חייבת לפרוק, מאז הלידה אני ממש מאוכזבת מבעלי אם פעם החזקתי ממנו אז עכשעו ממש ירד לי הכן אדם לא עוזר בכלום מגיע בשש שבע הביתה ב22:00 כבר נרדם אננ עוה הכל מהכל בבית ועם הילדה וזה כבר מתחיל להיות קשה כמו רוטינה שחוזרת על עצמה..מתי זה קצת משתנה? וקצת נהנים מזה גם?

אם את מאוכזבת מההתנהלות של בעלך - דברי איתו על זה - הוא לא יודע מה עובר לך בראש… לא יודעת בת כמה הבת שלך, אבל בהתחלה זה באמת קצת יותר קשה ופחות ״מתגמל״.. מה שטוב זה שהדברים משתפרים ככל שהם גדלים ונותנים פידבקים בחזרה… 💖 בהצלחה!

מסכימה עם תהילה קשה להחזיק בבטן ולא לספר והוא לא יידע אם לא תשתפי אותו… חבל שתיכנסי ללופ שיכול להיות ששיחה כנה עם תקשורת נכונה יכולה לפתור… עצה קטנה ממני - תסבירי לו שאת מבינה שהוא חוזר מאוחר הביתה ועייף מהעבודה אבל זה שאת לא מחתימה כרטיס לא אומר שהתפקיד שלך כאמא הוא לא עבודה אינטנסיבית מאוד וגם את תשושה וצריכה את עזרתו בזמן שהוא נמצא בבית אם תהיי אמפתית לקושי שלו ולא תוקפנית יהיה לו יותר קל להיות פתוח ולהקשיב לקושי שלך 🤍🤍🤍 מקווה שיסתדר

אחרי לידה ראשונה זוגות רבים מאוד חווים משבר, כי החיים משתנים כל כך ופתאום אתם לא משדרים באותו תדר. כמו הבנות שמעלי, ממליצה לפתוח את הדברים מולו בצורה פתוחה ומתוך אמפתיה, לפני שזה גדל לרמה כזו שלא תוכלו לדבר על זה בכלל... ולמי שקוראת את זה והיא עוד בהריון, ממליצה לקיים שיחה כזו לפני הלידה, להתכונן למצב שבו את יולדת כאובה מפוצצת הורמונים וצריכה לתפעל כל כך הרבה במקביל עם מחסור בשעות שינה ואיפה הוא נכנס בתוך כל הדבר הזה? ואפילו כדאי להכניס שאלה קטנה - איפה נכנסת הזוגיות שלכם במצב כזה ואיך נכון יהיה להתנהל בתקשורת ביניכם כדי שהדברים יצלחו את המשבר הזה בצורה בונה ולא חלילה ההיפך