חייבת להוציא את שעל לבי. אני אמא כבר 5 וחצי חודשים. עושה הכללללל! למרות שאנחנו גרים רחוק מההורים שלי, אני עדיין מוצאת את הכוחות לבשל, לסדר, הבית באמת מתוקתק. אני עם הילדה כל היום ומשתדלת לא להחסיר כלום מבעלי. ואני מרגישה שהוא לא רואה את זה. לא רואה אותי. היום הלכתי לעזור לגיסתי (שהיא בפועל הגיסה שלו) לארגן לילד שלה יום הולדת שמתקיים מחר. אז הלכתי אחרי שהרדמתי את הילדה וכמובן שהוא התעצבן ועשה פרצופים. היה לי חשוב לעזור לה, גם כי ככה אני.. וגם כי היא ובעלה תמיד תמיד עוזרים לנו בכל מה שאנחנו צריכים. הבן שלה על הרצף, והוא כל כך מחכה ליומןלדת הזאת ורציתי שהכל יהיה מושלם בשבילו. אז הלכתי לעזור לערוך, לסדר ולתלות. כשחזרתי הביתה הוא התעצבן וצעק שאני לא מתחשבת בו והוא עייף (היה 22:40, אנחנן הולכים לישון בין 23:00-00:00 כל יום). התעצבן שהלכתי לעזור וזרק משפטים הזויים כמו ״בשביל מה היא עושה לו יומולדת בכלל״ (כאילו מה נסגר איתך?! הילד שלה הכי מחכה לזה בעולם!!!!!!) ועוד משפטים שבאמת אין טעם לכתוב. בקיצור הילדה התעוררה לו כשלא הייתי יהוא אפילו לא התאמץ לקרוא אותה או להבין למה היא ככה. פשוט שם אותה אצלו במיטה (כמובן בלי שהיא יכןלה ליפול הכל בטיחותי) ונתן לה להמשיך בשלה. לבכות ולא להיות רגועה. לא רציתי להתעצבן ולצעוק לידה אז שתקתי וטיפלתי אותה. לקח לי בדיןק שנייה להבין שהיא רעבה ומיד לאחר האוכל היא נרדמה. כאב לי כל כך עלייה שיצאתי רק לשעתיים ואבא שלה איבד את זה. ולא האכיל אותה. ורק היה עצבני וחיכה שאני אחזור. זה מתסכל אותי שכל יציאה שלי מהבית זה פרצופים. אני לא יכולה כבר אני כל כך עצובה ועצבנית. גם כשאני הולכת להתאמן פעמיים בשבוע לאימון של שעה (סליחה באמת שעליתי 10 קילו עוד מההריון ואני מנסה להוריד אותם) הוא נותן לי ללכת בתחושה לא טובה. מה עןשים עם כזה דבר? לא היה לי שמץ של מןשג שזה יהיה ככה. הוא בעל כל כך טוב. וכשאני פה לידו הוא גם אבא טוב. אבל בשנייה שאני יוצאת מהבית הוא נהיה פשוט בן אדם אחר (לחוץ ועצבני). וחשוב לי לציין שהוא יודע הכל מצוין (טיטולים, האכלות, מקלחות, הרדמות). כל העניין פה זה חוסר סבלנות וחוסר פירגון נטו

כניראה הוא פשוט פוחד , לא מצליח לקרוא אותו ומרגיש חסר אונים וזה מתפרש בעצבנות וכעס. הוא פשוט מפחד להישאר איתה לבד תעלי איתו את הנושא תסבירי לו כמה שיותר על הטיפול בה. תקשורת זה בין הדברים הכי חשובים בזוגיות מאמוש בהצלחה❤️

גמאני עוברת את זה כל היום עם הילד מתחננת לעזרה ממנו והוא פשוט ההיה אטום! רבתי איתו היום שיחליף בסהכ טיטול לילד ! הוא הצהיר שלא מחליף טיטולים וימות העולם חוצפן חושב שאני עובדת אצלו קיצור ככה זה גברים... נדיר למצוא את הגבר שגם מפרגן וגם עוזר ב100 אחוז

זה לא אמור להיות ככה, דברי איתו על זה בתקיפות ותעמדי על שלך שילמד להסתדר כשאת לא בבית

נשמע שקשה לו עם הילדה לא כולם בנויים לשמור על ילדים לא אומרת שלגיטימי.... סתם נקודה למחשבה

תני לו לטפל בילדה לבד גם כשאת בבית. כשהיא בוכה, שהוא יתמודד איתה וילמד לטפל בה, רחרת הוא כל פעם ייבהל כשתצאי

שירה, ממש לא נגיר וכל הגברים שסביבי הם שותפים מלאים עם הילדים שלהם. בעלי עושה הכל חוץ מלהניק ולקום בלילה (כי התינוק על הנקה מלאה).