אוף בנותתת חייבת עזרה!! ילדתי לידת ואקום ביום שלישי (20/12) עשו לי תפרים.. מאז אני לא יכולה לתפקד!! הכל שורף לי שם!! לשבת זה בכי/ לעמוד זה סיוט שלא ברא השטן ולשכב מפעיל לחץ וכואב ברמות… כל היום עושה שטיפות/פדים קפואים ומשככי כאבים- לא באמת עוזר משהו מזה😔 לא מצליחה לתפקד בבית/עם הבייבי והכל נופל על בעלי.. כל היום בוכה בגלל זה😢 חייבת פיתרון קסם או לפחות טיפת אופטימיות שהסיוט הזה יגמר בקרוב…

הגיונמ שאת לא מתפקדת והוא צריך לעזור את אמורה לקבל את זה ולא להקשות עלעצמך

מחזיר אותי ללידה שלי היה לי מאוד כואב ההחלמה אבל זה עובר עבר לי תוך שבועיים הייתי עם תפרים בדרגה הכי גבוהה לא יכלתי לעשות כלום שבועיים של כאבים לא מהעולם אבל אחרי שבועיים הצלחתי לשבת (משהו שלא הצלחתי לעשות מהלידה) וקצת ללכת ולאט לאט עבר הכל

אם את עושה את כל מה שאמרת שטיפות פדים קפואים ומשככי כאבים אין יותר מידי רק זמן מה שכן יש פד מגנזיום ששמעתי שעוזר (לא מניסיון , אולי יעזור). משחת רסקיו, טראומיל, אלופרסט או קצף כמו אפיפואם ספריי למריחה מקומית המכילות סטרואידים יעיל גם לטחורים.

פדים מגנזיום קר

אני גם ילדתי לפני חודש בוואקום בדיוק כמוך כאבים וסיוט יכולה לעודד אותך שאצלי כל יים פשוט הרגשתי יוחר טוב התפרים לאטלאט פשוט ירדו בכאב היום סכלל לא מרגישה אותם! וזה אפילו ככה כבר לפחות שבועיים ויותר וכמו שכבר כתבו . לי עזר מגנזיום בביח הייתי מבקשת כל הזמן שיביאו לי זה פשוט הציל אותי אחכ בעלי קנה לי אחרי השחרור כמובן שזה רק מקל ולא לגמרי משכך את הכאבים לעשות כל הזמן שטיפות ולקחת אופטלגין שמעתי גם שיש משהו שמשפריצים לשם וזה עוזר גם לכאב לא ממש יודעת איך זה נקרא אבל אם תרצי אברר לך.

היי יקירה לפני חודש עברתי גם לידת ואקום עם חתך ייזום הכל היה תפרים ושריפות וגם אני אחרי 5 ימים כשכולם כבר עשו טוורקינג אני לא הצלחתי אפילו לשבת .. מה שעזר לי קצת זה הספריי של האלו פירסט והמון המון שטיפות והתקווה שבסוף שוכחים את הכאב ❤️❤️ תהיי חזקה היום אני חודש אחריי הלידה עדיין מחלימה עדיין עם כאבים באגן ובעצמות אבל כאבים שהם סבילים שלא פוגעים בתפקוד שיפור התחלתי להרגיש כבר אחריי שבועיים אבל כל אישה לגופה יכול להיות שמחר תקומי כמו חדשה .. תחזקי את עצמך ותזכרי תמיד שזה זמני ❤️❤️ רפואה שלמה 😊💋💋

מאמושששש את כולה 4 ימים אחרי לידה, ועוד איזו לידה! הגוף עבר טראומה! שחררי ותאפשרי לבעלך לעשות ולעזור לך בכל מה שאפשר. אגב, זה יקרה עוד הרבה בלי קשר לתפרים כי תינוק קטן זה אינטנסיבי מאוד! מה גם שלא יקרה כלום עם הבית יהיה פחות מתוקתק והכל יהיה רק ברמה בסיסית. אין לך מה לבכות מותק, את רק בתחילת משכב לידה וזו תקופה שגם רפואית אומרים לך שאת אמורה ל ש כ ב! הגוף שלך חייב לנוח. בעלך יצטרך להיות חזק ולתפקד יותר, אין מה לעשות. יש כל מיני תקופות שאחד מבני הזוג צריך יותר תמיכה, וזו אחת מהם. תגלי חמלה כלפי עצמך. ומזל טוב! ♥️

תודה בנות❤️ אתן צודקות.. כנראה שפשוט היה לי פער מטורף בין הציפייה לאיך הלידה וההחלמה יראו לעומת מה שקרה בפועל וזה דיי עירער אותי לגבי התפקוד שלי (הריון ראשון). בעלי באמת מלך! עושה הכל ואומר לי להפסיק להגיד לו תודה, שהוא האבא ויש לו אחריות כלפיי וכלפי התינוקת וזה צריך להיות מובן מאליו.. אבל רגשות האשמה שלי הן על התינוקת שבתקופה הזאת אחרי שכל כך רציתי אותה אני פחות מסוגלת (פיזית) להיות שם בשבילה.. אה ושלא נדבר על האורחים שמגיעים בלי סוף ולא נעים לי לשכב במיטה😩 מי קבע שברגע שהאישה יולדת חייבים ליפול עליה?? חח שיחכו קצת שיהיה פחות כואב 😅

מחזקת אותך ♥️ תגידי לכולם שאת לא חשה בטוב ושיבואו עוד שבוע.. לא יקרה כלום. כאילו הם לא היו שם ולא יודעים שזה הכי מעצבן … ואם עדיין מתעקשים תשארי בחדר שלך תשכבי ותנוחי, בעיה שלהם.

אני יכולה להבטיח לך שאחרי חודש הכל יהיה טוב יותר. זה קשה, כואב, מתיש. אני לא יכולתי לשבת על צד שמאל חודש וחצי. אבל אחרי החודש הראשון הכל משתפר