חייבת רגע לפרוק, אני אמא טרייה לתינוק מקסים בן חודשיים וחצי, קודם כל חייבת לציין שהחודש הראש קשוח ברמות, צריך לעשות קורס הכנה לא רק ללידה, אלה גם לחודש הזה! בקיצור רואה מסביבי,למשל בת דודה שלי,חברות ואפילו באינסטגרם(למרות שאני מנסה לקחת את הרשתות בעירבון מוגבל) כמה משפחות תומכות בהורים הטריים, אמהות שבאות לעזור בבית או נותנות לאמא לישון, או להורים קצת זמן לבד, ואצלי אין את זה. יש לי הורים מקסימים, אבל לצערי תמיד התמודדתי לבד עם החיים, אמא שלי לרוב רק מדברת אבל לא עושה,עכשיו יכול להיות שיהיו כאלה שיגידו שאני מפונקת,נכון יכול להיות שזה מגיעה מפינוק. אבל פשוט בא לי לפעמים להיות ילדה( מה שגם אף פעם לא היה לי) בא לי שיעזרו לי בבית ונפשית, המון פעמיים אני פשוט מרגישה לבד, לפני הלידה תמיד הצלחתי להתמודד עם זה. לימודים, חתונה, כל דבר בערך התמודדתי לבד מבחינה כלכלית ונפשית (וזה גם עלה לי בבריאות, מחלות שצצו לי פתאום והפכו לכרוניות) אך היום אחרי הלידה , אני מרגישה לפעמים שאני קורסת, שאם היה לי עזרה הייתי הרבה יותר נינוחה, בריאה ומצליחה לתחזק זוגיות ומשפחה כמו שצריך.. ובמיוחד להעניק לבן שלי הרבה יותר, היום אני מנסה לג׳נגל בין הנקה, גידול התינוק, מטלות הבית, טיפוח הזוגיות, והבריאות שלי (חוסר בשעות שינה ושפעת שגם חטפתי ואין לי זמן אפילו לנוח ולהחלים) בקיצור אני לא רוצה להתבכיין ויודעת שתמיד יכול להיות גרוע, ומודה כל יום על המתנה הגדולה ביותר שקיבלתי, להיות אמא, כל יום!!! אבל פשוט בא לי להגיד לכם שקשה לי.

רק באתי לומר שאני מאוד מזדהה ♥️

אנונימית יקרה! מזדהה עם כל מילה. לא מדברים מספיק על הקושי אחרי הלידה, החזרה הבייתה וההתמודדות היומיומית. לי לקח הרבה זמן (מרמור ותסכול) להסתגל לסטטוס החדש ולאתגרים המתלווים לו. קחי נשימה ודעי שזה באמת עניין של זמן. את ובעלך תצליחו בכוחות עצמכם. זה לא פשוט אבל לומדים לג'נגל. לגבי העזרה, בכל משפחה זה אחרת וקחי בעירבון מוגבל את מה שאת שומעת ורואה שקורה אצל אחרים.

אהובה אין אחת שלא חווה את זה .. יש כאלה שיותר יש כאלה שפחות.. אבל יכולה להגיד לך שגם אני תמיד אבל תמיד הייתי עצמאית בחיים לא מבקשת עזרה תמיד מתמודדת לבד.. אבל לפעמים לרמוז פשוט לא עובד וצריך לבקש ישירות עזרה.. אנחנו למשל גרים אצל חמותי ובפעמים הבודדות שביקשתי הסכימה לעזור ואמא שלי אותו דבר כשביקשתי באופן ישיר הסכימה לעזור וככה זה היה.. כשראיתי שכסר יותר מידי בשבילי ביקשתי .. תבקשי אל תתבייישי.. מרוב שרגילים שאת עצמאית גם לא מציעים עזרה כי בטוחים שבגלל החוזק והעצמאות שלך משנים עברו את מסתדרת טוב מאוד גם עכשיו

פעם התבכיינתי לאחותי אמרתי לה שזה לא פייר שלא חושבים שאני צריכה עזרה ואמא הלכה לעזור תמיד לגיסתי ולי לא אז היא אמרה לי משפט שמאז שינה אותי "אנחנו רגילים שאת מסתדרת אז ממך אנחנו לא דואגים אבל מהגיסה שתמיד מתלוננת כן".. שימי לב לאיך אחרים רואים אותך

את לא מפונקת אהובה, ואת לא היחידה. אני מזדהה עם מה שכתבת וגם לי אין עזרה ולגמרי צובט לראות מסביב אחרות שכן מקבלות עזרה אבל מצד שני אי אפשר להשוות לאחרים את לא יודעת באמת מה הולך ממה שאת רואה ברשתות… כל משפחה היא שונה ואחרת. גם אני כמוך עצמאית מגיל צעיר מתמודדת עם החיים… תמיד תסתכלי על הצד הטוב, איך כשהילד יגדל הוא יעריך שאמא שלו היתה לבד ללא עזרה ונתנה לו את כל כולה! את בנויה לזה אהובה גם בלי עזרה מאחרים וכן ההתחלה קשוחה (אני אמא בפעם הראשונה לילד בן חודש וכמוך בלי שום עזרה) אבל כולנו עוברות את זה וממשיכות להביא ילדים אז תאמיני בעצמך שאת מסוגלת תאזרי כוחות ותדעי שאת לגמרי לא לבד… שולחת חיבוק והמון תמיכה ❤️

וואו תודה רבה! אני לא יכולה להסביר מה עשיתן לי בלב עכשיו, כמה טוב שיש את האפליקציה הזאת ואותכן, לא שופטות, מחזקות ופשוט מדהימות! תודה רבה❤️

מאוד מזדהה איתך כתבת מדוייק, זה באמת להליך לקבל את המציאות החדשה ולחבק אותה. שולחת לך חיבוק ענק ❤️❤️

וואי דנדוש זה ממש נכון.. אפילו כשהתחתנתי אמא שלי אמרה לי "אל תסתדרי יותר מדי" חחחח אבל אני בכל מקרה ככה

וואי דנדוש זה ממש נכון.. אפילו כשהתחתנתי אמא שלי אמרה לי "אל תסתדרי יותר מדי" חחחח אבל אני בכל מקרה ככה

לבקש עזרה בלי להרגיש אי נעימות בסוף אנשים שמחים לעזור

כן יסמין זה מממש ככה! אז בהתחלה קצת ביקשתי עזרה אבל גם למשל עכשיו הריון שני חודש 8 ולא עוזרים לי עם הגדול שלי בן 2 וחצי כי לא מבקשת במפורשות.. אבל זאת אשמתי שאני ככה קשה להשתחרר