אשמח לשמוע איך זה אצלכן בבית - אני כמה חודשים לאחר לידה, וכל הזמן בתחושה שאני משקיעה הרבה יותר מאמץ, אנרגיה וזמן עם התינוקת מאשר בעלי. גם עכשיו בחופשת חנוכה כשהוא היה בבית, אני איתה רוב הזמן. הוא משתדל לעזור בלבשל, להרדים אותה, להחליף טיטול פה ושם אבל זה מעט מאוד זמן ביחס לזמן שלי איתה. וזה מרתיח אותי נורא!!! גם כשהוא איתה אז הוא תמיד יחזיק אותה ויצפה בטלויזיה או יהיה עם הטלפון ולא ידבר איתה וישחק איתה. האם רוב הגברים ככה? בגלל עצם היותי ה׳אמא׳ אז ככה זה יהיה מעכשיו והלאה? אנחנו עושות יותר מהם? מה יקרה כשאסיים את חופשת הלידה שלי? המצב מתאזן?

ככה גם בעלי ואפילו יותר גרוע. ילדה שנייה בת כמעט ארבעה חודשים והשבוע החליף לה טיטול לראשונה חד״פ והרדים אולי פעמיים עד היום וגם זה כשעומד מול הטלויזיה. מפחד להשאר איתה לבד בבית אז עוד לא יצאתי לבד מהלידה. בלידה הראשונה זה עושה גירודים בגוף כי זה מורגש ממש. בלידה השנייה אין ברירה והבעל צריך להיות עם הגדול/ה ולפחות פחות שוכב על הספה ומטריף אותך חחחח לרוב לוקח להם יותר זמן להתחבר וככל שהם גדלים, עושים יותר ומגיבים יותר, ככה הגברים מתחילים להתחבר אליהם. זה יבוא אבל גם תנסי לעודד את החיבור בלי להיות שקופה. וואי מאמי בוא תראה איזה דבר תראה איך היא מחייכת, בוא תראה איך היא מגיבה, תראה איך היא מתהפכת וכו. תגרמי לו לבוא ולהתפעל יחד איתך בהתחלה ואז באופן טבעי הוא יתחיל לרצות להיות איתה לבד יותר. שימי שירים שהוא אוהב ותציעי לו לרקוד איתה וכדומה. תינוקות אוהבים מגע ותנועה אז ההצלחה מובטחת. פשוט תצרי עבורו חוויות חיוביות איתה בלי שירגיש שזה מלאכותי חח וכן זה מתאזן 💗

תודה לך על השיתוף ❤️

לא כולם ככה. תרבות המסכים זה משהו שדובר אצלינו לפני החתונה שאין מסכים לא בארוחות לא במפגשים משפחתיים ולא בשיחות בנינו וכמובן לא עם הילדים. בהשקפת העולם כשאתה אוכל איתי ארוחת ערב אני הכי חשובה לך יותר מלקוח שרוצה הצעת מחיר או מאמא שלך ששלחה תמונה וכד. כמובן שאם אנחנו לא שמים לב הצד השני תמיד מתזכר. כנל שאנחנו עם הילדה אין כזה דבר פלאפון לידה וגם היא בחיים לא ראתה סרט במסך אבל אנחנו יושבים ומשחקים איתה ועושים יצירות וכו. לגבי זה שאישה עושה יותר זה נראה לי נכנס להרגל ממציאות החיים כי אחרי הלידה היא בחופשת לידה עם התינוק והבעל עובד והוא מחוץ לבית אז היא מקבלת את הסמכות ההחלטות הביטחון בכל הקשור לתינוק אז מאוד קשה לצפות מהבעל לעשות משהו שזה לא בשגרה. אופציה אחת זה פשוט לבקש אפילו ברמה שאת אומרת אני יוצאת להליכה תשמור על הקטנה או שבהזדמנות נוחה תדברו על כך שהוא צריך לקחת יותר חלק בטיפול וכד. לדוגמא אצלינו בעלי שותף מלא בשישי שבת שאין עבודה אבל אני יודעת שמבחינתו לישון עד מאוחר בבוקר זה הפינוק הכי גדול אז הכי כיף לי לתת לו להתפנק אני לעומתו צריכה שעתיים בצהריים מנוחה אז הוא הכי מפרגן וכד

חמישה ילדים ואני עובדת ובעלי עובד ועדיין אני עושה 90 אחוז יותר ממנו במה שקשור לילדים הוא אמנם עובד מהבוקר עד הערב מאוחר, ואני חצי משרה,אבל זה תמיד היה ככה, דבר אחד שהוא עוזר ממש זה מוציא אותם לטיולים ופעילויות בחוץ שזה נותן לי את הזמן שלי אבל כל השאר זה אני,מקלחות,אספות הורים,בית ספר,גנים,חוגים הכל. לי זה לא מפריע אני גם אוהבת יותר שאני מתקתקת הכל ולא מחכה לו...אבל אם זה מפריע לך דברי איתו ותראו מה אתם עושים

ובעלי עד גיל חצי מפחד לגעת בהם חחחחחח