דחוף עזרה כבר מיואשת יש כאן אמהות שהעבירו רק בגיל שנה וחצי לחדר לבד?איך זה עבר לילד? כולי עצבים בן שנה וחצי רק צורח ויוצא מהמיטת תינוק מטפס ובוכה רוצה רק שנישן לידו קם יותר מ 5-7 פעמים במהלך הלילה בוכה רוצה לראות מי לידו מה עושים איך עבר לכן??

בת שנה ועוברת למיטה שלנו בלית ברירה. רקככה היא שותקת ומפסיקה לצרוח

אם הוא מטפס אולי עדיף להעביר למיטת מעבר

אולי היא עדיין לא מוכנה לזה הייתי שמה לה מיטת מעבר בחדר שלנו ובאופן כללי עושה את המעבר יותר הדרגתי

איך?

אבל ממיטת מעבר הוא ייצא עוד יותר בקלות ויצא מהחדר ולא נצליח להשתלט על זה

יש ילד שמוכן לזה?

מתלבטת מה נכון לעשות אמרו לי שזה יכול לפגוע בעצבים של הילד או פחדים אם לצאת מהחדר לתת לו לבכות ולהיכנס מידי פעם אבל מצד שני אנחנו עם דלקות בעיניים לא ישנים בלילה הולכים כמו זומבים ביום קמים כל שעה בלילה מבכי

וכשהוא ישן איתנו במיטה כל שניה זז מכניס לנו ידיים ולרגליים לפנים תופס את כל המקום זה סיוט

לא לתת לו לבכותתתת לעשות לו מעבר הדרגתי, כמה שיקח יקח, זה צריך לבוא ממקום של ביטחון ועצמאות ורצון ולא ממקום של ייאוש ואילוף זה קצת קשה בהתחלה, הוא יבדוק את המענה שלכם הרבה, רק כדי לצבור ביטחון בחדר משלו ואז זה יחלוף המון סבלנות

למה את מתכוונת מעבר הדרגתי? כי כבר לפני חודש וחצי העברנו אותו מהחדר שלנו למיטת תינוק בחדר ליד ורצינו לעשות הדרגתי לשבת לידו עד שנרדם עכשיו הוא מתעורר כל חצי שעה וקולט שאין מישהו לידו מתחיל לבכות רוצה שיהיו לידו וזה לא עובר הוא לא מתרגל לישון לבד אין לנו בעיה להרדים אותו להיות לידו אבל. בעיה שהוא קם כל הזמן ואם אין לידו מישהו מתעורר ובוכה יוצא שאנחנו לא ישנים בלילה

מה אתן אומרות?

מסכימה עם שלום. הבן שלי בן שנתיים ועדיין ישן איתנו בחדר. הוא התחיל לנסות לעבור חדר ואז הצטרפה אחות קטנה שישנה בחדר שלנו ומאז הוא פחות רוצה. אני לא חושבת שזה משהו שעושים בכוח, וכן צפוף אבל שניהם אצלינו. אם את רוצה לתת לו בטחון, הפתרון הוא לזרום איתו ולא נגדו. וכן ממיטת מעבר הם קמים אז אפשר להחזיר 700 פעם או פשוט לשבת לידם עד שנרדמים. יושבת לידו עד שנרדם ולרוב ב"ה טפו טפו לוקח 10-15 דקות, עדיף בעיניי מאשר סאגת שכנוע של הירדמות לבד.

ואיך אתם מצליחים לישון?זה לא מפריע לך?הוא איתכם במיטה?זה שאין פרטיות והם לא מעירים אחד את השני?

לא, למה שיפריע לי לישון? הוא ישן במיטה משלו.. לפעמים מבקש לעבור אלינו בלילה אבל זה לא מפריע לי בתכלס, גפ אני הייתי רוצה ללכת למיטה של ההורים כילדה, נראה לי טבעי 🤷🏻‍♀️ הם לא מעירים אחד את השניה.. ההתחלה כן, אבל תוך כמה ימים הם התרגלו ואלא אם יש בכי חזק לכמה דקות, זה לא מפריע להם (וזה שלב שאנחנו כבר יוצאים איתם מהחדר לסלון). לגבי פרטיות, לא ממש.. יש עוד חדרים בבית 😅♥️

אנונימי תראי בעיקרון תינוקות אמורים לישון עם ההורים שלהם, קרוב לאמא , זה עניין הישרדותי ועם הזמן הם מפתחים ביטחון לישון לבד ולהתרחק כשזה לא קורה מהבחירה של הילד, צריך לעשות את זה בצורה הדרגתית , שיצבור ביטחון לישון לבד כרגע הוא רגיל עוד אליכם, וגם אם עבר חודש- חודשיים זה לא מספיק תנסו לעשות איתו תהליך, גם ביום, שיתחבר לחדר שלו, שיאהב להיות שם גם בלי קשר לשינה, שיהיה לו בובות שאוהב או כל חפץ אחר שהוא יכול להתחבר אליו, תשתפו אותו בעיצוב החדר, אולי לקנות ביחד איזה רהיט לחדר, תמונה, כל דבר שהוא ירגיש שהוא בוחר ושם בחדר וזה משהו שהוא עושה אני בעד גם, אם כבר אתם מעבירים, לשים לו מיטת מעבר או מיטה רגילה (לבחירתכם) שירגיש חופשי, המיטת תינוק סוגרת עליו והוא לא מרגיש חופשיות וזה מוריד לו את הביטחון שהוא יכול לבוא אליכם בחופשיות וכמובן שהוא יבחר איתכם מיטה, מצעים, ירכיב איתכם, יהיה בתהליך וממש להלהיב אותו לישון במיטה שלו כשזה יבוא מהמקום שלו- שהוא בוחר, מתוך העצמאות שלו ולא כי אתם דחפתם אותו לישון לבד , זה יהיה תהליך הרבה יותר קל ויותר מהיר הכל תלוי איך תציגו לו את זה, אם הוא יראה את זה כפרידה ממכם, זה כמובן יהיה קשה יותר, אבל אם הוא יראה את זה כבחירה שלו ושליטה שלו, הוא יהנה מאוד מהתהליך וכמובן שיכול להיות שבהתחלה לא יהיה לו פשוט, והוא יבוא אליכם הרבה בלילה או יקרא לכם הרבה , אבל ככה הוא לומד לדעת שיש לו מענה גם כשהוא בחדר נפרד , שאתם תמיד שם בשבילו

תודה רבה עזרת לי ממש מעניין