רבתי עם בעלי כי ניתק לי היום בפנים וסינן אותי אמרתי לו לא לבוא היום הביתה והוא לא רק שלא בא אלא גם חסם אותי משיחות שלא אוכל להתקשר אליו. אני אמורה לעבור קיסרי בתחילת השבוע הקרוב ובא לי למות. אמרתי לו שזה נגמר והוא אפילו לא ענה בוואטס אני לא מזיזה לו, זה שובר אותי.

אין לי מילים. גברים יכולים להיות כלכך חרא . גמאני עוברת עם בעלי מאחלת לך שיהיה טוב מקוה שבסוף יחזור על 4

כלללל הגברים כראאאאאא

מאמינה שהכל יהיה בסדר עד הניתוח זה גם הילד שלו והוא לא יפספס..

אני חושבת ששניכם הדלקתם אחד את השניה בריב הזה הרבה יותר ממה שצריך, אתם צריכים ללמוד איך לריב ולא לפוצץ הכל. כל אחד מכם כאילו ניסה להעלות את הקלפיפ מול השניה. הוא ניתק לך, אז את אמרת לו שלא יחזור הביתה, חסם אותך.... זו לא התנהלות זוגית בריאה בשום צורה. אתם סתם מתפוצצים. לא אןמרת שלא היתה סיבה לריב, מובן שאת כועסת שהוא ניתק לך ושהוא לא בסדר, אבל אל תגיעו להסלמה כזאת... לכן לייעוץ אם אתם צריכים. את לא לא מזיזה לו, אתם שניכם משחקים במי ישבר קודם וסליחה, זה מטופש. ודברים לא יהיו קלים יותר עם סטרס של תינוק, אז בבקשה, בשביל שלושתיכם, תעבדו על זה ♥️

ואני גם חושבת כמו דניאלה.

הם פשוט לא רגישים . אגואיסטיים . גם אותי בעלי חסם פעמיים בהריון ואמר שלא חוזר הביתה . עברתי איתו גיהנום ועדיין לא קל וגם אני בחודשים מתקדמים . שה׳ ירחם עלינו … הכל תיקונים

דניאלה לא בטוח שהוא יבוא לניתוח כי זה ילד שלישי והוא ממש בדיכאון מזה ומפחד מהשינוי שזה יביא

מצד אחד כן בחר לה כבר שם וכאלה ויאהב אותה בטוח אבל לא יודעת אם יבוא איתי. אני ממש מדוכאת מצב מבאס לאללה

מצד אחד רציתי ממש לשמור על כבודי מבחינת הניתוק והסינון ומצד שני נשארתי לבד. מה גם שזה דברים שקורים המון לכן כבר לא יכלתי לספוג. אתמול כעסתי כי היום הבנתי שעוד משעה 13 עד יום למחרת. אני עוד דקה יולדת ואתה מוסיף עבודה על עבודה?? יש לי עוד שני ילדים אני הכי צריכה עזרה שבעולם! קשה לי כבר לזוז

מסכימה מאוד עם יסמין. אנחנו לא יכולות לדעת את כל פרטי הויכוח. אבל לומר לבעל לא לבוא הביתה... זו גם לא דרך לפתור מריבות 🤷‍♀️ בזוגיות, צריך להיות חכם ולא צודק..

חוק מספר 1 בזוגיות לא אומרים בריב דברים שלא מתכוונים אליהם, אם את לא רוצה שהוא לא יחזור הביתה אל תגידי לן לא לחזור אני מקווה שתצליחו לשבת לדבר על מה שמפריע לכם ושהכל יסתדר בינכם לידה קלה בע"ה🙏

נכון, מצד שני כמה אני יכולה לספוג ניתוקים בפנים וסינונים?? עכשיו אני חסומה אצלו לא יכולה לחייג אליו שלחתי לו במייל הודעה שיבוא להוציא את הכלב ולדאוג לו כי לי קשה ממש. הוא מתעלם מזה לחלוטין. אני ממש עצובה איזה שישי יהיה לי אני מדוכאת אין לי דרך לתאר לכן איך אני מרגישה. בדידות קשה מאוד וזה מתחיל להפחיד אותי

מעדיפה למות אם זה המצב

מרגישה שנפער תהום מתחת לרגליי

וואי איזה עצוב לא יאומן… זה ממש לא דרך

בית לא יכול להתקיים מאולטימטום...אם אני יעשה ככה אתה תעשה ככה/או אני או זה/אם אתה לא תעשה ככה אני יעשה ככה וכו'. בית זה לא בית משפט,לא מחפשים צדק.מחפשים את השלום... אם את תוותרי ותורידי מהאגו(כן כן כמה שזה קשה...)גם הוא יוריד מהאגו,אם הוא יוריד מהאגו גם את תורידי מהאגו ורק ככה אפשר לקיים את הבית. להוריד את הראש ולוותר. לא הכוונה היא שעכשיו תיהיי שפוטה שלו,כנועה ותעשי מה שהוא רוצה. אבל בשעת ריב/כעס וכו' לעצור רגע.לחשוב.לדעת אם אני עונה x אז זה ייגרם ככה וככה,אם אני עונה y זה ייגרם ככה וככה...

מה אני עושה עכשיו זו השאלה? הוא בכל זאת נוטה לברוח כל הזמן לנתק לי בפנים ולסנן אותי ומאמינה שאף אחת פה לא היתה מסכימה שכך יתייחסו אליה בטח לא בסוף הריון

צודקת לא מגיע לך היחס הזה גם אם הוא כועס יש צורה להגיד את זה וזו בטוח לא הדרך. נראה לי שאת עשית את שלך וניסית ליצור איתו קשר בכל דרך אפשרית אולי תתני לו יום יומיים להרגע ואז תשבו ותדברו בנחת על כל מה שמפריע לכם מאחלת לכם שלום בית אמיתי במהרה

את יודעת איפה הוא נמצא?

בעז"ה כשתמצאי דרך ליצור איתו קשר, ממליצה לך לשבת איתו לשיחה רצינית, מכילה ולא שיפוטית, ליישר את ההדורים ולהחליט יחד מה הלאה. אולי ללכת יחד לייעוץ. זה בטוח יכול לעזור לכם

עוד משהו … הוא חזר ואמרתי לו שאני לא רוצה את הכלב שעשיתי טעות שהסכמתי להביאו כי אני מנקה את הקקי שלו מהחצר בזמן הוא עסוק בבריחןת שלו והסינונים, הוא זה שהבטיח שיטפל בכלב!! ולא עומד בזה הכלב לא מקפל טיפול יומיומי אלא רק אחרי יומיים שלושה ואני לפני לידה לא בנויה לזה. הוא קרא לי חולת נפש ואובססיבית ובלי שאדע שחרר לי שובבפה את הכלב בחצר בכוונה והכלב עשה מלא קקי בדשא הסינטטי. והוא הלך לעבודה.

אמא של הללי הוא שורץ אצל אמא שלו חמותי ״היקרה״ שכמובן מאפשרת את זה ובחיים לא תגיד לו לך לאשתך ולילדים שלך

אני פשוט ממוטטת נפשית, הולכת בלי טיפת אנרגיה חיובית ללידה

מקוררת רצח ולא מזיז לו כלום גם אם עכשיו יתקשרו יגידו לו שירדו לי המים הוא קודם יסיים לעבוד

ואם תדברי עם חמותך אין מצב שהיא תוכל לעזור לך ולדבר איתו בשבילך?

אני בדיכאון ומבינה שעשיתי טעות קשה בחיים. לפני הילדים היינו ממש מאאוהבים וחברים טובים יצאנו לפני כן 6 שנים. לא אשקר היו מלא פרידות אבל היינו ילדים הוא גם אז עשה לי לא מעט רע אבל שחזרנו והחלטנו להתחתן הוא היה מקסים אליי ועד שבאה הילדה השנייה שלי הוא היה מהמם

אני לא מדברת עם חמותי היא תמיד לטובתו אוהבת לרכל עליי ועושה מלא אפליות בין הנכדים באופן מובהק

היא גם מעודדת את השהייה שלו אצלה

תמיד אומרת לו שאני זו שצריכה להשתנות

מבחינתה הוא מושלם

אמא שלי לעומת זאת תמיד נכנסת בי ורואה את כל התמונה בשלמותה. היא גם לא מסכימה שאבוא אליה בשעת ריב איתו

אנונימית יקרה, נשמע שאת צריכה ייעוץ של מישהו מקצועי. שיעזור לך להחליט האם הזוגיות הזאת היא משהו שאפשר לשקם, או שעדיף בשביל שניכם וגם בשביל הילדים שתפרדו... הלוואי שתצליחו לקבל עזרה מקצועית ולהישאר יחד באושר!!!

תקשיבי יקרה את חייבת לשמור על עצמך את לפני ניתוח לא פשוט,תנצלי את הזמן להתפלל תורידיייייייי את כל האגו עכשיו כי זה לטובתך ולטובת הבריאות שלך והעובר . תניחי לבעלך תגידי לו לחזור הביתה תאכלו משהו טעים ורק תתפללי מעכשיו שהכל יעבור בשלום, תהיי חכמה עכשיו תשמרי על רוגע ושלום , את עם שני ילדים הולכת ללדת , אם כמה שמעצבן - את זקוקה לבעלך עכשיו. שתהיה לך לידה קלה ומוצלחת בעזרת ה' באנרגיות חיוביות

מירי ממש לא חושבת שהפתרון עם שלושה ילדים להיפרד !!!! תמיד אפשר לתקן ולטפל, לכל זוג יש משברים , ריבים, ירידות ועליות , שום מישהו מקצועי לא ייקח על הכתפיים כאב של שלושה ילדים שההורים שלהם נפרדו. אל תקשיבי לזה .

גם לא חושבת שזה פיתרון נכון!!! אמאלה שלא יישמע ממני ככה. אני תמיד מתווכחת פה עם בנות שמעודדות גירושים 😉 אבל אני לא מכירה את כל המקרה. לכן לא יכולה להבטיח לאנונימית שהכל יהיה בסדר. ובגלל זה ממליצה ללכת למישהו מקצועי שבעז"ה יעזור!!! אבל יש מצבי קיצון בהם גם אנשי מקצוע יגידו שאין מה לעשות..

אמא שלי יוצאת עליי שזו אשמתי ובעיה שלי שהתחתנתי איתו, ממש עוזר!

וואוו מל ככ תודה לך כל מילה נגעה לי ישירות בלב ובשכל! מעריכה מאוד את ההשקעה את הדרך בה הבנת דברים לעומק מה שלי היה טיפה קשה מודה. לגבי הכלב, היום קנו אותו שכנים מהיישוב שלנו ההרגשה החרא עברה מהריב עם בעלי לכך ששברתי לילד את הלב, הוא נקרע מבכי אמר לי דברים לא קלים כמו לקחת לי את החבר הכי טוב שלי והוא הדבר שהכי שימח אותי בעולם הזה, חשבתי שאני מתה. עכשיו אני די אמביוולנטית בנוגע לכלב, מצד אחד מודעת לחלוטין לעובדה שאני זו שטיפלה בכלב ושבעלי בקושי נמצא כי רוב הזמן עובד, שאין מי שיוציא את הכלב לטיולים ועל כן סביר להניח שהוא ימשיך לעשות עד מי יודע מתי את צרכיו בחצר ולטנף לנו והכל יפול עליי. מצד שני, תחושות של.. מה אם פתאום אתחרט גם אני קצת נקשרתי לכלב או לחיבור שלו עם הילד, הילד רגיש נורא והכלב די איזן אותו, עשה לו ממש טוב..ואז תחושות של איזו מן אמא אני מה עשיתי לילד עכשיו יעבור שינוי של אח נוסף וגם זה שלקחו לו את הכלב. קיצר הלב והראש שלי רבים ביניהם. בכל מקרה, עם בעלי התחלתי מעט להתכתב והצעתי לו לשבת לשיחה מחר על ארוחה אני והוא וכל אחד יגיד מה מפריע לו ומה הציפיות שלו מהאחר. הוא טען שאין לו מה לומר שאני כבר יודעת את הדברים והוא רק יקשיב. הוא כאילו רומז שמיואש או משהו כזה. מקווה שהשיחה הזו תצא לפועל לפני הלידה כי זה ממש חשוב לי ופשוט עכשיו מנסה לשמור על רוגע איתו כמה שיותר. מה גם שהוא האשים אותי בנתינה של הכלב לקח את זה למקומות שזו בעיה באישיות שלי ומשקעים מהילדות ומה לא

נראה שהתאוששת מה איתך עכשיו את בסדר? עוד מישהו חוץ מהבן זוג אמורים להיות איתך בלידה?