיעה במה שחשוב (זמן איכות עם הילדים) ולא במה שפחות חשוב (סדר ונקיון). אחר כך בבית כדאי לעשות סדר עדיפויות, מה דחוף ומה לא. חוץ מזה אבחון קש''ר וריטלין יכולים להקל מאוד על החיים.

משקיעה

את נשמעת אמא נפלאה! את בהריון שלישי ב3 שנים האחרונות שזה מטורף! הכי חשוב שהילדים מסודרים ושטוב להם.. בית מבולגן זה שטויות..זה רק אומר שאתם חיים שם☺️ מה שכן, אני יכולה להבין את רמת התסכול שלך כי כשיש כאוס סביבנו אנחנו לא יודעים מאיפה להתחיל..נשמע ממש לא פשוט! הייתי מציעה בשישי או שבת כשהילדים שונצים, נסי לגייס את בעלך שנשמע מקסים לסדר יחד את הבית, מה שתספיקו, תספיקו. זה כבר ייתן לך הרגשה טובה

את נשמעת אלופה רצינית מאמינה שזו תקופה ושהילדים יגדלו תוכלי להפעיל אותם לעזור לך אין לי עצות רק כוחות וחיבוקים 🫂💖

מרגישה כיאילו אני כתבתי את זה!

כל כך מזדהה איתך, יש לי גם שתי קטנטנים ואני בהריון שלישי, והבית שלי לא תמיד אני מצליחה להשליט סדר כי רוב הזמן באחה"צ אני עם הילדים, במישחק ארוחת ערב מקלחות והשכבות.... ואחכ נותרת עייפה, חח