אני אחת שמאוד קשה לה להיות בלי הבן שלה . אני לא נהנת משום דבר בלעדיו . אני רוצה לחוות איתו הכל , ביחד . ולא להשאיר אותו אצל הסבא והסבתא או אצל איזה בייביסיטרית . החלום שלי הוא להיות אמא ובן וגם שותפים לחיים . לצבור חוויות . להיות שווים . חברים טובים . אבל אני לא יודעת עד כמה זה נכון לילד .. אין סיכוי שאצא למקום בלעדיו . בואו נגיד ככה , אני אסבול , אשאר בכוח ורק אחשוב עליו ומתי אני הולכת לראות אותו סוף סוף . יש כאן עוד משהי שמרגישה כמוני? איך אשים אותו במעון? בגן? קשה לי ממש . אין סיכוי שאראה אותו רק שעתיים שלוש ביום . זה כלום .

בן כמה הוא?

יש את תהליך ההפרדות שתקרה בהמשך…

אם זה לא יקרה זה כבר לא טבעי

בינתיים זה טוב שאת קשורה אליו ככה

כמוני כמוך בול מילה במילה

בן כמה הוא?

הוא בן 7 חודשים

אז הכל טוב🙂 הוא בדיוק בגיל שיתחיל בקרוב להבין שהוא נפרד ממך, כל פרידה יכולה להיות לא פשוטה. פרידה זה שאת הולכת לשירותים🤣 או להירדם גם. זה תהליך הדרגתי, וכל כך טבעי שלא תרצי להיפרד בשלב הזה.

נראה לי שלי היא תיהיה קשה יותר 😅

הייתי בדיוק שם עם הגדולה שלי. כשחזרתי לעבודה אחרי חצי שנה אני בכיתי בלי הפסקה כל יום במשרד עד שחזרתי הביתה. זה תהליך פרידה טבעי, חיוני וגם חיובי. לנו קשה יותר לדעתי אבל זה לטובה גם עבורך. את תלמדי להנות ולהיות גם בלעדיו כמו שהיית לפני שהוא נולד. כרגע, הכי טבעי בעולם מה שאת מרגישה. תהני ממנו 💗