אל תשפטו בנות בבקשה רק עצות מהלב בגיל 18-22 יצאתי עם מישהו אהבה מטורפת חיבור מה נשמה זכינו ביחד בבית במגרש והכל היה טוב אבל אני רציתי להתחתן והוא אמר שלא מוכן(הוא היה כבר בן 27) ואמר שלא יודע מתי מבחינתו נישואין הורס את הזוגיות ככה הוא ראה בבית אז נפרדתי ממנו כי כמובן לא רציתי לבזבז את הזמן.. אחרי כמה שנים שאני כבר הייתי בת 25 הכרתי מישהו אחר אחרי כמה חודשים התחתנו והיום אני בת 27 עם ילד שהוא החיים שלי .. אבל מרגישה שטעיתי שהתחתנתי מתוך לחץ ולא בלב שלם ומרגישה שהאהבה לאקס לעולם לא נגמרה אפילו בריבים עם בעלי אני משווה הכל עם האקס ואומרת לעצמי איזה קטע הוא באמת היחיד שהצליח להכיל אותי בעלי הוא בן אדם טוב אבל אחרי החתונה גיליתי מלא צרות הימורים עצבים חובות שלא סיפר לי עליהם לפני החתונה שקרים מאחורי הגב שבסוף עליתי עליהם והגעתי למצב שאין לי אמון בו בכלום ומרגישה ״כלואה״ בתוך הבית בגלל הילד וגם כי הבעל אומר שלעולם לא יתן לי גט ואם מישהו יתקרב לילד הוא יהרוג אותו אני יודעת שזה רק איומים ולא יעשה כלום מצד שני בנישואין האלה כבר אין אמון אין כבוד אין הערכה כלפיו בגלל כל הדברים שעשה הוא לא מעוניין ללכת לטיפול זוגי ״ולהקשיב לסתומים שם״ ואני ויתרתי עליו מזמן חבל שלא חיכיתי לאקס החיים שלי היו נראים טוב יותר בהרבה .. האקס עדיין רווק ואוהב אותי עדיין (יודעת מחברים משותפים) אבל לעולם לא אבגוד כל עוד נשואה.. מה הייתן עושות?

לדעתי את טועה בגישה אם האקס היו לי חיים אחרת בהתחלה הכל נראה מושלם מי מבטיח לך אחרי החתונה איתו הוא לא היה משתנה או אחרי כמה זמן כמו שאת מרגישה עם הבעל היית אומרת עליו?????? מי מבטיח לך שאיתו היו לך חיים יותר טובים

בלי קשר לאקס, אם את כבר ויתרת על המערכת יחסים הנוכחית תתגרשי.. זה שהוא אומר שהוא לא ייתן גט לא אומר שאת צריכה להרגיש כלואה בבית זה ממש לא לעניין

מושה צודקת אם ויתרת והוא בכלל לא מסכים לנסות ללכת לטיפול אם יש סיכוי שאם ילך לטיפול וישתנה תמשיכי אז תנסי לשוחח אבל זה נראה שרק יהרוס אז תברחי

ממש מסכימה עם גילי, את צריכה להתבונן על הזוגיות שלך ללא קשר לאקס. וממה שאמרת על הגט והאמירות האלימות זה נשמע ממש מטריד