אמ;לק: חמותי וחמי🤬 וטיפה יותר מפורט: אני בעלי נשואים באושר 3 שנים. יש לנו תינוקת בת שנה וחצי ואני בשבוע 26. ההורים של שנינו גרושים (לא שזה משנה) ואני ובעלי ממש בתקופה הכי לחוצה של חיינו. בעלי משרה מלאה ביום ולומדת הנדסה בלילות (הוא חי על אוויר מסכן). אני עובדת בחינוך משרה מלאה, אחראית יותר על התינוקת כי בעלי עובד בצפון. קמים כל יום ב 5:30 היום נמשך אחרי 00:00. בןאו נאמר לא קל לנו. ההורים שלי נטולי אמצעים. אמא שלי עדיין נוסעת באוטובוסים כי אין לה כסף לרכב. אבא שלי נכה עם קצבה שגר במרחק שעתיים נסיעה מאיתנו. ההורים שלו מבוססים + שניהם. וגם גרים במרחק של חצי שעה נסיעה. לפני כמעט שנה ביקשנו מאמא שלו עזרה של פעם בשבוע עם התינוקת שלנו(כמו שהיא נותנת עם הנכד השני שלה). היא לא הסכימה בטענה שאנחנו גרים באזור בלי חניה בגוש דן וקשה לה לנסוע לפה. היא רואה את הבת שלי פעם בחודשיים (את הנכד השני פעם בשבוע). חמי לא שונה ממנה. מוכן לבוא פעם בשבוע אומנם אבל רק ביום ספציפי שלא נוח לנו. לכן לא ראה את הנכדה השנייה שלו בערך 3.5 חודשים. אבא שלי נוסע שעתיים לכל כיוון פעם בשבוע ובא. אמא שלי נוסעת אלינו ב 2 אוטובוסים לכל כיוון בין פעם לפעמיים בשבוע ובאה. ואני מתה על בעלי ולא רוצה לפגוע בשלום הבית אבל ממש בא לי להגיד לו ששני היצורים הדוחים האלו שהוא מכנה אותם אבא ואמא מגעילים אותי ואני שונאת אותם!!!!! לא מכירה הורות כזו. ההורים שלי ימסרו נפש בשבילנו ושלו שמים עלינו פס. אבא שלו עם כמעט 3 מיליון בעוש. כל החיים הבטיח לו ולאחיו שאם יחליטו ללכת ללימודים אקדמיים הוא יממן. בעלי התחיל לפני שנה הנדסת תוכנה. ניגש אליו בהיסוס ושאל האם יוכל לעזור כי באמת נורא קשה לסגור את החודש. הוא סרב בטענה שבעלי כבר בן 29 ובגיל כזה שיסתדר לבד. אנחנו חיים ממלחמת הישרדות וההורים שלו פעם בחודשיים חול, בתי מלון, חיים מאוד ברמה ובקלאס. לא מצליחה להבין איך הם מסוגלים לראות את המלחמה שלנו ולא לתת יד. ההורים שלי נטולי כל וכל הזמן עוזרים. אמא שלי שולחת לנו אוכל לשבת בחמגשיות כי היא יודעת שקשה לי לעמוד ולבשל כי נהיו לי כאבי תופת בגב בגלל ההריון. האבסורד שהוא ממש מכבד אותם בעיקר אותה. נהנה מטוב הלב של ההורים שלי ומכנה את אמא שלו ״אישה של חסד״ כמה מנותק גבר יכול להיות?!🤦🏽‍♀️

תקשיבי אין לך מה להשוות את ההורים שלך להורים שלו יכולה להגיד בוודאות שההורים שלי יעשו הכל עבורי אבל ההורים של בעלי ממש לא וזה בסדר כל אחד ומה שהוא רגיל אני כבר לא מתרגשת מהם למדתי לשחרר ולא לצפות מהם לכלום וגם לא לסמוך עליהם בהתחלה עוד ביקשנו דברים אבל הפסקנו כי ידענו שמהם לא נקבל עזרה וזהו פה זה נגמר תשחררי מהם ואל תצפי לכלום ותראי איך החיים שלך יהיו הרבה יותר טובים בלי לחשוב למה הם לא עוזרים לכם

מי שיש לו לא נותן אנשים שאין להם נותנים הכל זה ככה עובד בדרך כלל תגידי תודה שההורים שלך מקסימים זה לא מובן מאליו בכלל 🙏🏼 הצעה שבעלך יבקש מהם עזרה בעצמו אולי התשובה תהיה חיובית יותר

מבינה אותך אבל אין מה לעשות את לא יכולה להכריח אותם לעזור פשוט חוצפנים וכנראה היא לא אוהבת אותך כי בדרך כלל אם לא אוהבים אל האמא יתחברו גם לילדים

לא מסכימה שזה עניין של אהבה או חוצפה או רוע אנשים שונים רואים אחרת את החיים הכסף בבנק הוא שלהם, הזמן הפנוי הוא שלהם וזכותם לחיות איך שהם רוצים יש מי שקשה לו, יש מי שחושב שהוא סיים לגדל ילדים ולא רוצה לטפל בנכדים ועוד המון סיבות ששמעתי שורה תחתונה אף אחד לא חייב לכם כלום האם נחמד שיש עזרה? בוודאי אבל אני מכירה המון זוגות ללא עזרה מההורים ולדרוש בקול או להתמרמר בשקט רק עושה לכם לא נעים תפסיקו לצפות ותגידו תודה על מה שיש ובעניין אחר, נשמע שאתם מאוד חרוצים ומשקיעים בעתיד שלכם, בקרוב זה ישא פרי ויהיה לכם קל יותר, כל הכבוד

הם לא חייבים לכם כלום

את חוצפנית ממש הם לא חייבים לך כלום ההורים שלו! יש להם בעובר ושב 3 מליון והם רואים איך אנחנו חיים בעיות שלכם תסתדרו הם גידלו את בעלך ועכשיו תורך לגדל את הילדים שלך החיות בסרט האלו שחושבים שכולם חייבים להם איכסססס

דנה נסחפת, לגיטימי ממש להיעזר בהורים. אנונימית אצלי זה הפוך, ההורים שלו נותנים את הנשמהה לילדים, יוציאו כספים שאין להם, יפנקו ויקנו ורק יחפשו לעזור ולהקל ולא רק כלכלית, וההורים שלי מנגד כלום ושום דבר, שקל לא ראינו מהם, לא מבקרים, לא מתקשרים, לא עוזרים ולא דואגים. זה מאוד ניכר לעין הפערים האלה בין ההורים של שנינו ואני מבינה לבד שאין בכלל מה להשוות וכל פעם שהוא זורק על זה מילה אין לי מה להגיד מלבד להסכים איתו אבל באמת שאין לי מה לעשות עם זה 🤷 אני לא אכפה על ההורים שלי לעזור אם לא מתחשק להם.

אושר הוא עבד כל החיים שלו אבא של בעלה למה שיתן להם? הם נשואים שיסתדרו זאת דעתי שירצה הוא יביא אבל להשוות זה מגעיל בעלה לא אשם

שלי לא יתן כלום! יש לו סהכ 2 בנים. לאחד הם עוזרים ולשני לא. הוא הבטיח לבעלי חיים שלמים שלימודים זה עליו וברגע האמת אחרי שבעלי נרשם הוא חזר בו. לפני כמה חודשים לקח את התינוקת שלנו לסיבוב בקניון והיא הייתה רעבה. הוא התקשר לשאול מה לעשות אז שאלתי אם יכול לקנות לה במבה והוא אמר שהןא בלי ארנק. סורי הקמצנות שלו היא על גבול החולי נפש. אני ממש לא בתודעה שחייבים לי משהו. אני פשוט לא חושבת שהם הורים או דוגמה להורים או סבא וסבתא🙂 סורי. הם לא. אני יודעת שההורים שלי הם תמיד יעזרו ושההורים שלו תמיד יבטיחו וברגע האמת יסרבו. זה היה בחתונה, זה היה עם הלימודים, זה היה שהבטיחו לעזור כמו שהם עוזרים לבן השני ואז כשבעלי ביקש התחרטו. גברת דנה היקרה, אני דואגת לבת שלי ולכן אהי ובעלי מבוקר ועד ליל עובדים קשה. וברור לי שבעתיד עוד נקצור פירות על עמלנו. והפוסט הזה נכתב כי הגיעו מים עד נפש!! הזוי שההורים שלי לקחו את בעלי כבן שלהם כי ההורים שלו פשוט מנותקים!! לא שבת ביחד, לא חג, לא כלום!! מזל שיש לי משפחה אחרת את כל החגים היינו עושים לבד. וזה לא שהןא יתום!! לי הם ךא חייבים כלום אבל הוא הבן שלהם!! בסוף כשהוא קונה פתיחת ההיכל בשבת זה אבא שלי שמברך אותו ולא שלו. משפחה מזעזעת בעיני נקודה.

סיטואציה ממש קשה ומתסכלת. תשמחי שגדלת במקום שיש לך לקחת ממנו דוגמא אישית ותיהיה אמא טובה ומסורה כמו אמא שלך. לצערינו לכל הורה יש הסתכלות אחרת על החיים. יש הורים שאומרים כמו שלנו לא עזרו כשהתחתנו מאפס ובנינו לנו את החיים ב10 אצבעות אז ככה הילדים שלנו יגדלו ויש כאלו הןרים שלא ילכו לישון אם לילד שלהם חסר משהו. את ההורים אנחנו לא יכולים לשנות הבחירה שלך זה האם לזרוע לאט לאט הרס בחיי הנישואין שלך ולהכניס תסכולים או השוואות או אמירות קשות לבעלך על ההורים שלו או להשלים עם המצב ולשמר את חיי הזוגיות שלך. לגבי זה שהוא מכבד אותה זה מה שהוא מחויב כלפיה בין אם היא נתנה לו כסף או לא. אם היא היתה פוגעת בך באמירות פוגעניות או קללות וכו הייתי מצפה שיצא עליה אבל סהכ היא לא עמדה בציפיות שלך. תנסי להיכנס לנעליים של בעלך ולדמיין שהמצב היה הפוך לא היית רוצה שהוא יטריד אותך בגלל ההורים שלך

אני את צודקת פשוט הייתי חייבת לשחרר. גילי כי היא לא באמת רוצה לעזור. לא אתן שהבת שלי תהיה ״נטל״. ההורים שלי שומרים עליה לא רק כדי לעזור, אלא בעיקר מתוך געגוע ואהבה. שלו לא רוצים. אולי פעם בכמה חודשים ביקור סמלי. אז למה שאעשה את זה לבת שלי? אני פשוט באמת ובתמים לא מכירה הורים כאלו וזה משהו חדש לי. לכן ככה פרקתי מהלב את כל התסכול.

תפסיקי לצפות!!!

חיים שלי אני ואת בדיוק באותה סירה.. ההורים של בעלי האנשים הכי עשירים בעיר שהם חיים בה(עיר שנחשבת רק לאנשים עם כסף בואי נגיד) ושקל אנחנו לא מקבלים מהם עד שלא יוצא המיץ.. לא עזרה עם הילדים, לא באים, לא מתאמצים, הבן שלי הגדול בן שנה כמעט וחצי והיא שמרה עליו פעמיים בלבד, ואם מישהו ברחוב יראה אותה יחשוב היא סבתת השנה עם איך שמציגה את עצמה.. ומנגד ההורים שלי, אמנם אנחנו גרים באותה עיר אבל חמי וחמתי גרים רק 20 דקות מאיתנו.. וההורים שלי בקושי סוגרים את החודש ובכל זאת אין סיכוי שלילדים שלי הם יחסירו משהו ותמיד יש להם הכל מהכל בבית של ההורים שלי ובחיים אפילו טיטול לא הייתי צריכה לדאוג להביא לשם ובכל הזדמנות מביאים לי כסף ומפנקים אותי ומהכלום נותנים הכל.. אבל הילדים שלי מכורים אליהם ורואים אותם כמו הורים בדיוק ואת הסבא והסבתא השניים בכלל לא מכירים.. מי שמשקיע בסוף מרוויח, ההורים של בעלך יצטערו ויבכו דם על הימים האלה אני מבטיחה לך.. יבוא יום שהנכדים לא יספרו אותם וזה הדבר היחיד שישאר להם בעולם ואת זה שום שקל שיש להם לא יקנה. וההורים שלך ירוויחו נכדים שגם יטפלו בהם ויחליפו להם טיטולים כשיזדקנו אם צריך

גילי ממש לא הבנת נכון.. במקרה שלי נגיד אני ובעלי הבכורים ויש לנו עוד אחים קטנים (לבעלי יש אחות בת 9) אז זה לא שאנחנו לוקחים להם את כספי הפנסיה והחסכונות לבילויים.. הלוואי המון זוגות היו מסתדרים טוב כמונו וברוך השם לא חסר כלום אבל ברור שלפעמים קשה וצריך עזרה ואם לא מההורים שיש להם אפשרות!!! אז ממי? אני לא רואה את עצמי מחסירה או מונעת משהו שאני יכולה לתת לילדים שלי גם בגיל 80, ככה גדלתי וככה אגדל את ילדיי.

לרוב ההורים של האמא (כלומר ההורים שלך) רואים יותר את הנכד מההורים של בעלך, ככה זה בחיים, את האמא ולך יש קשר טוב עם האמא ואמא שלך תעשה הכל בשבילך, לעומת זאת חמותך פחות תבוא לבקר אותך ולעזור לך תמיד למי שיש יותר לא יתן ולמי שיש פחות ינסה לתת הכל גם ממה שאין לו לפני הלידה תמיד יש מלא הבטחות לעזרה בפועל זה לא קורה אני מבינה את התסכול ומנסיון אישי אני ממליצה לך לא לצפות מהם לכלום, לא לריב עם בעלך ולא לדבר לא טוב על ההורים שלו, תמיד תהיה חיובית דברים יסתדרו, להנות מהעזרה שאת מקבלת, ובשורה תחתונה זה הפסד שלהם שהם לא רואים את התפתחות של הקטנציק, את נהנת ממנו ומי שלא רוצה להנות זה עניין שלו אחר כך שלא יתלוננו שהוא פחות קשור אליהם

גילי ברור שלא מדובר פה על לקנות דירה או עזרה בשכר לימוד שזה בעיני מותרות לגמרי.. אין לך? אל תקנה ואל תלמד זה לא עניין של חיים ומוות או שתשאר ברחוב.. זה כבר חוצפה לדרוש את זה ברגע שהצד השני לא יזם את זה בעצמו.

שיהיה ברור אני ובעלי לא מבקשים מהם כלוםםםם. רק מההורים שלי. על הלימודים הוא שאל לפני שנה רק כי באמת זו הבטחה שקיבל מאבא שלו. מאז הוא לומד, אנחנו מסתדרים עם שכר הלימוד, ההורים שלי עוזרים עם הקטנה ואנחנו בסוף נעלה על דרך המלך זה ברור לי. גם ברור לי ההורים של מי יזדקנו לצד האוהבים שלהם וההורים של מי יזדקנו בבית אבות לבד. אתה אוכל את מה שאתה מבשל. הם לא באמת יכולים לצפות שנכדה שרואים אותנ פעם בכמה חודשים תסתכל לכיוון שלהם.. היא לא מכירה אותם 🤷🏽‍♀️

השיח פה הוא לא רק על כסף. זה מכלול של דברים. הכסף הוא השולי פה כי אנחנו באמת עובדים קשה ומסתדרים. זה שיח על משפחתיות, על קרבה לנכדה, על עזרה כשקשה באמת רק כשקשה. אני לא מבינה את כל הזועמות פה. אם לא אפנה לאמא שלי כשקשה לי אז למי כן אפנה? אם אין לו הורים לפנות אליהם כשהוא במצוקה אז את מי כן יש לו? הנה מטיסים אותו מהעבודה לחול לשבועיים לניסויים במדינה אחרת. אני אהיה לקראת תשיעי. חיים בבניין בלי מעלית קומה 2 ואני לא במצב רפואי טוב. אישפוזים עם הגב ומה לא. כנראה שאצטרך קצת עזרה. אפילו לא חשבנו לפנות אליהם.. זה ברור שיסרבו. אמא שלי תגיע לישון פה מידי פעם, קולגה תקפיץ אותי במהלך השבוע לעבודה ואזמין עוזרת בית פעם - פעמיים בשבוע כדי להסתדר. אנחנו לא עניים ולא נזקקים. אנחנו זוג צעיר שחי בישראל המדינה בין הכי יקרות ב OECD. ואם במצבי קושי קיצוניים אין לך למי לפנות אתה מסכן. ואם בחג פעם בשנה לא מזמינים אותך בכלל זה עצוב. לא לי. מרחמת על בעלי שאלו. הם ההורים שלו. סה טו.

קודם כול חייבת להגיד לך שהדרך של ההורים שלך ריגשה אותי ויש לך הורים מהממים! לגבי ההורים של בעלך את לבד רואה מאיזה חומר הם קורצו אז חוץ מלהתעצבן על זה אין מה לעשות בעלך צריך לדבר איתם ואם גם זה לא עוזר אז פשוט לשחרר ולא להסתמך על העזרה שלהם בסוף כול תקופה קשה חולפת ותיצאו ממנה יותר מחוזקים רק תשמרו על שלום בית ואחד על השני

תוהה איך זה שרובנו גדלנו עם התחושה שסבא וסבתא עוזרים ביומיום עם הנכדים, אולי באמת זמנים השתנו, אוחי כי פעם סבא וסבתא היו בפנסיה והיום רובם עובדים אבל תכלס? רוב המשפחות הצעירות שאני מכירה לא מקבלות עזרה ביומיום, כשהמצב במשפחה טוב מקבלים עזרה במקרה חירום ואחרים גם זה לא וגם מכירה מקרים שהמשפחות הצעירות מטפלות בילדים ועוזרות להורים למזלי יש לנו משפחות אוהבות ותומכות בשני הצדדים אבל יכולת יומיומית לעזור אין ואני אומרת זכינו במשפחות שלנו מזל שקיבלנו כלים לחיים להסתדר בעצמנו וזה אחד הדברים הכי חשובים ללמד ילד בתקווה שלא יצטרך כמו שכילדים שמענו סיפורי נסיכים ונסיכות וחלמנו לחיות באגדה גם היום חולמים שהכל מושלם אבל המציאות היא אחרת וככל שנבין את זה מוקדם יותר ונמצא דרך לבנות את החיים שלנו בהתאם בלי ציפיות לעזרה מאחרים יהיה קל יותר ואז כל מה שמקבלים זה מבורך אבל לא הכרח

וואוו יש לי אמאא מדהימה וחמההה אין דברים כאלההה, שתיהן עוזרות לנו בכל זמן שרק נרצה!! חמתי גם לא אחת שיש לה ונוסעת באוטובוסים ואין דבר כזה שהיא לא נותנת ועוזרת מעצמה ממה שאין. היא שמעה שאנחנו רוצים להביא מטפלת לפעמיים בשבועע וממש לא הסכימה לזהה בשום פנים ואופן ואמרה שהיא תשמור כמה שצריך ומתי שצריך וגרה אצלה הנכדה השניה שהיא מגדלת אותה ואמא שלה לכל דבר!! ובכל זאת היא לא מוכנה שאנחנו נוציא כסף על מטפלות גם אם זה לפעם פעמיים בשבוע! אנחנו כבר מרגישים לא נעים להכביד עליה כי היא שומרת לנו המוןןן! זה ידוע שמי שיש לו ויושב טוב תמיד נותן פחות ממי שאין לו, מרחמת על בעלך שיש לו הורים כאלה, ההורים שלך הם הנחמה שלו לדעתי, וכנראה הוא גם מפחד מההורים שלו. זו לא אשמתו

גילי המחשבה שלך הגיונית לחלוטין מבחינה שכלית. מבחינת רגש אני לא אוכל לטוס ולהנות כשהבן או הבת שלי חסרים בהית דברים בסיסיים. ויש כאלו שהסיפוק שלהם בחיים זה המשפחתיות הילדים והנכדים ויש כאלו שזה הנאות חיצוניות. אמא שלי לדוגמא נהנית מהנכדים והכיף שלה ללכת לחנויות ולקנות בגדים וצעצועים לנכדים במחיר שהיא שוכחת לקנות לעצמה. כי עצם הנתינה ממלאה אותה. אני אמכור את התחתון האחרון שלי בשביל שהילד שלי יאכל ולא ילך לישון רעב. כל אחד וההסתכלות שלו

אולי תגידי תודה שההורים שלך עושים הכל למענך במקום לבוא ולבקר את ההורים שלו!!! אף אחד לא חייב לך כלום ואתה חיה באיזה סרט שחייבים לבוא ולעזור לך ולממן אותך כלכלית את התחתנת , את הבאת ילדים זו אחריות שלך נטו!! ההורים שלי לא עוזרים לי בכלום והם גרים 2 דק ממני. לא היו אצלי בבית מאז שהתחתנתי. ואין לנו צד שני. אז תגידי תודה על מה שיש . מצטערת הצלחת לעצבן אותי ממש .

אני כל כך מזדהה איתך!!!!! מזכיר גם את מה שאנחנו עוברים. לצערי, אין מה לעשות עם זה.. לנשוך שפתיים ולהתקדם..