חייבת לפרוק אהובות סליחה אם קשה למישהי🙏🏻😪לפני שנה וחצי בערך עברתי הפלה יזומה.. שבוע 8..הפלה שקרתה כי לא הערכתי מספיק את ההריון והייתי טיפשה אני ובעלי הינו אבים מלא ממש וניפרדנו וגם הבטא לא הכפילה את עצמה ומהרופאים לא שמעתי דברים טובים אבל כן היה דופק- ועדיין ביצעתי טת ההפלה- אני מרגישה רע מאוד מכיוון שעכשיו אני בהריון שני ויותר מתקדם שבוע 21 ואני אומרת לעצמי איך יכלת לעשות דבר כזה איך יכלת לעצור לו את הדופק כאילו מי את בכלל שעצרת לו את הדופק איך יכלת לעשות את זה זה עובר שיכל להפוך לילד😭,בנוסף מחשבות האם כאב לו האם הרגיש ורגשות אשם כאילו שאיבדתי ילד והכי הזוי שעד עכשיו הדחקתי ולא חשבתי על זה בכלל ופתאום עכשיו הכל צף ואני במין דיכאון כזה ובבאסה, הכי מאושרת על ההריון שאני עכשיו בעולם, אבל לא מצליחה להשתחרר מהעצב!!, אחרי זה חזרנו וגם בהריון הזה אני ובעלי ניפרדנו אבל הפעם אני מרגישה שזה התיקון שלי כי אמרתי לעצמי שאין מצב שאני מוותרת על ההריון הזה בחיים זה הילד שלי,ועכשיו לעומת הפעם הקודמת בחיים לא אעשה הפלה והפעם איתו זה סופית נגמר! אבל מה עושים עם הכאב על ההפלה שעשיתי? ממש כואב מרגישה בדיכאון ופוחדת שהדיכאון יזיק להריון הנוכחי😪

מה שהיה היה אין דרך לשנות את העבר תתמקדי בהווה ובמתנה שיש לך עכשיו!♥️♥️♥️ המחשבות לא ישנו את מה שקרה זה רק יכאיב לך ויפגע בך...החיים קצרים מידי בשביל לבזבז אותם על עצבות שלא תואיל גם ככה

אהובה אני מחזקת אותך על ההחלטה כן להמשיך עם ההריון הנוכחי למרות כל הקשיים הנפשיים והפרידה מהבן זוג. חייבת להפנות אותך לטיפול זה הדבר היחידי שעזר לי אישית. יש לי בן גדול בן 16 ואחריו נכנסתי להריון ועשיתי הפלה יזומה מסיבות שלא אפרט ואחרי זה עשיתי עוד אחת. עד היום אני מתחרטת על זה ובתאריכים שעשיתי אותן זה ממש ימי אבל אצלי. אחרי זה לא רציתי בכלל להכנס להריון וזה היה טראומה בשבילי רק לדבר על זה בעלי המסכן הבין ותמך בי. עד שבאמת נכנסתי להריון בטעות וכמובן שהשארנו וילדנו אותו (היום בן 6 חודשים) אבל המחשבות ויסורי המצפון על מה שעשיתי בעבר כרסמו אותי מבפנים כל התקופה של ההריון ופניתי לטיפול וזה ממש עזר. לא יכולה להגיד לך שכל האשמה נעלמה אבל לפחות היום יותר קל לי לחיות מלפני זה. שולחת לך חיבוק ענק ענק תנשמי תרימי את הראש תיהי גאה במי ומה שאת ומה שהיה היה צריך לחיות את ההווה ולא להסתכל לעבר לפעמים אנחנו עוברים דרך בחיים כדי ללמוד ולהיות אנשים טובים יותר מבעבר. כולנו טעינו במהלך החיים האלה את צריכה למצא דרך לסלוח לעצמך. המון המון בהצלחה ❤️

עשית מה שהיה לך טוב בזמנו וזה מה שחשוב

בדצמבר שעבר נאלצתי לעשות הפסקת הריון בגלל מום מאוד קשה בלב שהיה מורכב מאוד. נאלצתי לקחת כדורים ולהפסיק לגוזלית שלי הקטנה את הלב בשבוע 18... אף אחד לא יכול להבין מה עברתי באותו רגע אבל עד היום מזכירה לעצמי שזה היה רק בשבילה. אם יש לי את האפשרות לבחור חיים לפחות שיהיה הוגן וחיים טובים. ההחלטה שלך להפסיק את ההריון היתה מהשיקולים שלך וזה בסדר. להגיד לך שמתי שהוא תרגישי טוב? לא אבל אין דרך לשנות את זה הרי אנחנו לקחנו את הכדור והיד היתה על ההדק. הרופאים אמרו שזה לא נחשב לידה.. הרגשתי אותה יוצאת ממני (אומנם פיצית ממש) אבל עובדה שהיא יצאה כמו לידה רגילה.. ברוך ה' היום אני עם ילד בן שלוש תכף ואוצר בן חודש שנותנים לנו אור והרבה אהבה. את בהריון עכשיו (הורמונים, לחץ, מצבי רוח) אין לך דרך לחזור אחורה ולשנות את ההחלטה שלך (מה גם יכול להיות שלא היית משנה כלום ועושה את זה שוב וזה בסדר) תתרכזי בעכשיו. תהני מההריון הזה, תאהבי כל קילו שאת עולה ותחכי למפגש המיוחד הזה כשתקבל י את המתנה הכי טובה שאישה יכולה לקבל.

מבינה לליבך יקירה, לדעתי מה שיעזור לך להרגשת שיפור משמעותית הוא לתקן, זאת אומרת, לכפר ככל הניתן על המעשה- לתרום לאגודה המונעת הפלות (אפרת לדוגמא) ולהמשיך למלא את הבית בילדים לאט לאט. שני הדברים ההלו יהפכו את היגון לקטן יותר כי עצם הידיעה כל חודש מחדש שאת מונעת מנשים להפיל תתן לך להרגיש הרבה יותר טוב. מקווה שעזרתי 😏

יקרה מבינה את כאבך!!! זה קשה לקבל החלטה כזו ובטח שעכשיו במצבך קשה לחשוב על זה… בכל מקרה תתמקדי בהריון הנוכחי את עושה תיקון ואל תתני לזה להשפיע עלייך כי חבל!!! תנסי להתנתק מהמחשבות 🙏🏻