תמיד יש פוסטים על ילדים מוחרמים ומאוד קל להזדהות , לנחם ולקלל את הילד המחרים , להזדעק על החינוך שהוא מקבל ועל ההורים המזעזעים שלו. רוצה רגע לדבר כאמא של הילד המתעלל. הבן שלי מתוק , חכם לגילו עם המון ביטחון עצמי. הילד שלי אלים , בריון .. כן כן הוא מרביץ לילדים בכיתה שלו , הוא פוגע בהם ומעליב אותם. הוא מסוגל להגיד בשיעור ספורט מי שיגיע אחרון יקבל ממני כאפה וגם לבצע. הוא מסוגל להתעצבן ולהעיף כסא. הוא מסוגל לצחוק על כתב של ילד מסויים ולהעיף לו את המחברת. דברים מזעזעים באמת . הצוות מעורב ואנחנו כולנו עובדים קשה מאוד מסביב לשעון כדי לעזור לו. הוא בטיפול ריגשי במים, פסיכולוגית, ריפוי בעיסוק, אנחנו בהדרכת הורים ובקשר רציף עם צוות בית הספר. אבל כלום לא עוזר.. או עוזר מעט מעט. הילדים מתלוננים עליו בלי סוף, ההורים אומרים לילדים שלהם תתרחקו ממנו (בצדק) כל יום שהוא הולך לבית ספר אנחנו רועדים איזה נזק הוא יעשה היום, באיזה ילד הוא יפגע. אנחנו מדברים איתו המון הוא מאוד מודע . ועדיין.. גם ההורים כבר כועסים עלינו מתקשרים אלינו המון שהוא עשה ככה וככה ושנטפל. אנחנו כועסים עליו , מדברים לפעמים גם מענישים ..בעיקר מיואשים וחסרי אונים כבר .. אשמח לעצות, דעות, וסתם תמיכה 🤷‍♀️ שתדעו שיש גם את הצד הזה.

חרם דווקא בדרך כלל מקורו הוא לא מילד בריון שלפי מה שאת מתארת הוא גם בודד ובמצוקה ואין לו חברים. הוא דוןקא קורה בעזרת "הנורמלים" במרכאות גדולות כמובן. נראה שילדך הוא דווקא קורבן ... טוב שאץ מטפלת בו כפי שאת מטפלת אולי כדאי לנסות לדבר איתו, לוודא שמישהו לא פוגע בו ואת לא יודעת.

זה נשמע שבגלל שאין לו חברים יותר מידי זה מוציא ממנו את התסכול בצורה הזו.. בן כמה הוא? תנסי אולי להפגיש אותו בעיניים שלך עם ילד אחהצ ולראות את האינטרקציה ממש בעיניים לנסות לחקור ולהבין מה מוביל למה ומה גורם למה.. יכול להיות שתגלי שזה איזה משהו אחר כמו רצף או משהו כזה (לא בקטע רע) אבל באמת שזו גם אופציה

גילי, היא רשמה שהוא נפגש עם פסיכולוגית... חיבוק אהובה, נשמע ממש קשה. גם לכם, בעיקר לו. תמיד נראה לי שכשילד פונה לאלימות זה כי יש שם קול שלא נשמע, שהוא לא יודע לתמלל, או איזשהו צורך, אולי להרגיש חזק, להרגיש שיש שליטה.. מקווה שתמצאו מה זה ואת הדרך לתת לו את זה בדרכים חיוביות, לא רק לגילאים הקטנים אלא ככישור לחיים.