שבוע 12, ולאחרונה מרגישה מאוד מאוד לבד עם ההיריון הזה. מרגישה שבעלי לא מצליח להבין מה עובר עליי לא משנה כמה אני מסבירה את העייפות העצומה שמגיעה איתה הביתה אחרי יום עבודה ארוך ובפקקים, החוסר חשק לעשות כלום שמגיעה הביתה (אפילו מטלות בסיסיות קשות לי ומכבידות עליי) , אני לא מסוגלת להכין לעצמי לאכול ומעדיפה להישאר רעבה לפעמים, גם עם הבחילות או צרבות כבר לא יודעת מה יש לי אין לי תאבון ואם אני רעבה אני לא מצליחה להבין מה בא לי וגם שהוא מציע להכין הוא מתייאש מהתשובות שלי שאני לא יודעת מה אני רוצה , ואני לא מבינה את עצמי . לפעמים שאני כבר רוצה לאכול משהו עד שאני אוכלת לא טעים לי או שזה עושה לי ממש לא טוב בבטן ועולה לי, רע לי ממש... הוא מתוסכל ממני וכועס ואני מרגישה שזה לא בסדר לשפוט אותי, אני בעצמי מתמודדת עם כל זה לבד בפעם הראשונה, וזה מכביד עליי שהוא גם כועס עליי בנוסף. הוא אתמול שיתף אותי שהזוגיות נעלמה מצד אחד , ומצד שני לא רואה השתדלות מצידו לנסות לשנות אלא שרק אני אשנה וקשה לי באמת קשה לי, אני באמת עייפה ולא בא לי סקס ובערב לא בא לי שייגע בי כי הבטן כאובה או כי יש לי בחילה או עולה לי האוכל... זו הרגשה נוראית כל ערב. מרגישה לבד ואין את מי לשתף, מבנאדם שהיה רגיל למפגשים עם חברות, נמנעת היום גם להיפגש עם הבנות, בורחת מכל מפגש חברתי שלא יעלו על ההיריון בטעות, מרגישה שחיה בסוד ובשקר מול כולם, ובעיקר לבד לא משתפת אף אחד וזה כואב לי ואני מתה להיות אחרי הסקירה שארגיש שיוכל לשתף ולחזור לחברות שלי ולחיים שלי כמו פעם, ולעשות דברים מבלי להיות עייפה ככה ולאכול כמו פעם ולהנות מהאוכל באמת. אבל יותר מהכל אני מאוד מאוכזבת מבעלי חיכינו להיריון הזה כל כך ועכשיו מרגישה לבד ושהוא לא מבין אותי זה מעציב אותי מאוד , ציפיתי ליותר הכלה מצידו כנראה וטעיתי. סליחה על החפירה, הייתי חייבת לפרוק. האם גם אתן לפעמים מרגישות ככה לבד ? איך אני אוכל להנגיש לבעלי את הדברים ושיבין אותי מבלי שארגיש שהוא מאוכזב ממני ככה? או שאולי אני באמת הבעיה פה? :/

היי אהובה, את ממש לא הבעיה אני גם הייתי במקום שלך, לפעמים גם נשאבת לתוכו. בסופו של דבר אף אחד לא יבין אותך ב-100% אפילו בנות שחוו הריון, כל אחת חווה דברים בצורה אחרת. תנסי למצוא לך חברה שאת מסוגלת לשתף אותה בדברים שאת מרגישה. או לנסות לשתף את בעלך ולמצוא דרך בה תוכלו לגשר על הפערים. אני ממליצה לך בחום לנהל איתו שיחה ולהסביר לו שאת מרגישה לבד ושאת זקוקה לו יותר מתמיד. וכמו כל דבר בחיים, יש ויתורים.. אין לו ממה להתאכזב, בחרתם בדרך הזו ביחד. גם לי לא בא סקס מתחילת ההריון אני בלי חשק בכלל.. אז כן נעלמה קצת התשוקה אבל זה לא אומר שלא תחזור ! קניתי גל סיכוך על בסיס מים שעוד לא ניסינו מרוב שהתרגלנו לזה שלא שוכבים. זאת תקופה מאתגרת והיא תעבור

יקרה! מבטיחה לך שהייתי במקום שלך עד לפני חודש. כאילו כתבת מה שאני הרגשתי אחד לאחד. יודעת שאת חוששת לשתף עדיין, וחס ושלום אם תהיה הפלה.. אבל גם אם חס וחלילה דבר כזה קורה למישהי חשוב שיהיה לנו מישהו שיודע שיוכל לתמוך. ממליצה לספר לאמא/ חברה טובה. לי זה כ"כ הקל. שנגיד איחרתי למפגשים כי הקאתי וחברה טובה ידעה ועזרה לי להמציא תירוץ.. שאמא שלי הרחיקה ממני את הדגים בשולחן שבת כמ לא יכלתי להריח אפילו.. לגביי בעלך ממליצה הכי לעשות שיחה. וגם להבין את הצד שלהם, הם איבדו קצת את האישה שהם התחתנו איתה, והחליפו את התפקיד שלהם בבית. ותשתדלי שיהיה לך אוכל יבש וזמין בבית . נגיד ביסקוויטים, לחם לטוסט, פסטה וכו.. שאם את מגיעה גמורה יכולה רגע להתאושש מהם בלי שיעשו מידי בחילה ואז להמשיך. חיבוק גדול אהובה, את לא היחידה שזה קורה לה ולא לבד בכלל❤

מהממת שאת 🤍 את כל כך לא לבד תחשבי כמה שינויים הגוף שלך עובר עכשיו .. את אשכרה מייצרת חיים של עוד בן אדם בתוכך ! בגוף שלך! זה מטורף 💗 ויחד עם זה מגיעים ההורמונים שמשתלטים על הגוף , ועייפות , ורעב , ואי שקט והכל יחד ! אחות , אני חודש 9 וכל ההריון לא יכלתי להתקרב לאבא של העובר , לא להריח את הריח שלו , לשמוע אותו מביא לי עצבים ועוד הרבה דברים 😂 את לא הבעיה ואף אחד לא הבעיה הגוף שלך עובר כל כך הרבה שינויים עכשיו ואת והסביבה פשוט צריכים לתת לך מקום 🙏🏼 מי שלא יכול להכיל - שימנע מלנשום לידך בגדול 😅

תקופה לא קלה בכלל אבל יקירה לצערי גברים לא מבינים את ההרגשה הזו אין להם דרך להבין את חייבת לשתף אותו בתחושות שלך הוא לא אמור לכעוס עלייך את לא עושה בכוונה ( לא מבינה חוסר רגישות של גברים לנשים שלהם זה משהו ממש קטנוניים) .. לא משנה בכל אופן יש גם גברים כאלה מה לעשות 😒 תהיי מרוכזת בעצמך הוא יתמודד שישתה מים . תסנני רעשי רקע את עייפה תשני את רעבה תאכלי את רוצה לצאת תצאי תעשי מה שבא לך ! את ממש לא צריכה לקחת על עצמך את התסכולים שלו השליש הראשון מאתגר .. ( אצלי השליש השלישי היה בלתי נסבל את הראשון עברתי בקלות ) כל אחת חווה את ההריון בצורה אחרת את חייבת מישהי לשתף חברה , אחות, אמא, דודה משהי שאת מרגישה בנוח איתה בעזרת השם תעברי את זה הכי חשוב ביידיים מלאות 😊

יקרה, אני חושבת שהכי טוב זה לשתף אותו לחלוטין בכל דבר שאת מרגישה. אפילו למשל בתסכול שלך מזה שאת לא יודעת מה יבוא לך טוב באוכל. גם לי היה את המצב הזה בתחילת הריון. בעלי הציע להכין לי משהו אבל כשזה היה מוכן הריח היה חזק מידי ולא הייתי מסוגלת לאכול. אני כל כך מבינה ומתחברת לתחושות כי אני עברתי את כל מה שכתבת אבל בעלך שלא עבר את זה וגם לא יודע שזה דבר נורמלי, מתוסכל ובצדק. אני חושבת שמאוד יכול לעזור לכם לקרוא ביחד ספר על הריון ולידה (לי יש את הספר 'המדריך שלך להריון ולידה ' ואנחנו קוראים בו ביחד כל שבוע. ) יש הסברים על ההרגשה של האישה ועל ההתפתחות של העובר, והמון מידע שיכול לחבר את שניכם יחד אל המסע המופלא הזה ויכול לעזור לכם להרגיש שאתם עוברים את המסע הלא פשוט הזה ביחד. הספר נותן מקום ולגיטימציה למה שאת עוברת וזה יכול לעזור לבעלך להעריך אותך על ההתמודדות עם זה. מאחלת לך בהצלחה מכל הלב. אני איתך לגמרי. אבל תביני את הקושי שלו ותנסי לעשות מזה מסע משותף וגם לתת מקום לקושי שלו. להכיל את זה. זה יקל עליו. ותזכרי תמיד שזה יעבור ויבואו ימים יפים יותר.

אתן מהממות ממש ❤️❤️❤️ גרמתן לי לבכות מכל הודעה שלכן, להתרגש ממש מכמות ההבנה וההכלה והרצון לעזור, ובעיקר להרגיש פחות לבד. זה מקל לדעת שאת לא לבד ועוד בנות מרגישות ככה, אז באמת קודם כל תודה 🙏 בנוסף, אני אשתף שאחרי כל זה ואחרי יום עצוב במיוחד שעבר עליי ישבתי בערב עם בעלי ופשוט שיתפתי אותו בהכל כולל בפוסט הזה שכתבתי, כנראה שזה היה מספיק מבחינתו כי הוא באמת סוף סוף שמע את הרגשות שלי בצורה הכי גלויה שיש ולא בצורה "מתלוננת" אלא באמת אמיתית , ואני מרגישה שזה עזר לו קצת יותר לראות אותי גם שזה קשה לפעמים, באמת ממליצה לשתף כמה שיותר כולל כל החששות והפחדים שלנו ושאנחנו בעצמנו לא תמיד מבינות מה עובר עלינו, ואני מקווה שבקרוב גם אספר לחברות קרובות (פשוט בא לי לספר להם ממקום טוב ושמח של ההיריון ולא במקום של התלונות וכל החרא..) אבל זאת אני ואני שלמה עם זה :) עוד מעט הסקירה ואוכל לצאת עם הבשורה בשמחה, ואני בטוחה שזה יקל עליי מאוד . אז שוב תודה לכולן!! קבוצה מדהימה ❤️🙏❤️

אנחנו באותו שבוע מזדהה מאוד לגבי הלברוח ממפגשים עם חברות (בעיקר כי הן רוצות לבר ואז צריך להתחמק מלמה לא שותה יין) כדי שלא יגלו אבל זה לתקופה אין מה לעשות ישר מסתכלים לנו על הבטן פשוט ללבוש סריגים גדולים שלא יוכלו לראות או להגיד שלא מרגישה טוב ולנוח עוד מעט כבר נוכל לספר ויהיה קל יותר