חייבת לפרוק.. בעלי נסע למילואים. לא מרים טלפון לשאול מה עם הילדים.. יודע שהקטן שלנו עם חום.. הוא עושה טובה שולח לי הודעה אחת ליום בקושי.. וכשאני שואלת מה הם עושים שם.. בוא נגיד שיש לו מלא זמן פנוי. אז אתמול אני הרמתי את הכפפה והתקשרתי אליו אני.. אחרי דקה של שיחה ההוא מקצר אותי ואומר לי שהוא הולך לשחק כדורגל.. ניתקתי. כל כך נעלבתי.. ואללה אני לבד עם הילדים בבית.. עם תינוק עם חום ואתה אפילו להקשיב לא יכול?! הרגשתי שאני במקום האחרון אצלו.. ונשבר לי. זה כבר קרה כמה פעמים.. באמת נמאס לי.

חוצפן, כנראה המילואים זה אחלה חופשה בשבילו והוא ממש מתבלבל. תגידי לו הכול הכול, שיחזור למציאות. ותמיד את יכולה כשהילדים בריאים כמוןב לדפוק לו ״מילואים משלך״ ולא להתקשר ולא לבדוק מה איתו ולשאול אותו אחר כך איך הוא מרגיש ;)

לגמריי פוגע.! מנקודת מבט קצת שונה כשבעלי נוסע לכמה ימים אני פחות מתקשרת אליו שיהנה קצת מהשקט שלו. אחת ליום מדבר איתי ועם הילדה כמה דקות וזהו..אבל גם ההיפך ככה כשאני נוסעת לחול זה גם שיחה ביום. מידי פעם הודעות ותמונות .לא יותר מידי. רואה בזה הזדמנות להתגעגע אחד לשני .. בכל אופן לדעתי אתם צריכים לשבת לשיחה ולקבוע כללים שמתאימים לשניכם כשמישהו מחוץ לבית לכמה ימים. נגיד תחליטו שיחה אחת ביום חובה וכו'

נסיכה שאת מבינה אותך תאמרי לו שנפגעת לסיביר לו כנראה לא היה ממקום רע

Elis אני בקו מחשבה של