טוב המחשבות שלי הורגות אותי אז החלטתי פשוט לפרוק … כבר חמש שנים נמצאת עם בעלי נשואים שנתיים וחצי ויש לי ילד בן שלושה חודשים החודש.. מרגישה שהאהבה נעלמה לגמרי , לא מדברים בקושי מתקשרים גם כשאני מנסה לרמוז לו ואומרת לו בגלוי הוא אומר לי את צריכה להשתנות וכאלה , הולך לעבודה חוזר מהעבודה מתקלח אוכל והולך לישון .. כיאילו אין אותי אין ילד כיאילו אני אוויר בבית .. במשך כמעט שלושה חודשים מהלידה לא דאג לי איי פעם ושאל אם אכלתי אם באלי לאכול לא אמר לי אישתי לכי תנוחי אני עם הילד, אני עם הילד 24/7 לבד , חשוב לי לציין שאין לי עזרה מהמשפחה מסיבה מסוימת , ולא סומכת על המשפחה שלו כמו המשפחה שלי המצב בינינו נורא מסובך ולא ידעתי עד כמה הוא יכול ליפול להיות מסובך .. אפתח את הקלפים מעבר לזה .. הוא עובד ומקבל 3900 כל חודש (יש לו הוצאה לפועל אז עשו עיקול משכורת וזה מה שמקבל) בנוסף לזה שחפרתי לו שנה שילך לסדר את החוב הזה ושיעבור עבודה כי בתכלס זאת המשכורת הקבועה שלו 3900-5000 גג . אי אפשר לחיות ככה בבית עם תינוק ! תחשבו ש2700 לבית , עוד 1000 פחות או יותר להסדרים שלי ועוד הורדות על יס בזק סלקום וכו וכו .. זה לא נגמר שם איפה אני איפה הילד שנה מתחילת ההריון ואפילו לפני חפרתי לו שיצא לעבוד נורמלי עוד עבודה או שיעזוב את העבודה הוא לטענתו לא רוצה לעזוב אוהב את העבודה.. נשמה אתה לא יכול לעבוד ולהישאר על משכורת כזאת … פשוט מוגזם לי לגמרי יש לציין שקבענו מלכתחילה שאגדל את הילד עד גיל 3 בבית ואחכ יחזור לעבוד.. במצב הזה בגיל שנה יחזור לעבוד גג .. באמת קשה לי וכואב לי לא תיארתי לעצמי שאצטרך להגיע למצב שאנחנו חיים על ביצים ושההורים שלי צריכים לעזור לי באלפי שקלים בחודש בשביל שאני אשלים את החובות .. כל המחשבות האלה לא יוצאות ליי מהראש וכל הזמן תירוצים!!! טוען שמחפש עבודה נוספת בקיוסק או משהו אפילו בשחור וכל פעם אותו דבר -לא עונים לי לא מוצא וכו וכו , או שטוען שמחפש וככה כל הזמן ,כל הזמן מגיעים למצב שמפוצצים את זה כבר והוא טןען שאני חופרת לו ושנמאס לו כבר ממני בגלל שכל יום כל היום מדברת על זה אבל אם אני מדברת על זה כבר כמעט שנה אתה צריך להבין שאתה סתם משקר ואני מדברת כי אתה לא עושה כלום באמתת עובד כעוזר נהג בחברה גדולה מ6 בבוקר עד 1 לפעמים והמון פעמים גם עד 4-5 מעבר לעבודה ולמשכןרת שחיים בה הוא לא עושה כלום לא בבית לא עם הילד לא בשבילי התחננות של שעה בשביל שאני ילך להתקלח רבע שעה וגם זה כיאילו עושה לי טובה ועייף כל השבוע אומר לי אני עובד עובד ובסופש יעזור לך ובסוף כל הסופש יושן !!!! די נשבר לי באמתת מרגישה שבןרה כבר חשוב לי לציין ההורים שלי אף פעם לא היו לצידי כי ידעו שהןא בן אדם חרא ואני עושה טעות ובסוף קיבלו את המצב רק כשראו את הילד… אז עכשיו בקשר טוב איתם אבל אמא שלי לא מוכנה לשמור על הילד בכלל רק כשאני אצלה ונחה כמה שעות וגם זה לא יכול לקרות כי ישלי 2 אחים קטנים והם עושים רעש והורגלתי לצערי על שקט כל החיים וטראומה מצעקות אז קמה מכל שטות כל הזמן מקבלת ממנו משפטים של למה את הולכת להורים שלך וההורים שלי לא רואים את הילד … אז אל תלכי להורים שלך אם את לא הולכת לשלי בוא נשמהה ההורים שלי עוזרים לי ההורים שלי תומכים בי ההורים שלי מתקשרים ודואגים לי 24/7 ביום מה אתה עושה?? מה המשפחה שלך עושה בשבילי???? לא דואגת אמא שלו לא מתקשרת לא כלום חיים כמו במאה ה80 אז דיי שיתקדם ושהם יתקדמו בנוסף לזה שאמא שלו חושבת שהיא האמא של הילד וחושבת שהיא יכולה לעשות משבאלה איתו אחרי שאני אומרת לה לא כמה פעמים , כבר לא סובלת שהם מתקרבים לילד ברצינות באמת הגעתי לנקודת שבירה רצינית עם כל המצב הזה הןא הגבר הוא ממחוייבותו לפרנס ולהביא לבית כסף ולעזור וככה גם קבענו מלכתחילה ובאמת שנשבר לי כבר להלחם על פארש … מרגיש כיאילו אני לבד 100 אחוז ודיי באלי לחזור להורים שלי ודי . כלכך לא מבינה למה לא הקשבתי להם אז …. סתומה.

את נשמעת פגןעה ומצפה להרבה יותר ממנו את גם קצת ביקורתית אליו.. ממה שרשמת הןא לא נשמע אדם רע שלא אוהב את המשפחה שלו. הוא יוצא לעבוד אבל את מצפה ממנו לשלמןת .שגם יעזןק בבית וגם יעבוד 2 עבודות. אולי הוא צריך ממך פוש קטן שתעזרי לו למצןא עבודה כי זה לא ככ פשוט אז תראי איך את חכולה לעזור.. ולצערנו בתקופה הזו חייב להכניס 3 משכורות הביתה כדי לחיות "רגיל" . תחפשי גם את עבודה מהבית(בייביסיטר וכו) . שיהיה בהצלחה.

אני פגועה כי מדברת עם הבן אדם כבר במשך שנה ואפילו מנסה למצוא לו אני אבל כל הזמן אומרת לו אולי תלך עם האוטן ותחפש בקיוסקים עבודה תשאל אם צריכים וכל הזמן אומר אני ילך ילך בסוף נרדם או שבסוף שוכח מזה ורבים על זה ואין לי איך לעבוד מהבית לצערי אני עם ילד קשה נורא עם זה בכי וצרחות ורפלוקס סמוי וזה נורא אינטנסיבי מציינת גם שאני עושה הכל אם זה ניקיונות אם זה אוכל הכל מהכל ביחד וזה נורא קשה לי במילא

אני חושבת שכדאי שתקחי אותו לשיחה תעלי את כך מה שמפריע לך ותציבי לו אולטימטום לפעמים צריך לעשות את זה בשביל לעורר את הבנאדם שחושב שכל מה שיעשה יהיה מקובל

סולי עשיתי את זהה !! מיליון פעםםםם אומר לי את לא מאיימת עליי את יכולה ללכת מעכשיו אם את רוצה

הוא לא מבין שיכול לאבד אותי לתמיד ובאמת שאני כבר מתחילה לחשוב על זה

רק הבית שלנו 2700 יש לי הסדר עם הבנק על סך כמעט 800-900 שח ועוד ההוצאות אם זה צקים וכו ואיפה אני והילד וזה בעייתי אנחנו לא יכולים להסתדר על משכורת כזאת

נשמע שיש לכם הרבה לחץ וקשיים עוד לפני הזוגיות: כלכלית, משפחתית (ההורים) ותקשורתית. ילד ראשון משנה והופך הכל, גם אצלך וגם אצלו. צריך לשנות את כך החשיבה. נראה לי שכדאי שתשבו לשיחה בלי האשמות וכעס. שיחה שבה תסבירי לו רק איך את מרגישה. שאת בודדה, עתובה, מתגעגעת עליו, עייפה... בסוף תבקשי ממנו משהו קונקרטי כמו להיות איתכם בסופ''ש (נשמע שבמהלך השבוע הוא עייף מאוד). כלכלית, אפשר לשרוד עם סכום כזה, אם מצטמצמים מאוד (אנחנו עשינו את זה. בילד הראשון היינו זוג סטודנטים ובעלי הרוויח 3000 בחודש. חיינו בצמצום מטורף והצלחנו לסיים את החודש), אבל היחס בין השכר של בעלך לשעות העבודה לא פרופורציונלי בכלל. נשמע שמנצלים אותו... הוא מקבל הרבה פחות ממינימום. יכאב לו אם תגידי לו את זה, אבל אולי תציעי לו משהו אחר. אפילו לא משהו פיזי. זה יכול להיות שירות לקוחות שזאת עבודה עם משמרות, כך שהוא יהיה יותר איתכם וגם ירוויח מינימום ולא פחות מזה כמו היום.

היוש… נשמע שיושב לך המון על הלב. לגביו - טייק איט אור ליב איט. תפסיקי לנסות לשנות אותו. זה הבנאדם, אלו ההרגלים, זה מה שמסוגל ויכול לתת. אם לא מתאים לך, לא בכוח. אבל תתחילי מלהפנים שדברים לא ישתנו. הוא לא יקום בוקר אחד בן אדם אחר. לגבי המשפחה שלו - הם לא צריכים לעזור לך כדי להיות חלק מהחיים של הנכד / אחיין שלהם. הציפייה שלך לתמורה כדי שהם יראו ויבלו איתו היא די משונה. אם המשפחה שלך עוזרת אז מגיע להם לראות את התינוק ואם המשפחה שלו לא עוזרת אז לא מגיע להם? זה עונש נוראי, לא מידתי וגם מייצר קרע בינך לבין בעלת לבין משפחתו. לגבייך - אם אין יכולת לכלכל את הבית, למה את לא יוצאת לעבוד? למה את מתפשרת על איכות החיים שלך ועל היכולת להעניק לבנך את הכי טוב שלך? אם אין יכולת להשתכר משכר מסוים, מה התרומה שלך למצב? את באה בתלונות רק אליו, איפה את? באופן כללי נשמע שיש לך המון ביקורתיות ושיפוטיות כלפי בן זוגך, אם כל היום היו רק מעירים לי, מבקרים אותי ושופטים אותי גם אני הייתי מתעלמת מהעולם ורק מחכה שהיום יסתיים. תנסי לחשוב כמה זה מתסכל ומוריד.

שימי את הילד בגן וצאי לעבוד חמודה החיים לא פיקניק

הוא נשמע חמור לא נראה לי שתוכלי לשבת בבית עד שהתינוק יהיה בן 3

בנות שחושבות שאני לא רוצה לעבוד לא ממש לא !!!! כל החיים רציתי לגדל את ילדיי עד גיל 3 ובמקסימום בעלי יעבוד 2 עבודות אינלי בעיה לעשות הכל בבית ואם הילד וככה קבענו שיהיה!!! אז אל תבואן ותזיינו תמוח ותשפטו כל המצב שיש היום בפעוטןנים ומעונים ניראלכן שאני ישים את הילד שלי שם???? בעיקר שכל פעוטון עולה 3000-5000 כל המשכורת שלי תלך רק על זה אז לא חבל???? חלאס לשפוט ולחשוב שאתן הצודקות יש פה המון חסרונות תבינו קצת את המצב שלי כמה אטימות ןאי רגישות יכול להיות בכן?

תבינו שניסיתי לשבת ולדבר איתו אלפי פעמים .. זה לא באמת עוזר, כבר שנה שככה

אגב- הצעתי לו שגם אני יעבוד והוא ישמור על הילד אחרי הצהריים והתשובה הראשונה שלו הייתה ממש לא את חושבת שיש לי כוח אחרי עבודה… ואני 24/7 עם הילד ועוד רוצה לצאת ולעבוד בשביל לפרנס ולא מוכן לשמור עליו לטובתנו אז מה יותר מזה??? יותר מזה אמא שלו עשתה ועברתי איתה המון דברים חרא!!! על מיליון פעם שאמרתי לה לא לעשות דברים לילד ועשתה בסוף מול הפרצוף שלי וכיאילו מי את בכלל??? אתן לא יודעות כלום ומעיזות לשפוט ולפגוע בצורה כזאת לא שיתפתי בשביל לקבל הייט שיתפתי בשביל שתנסו להבין אותי ולייעץ לי איך להתמודד עם המצב !

אנונימית נשמע שאין לך ברירה רק לחזור לעבודה כמה שיותר מהר

גם אני מתכוונת לשלוח את הבן שלי בגיל חצי שנה אין ברירה ועוד חברה מהעבודה שלחה את הבן שלה בגיל חצי שנה וחזרה לעבוד אין ברירה אתם תגיעו לעוני בסוף זה לא נשמע שיש לך את האפשרות לשבת בבית ולגדל את הבן שלך

בעלך לא נשמע כמו גבר מפרנס אז תאלצי לחזור לעבודה אתם תגיעו לפת לחם אם לא

החיים לא פיקניק חמודה גם אני ישים את הבן שלי בגן ויחזור לעבוד אין ברירה אחרת

צריך לשמור על מקום העבודה ולפרנס אין לי אפשרות לשבת בבית בדיוק כמוך

וגם אני מרוויחה 4 וחצי אלף גג חמש ועדיין חוזרת לעבוד

אני ישים אותו בגן עם מכשיר הקלטה בתיק ויבקש גן עם מצלמות וכמובן שאהיה בקשר יומיומי עם הגננת

החיים לא פיקניק אין ברירה

כמובן שהייתי מעדיפה לשבת בבית עם הילד שלוש שנים אבל צריכה כסף..

אני חד הורית וההורים שלי לא מסכימים אשב בבית ואגדל את הילד שלי ואם אלך לשכירות לא אגמור את החודש אז שולחת לגן ומקווה לטוב..