עזרתכןןןןן בנות!!! שבועיים וחצי אחרי לידה, מבית החולים באתי ישר להורים שלי על מנת שאמא שלי תעזור לי עם התינוקת וגם אנוח. אין מה לומר עזרה ענקית, מפנקים אותי, אמא שלי מטפלת בילדה ובאמת פשוט חלום! מבחינת הזוגיות- פחות נוח. בעלי מגיע לכאן כל יום כמובן נמצא איתנו, בלילה ישן בבית שלנו (קרוב להורים שלי), הוא ממש רוצה אותנו כבר בבית, לחוות את ההורות, להיות איתי ולישון איתי. הגיע הזמן לחזור הביתה וכמובן שאמא שלי תבוא לעזור לי היא גרה כמה דקות נסיעה ממני (באותה עיר). ובכל זאת אני מוצפת חששות ופחדים שמא לא אסתדר לבד, אמא שלי עוזרת לי המוןןן גם בלילות. מפחדת לא להבין נכון את התינוקת ואת הצרכים שלה ולא לטפל כראוי. מוצאת את עצמי בוכה ויחד עם זאת גם מעוניינת להיות בבית . מתלבטת אם ללכת הביתה או להישאר עוד

דעה אישית שלי.. תחזרי לבית רק ברגע שאת מרגישה מוכנה ב100%. וכן תדאגי שהבית יהיה נקי ומסודר ויהיה אוכל במקפיא בשביל ההתחלה.. הייתה לי גם את ההתלבטות הזאת.. הייתי אחרי קיסרי חירום הייתה לי החלמה ממש קשה נפשית ופיזית הייתי אצל אמא שלי חודש עזרו לע שם ממש עם הילד יכולתי לנוח קצת.. ואת התינוקת לאט לאט את תביני ככה זה בהתחלה.. אני קפצתי לביקורים בבית שלי איזה 5/6 פעמים כשהייתי אצל אמא שלי..

מבחינת נקיון הוא מוכן, אתמול ניקו לנו הכל יסודי

אין לי ספק שיהיה לי נוח ונעים בבית שלנו, אף פעם לא יספיקו לי הפינוקים והעזרה זה תמיד כיף. השאלה אם לסגל לעצמי שגרה חדשה של עזרה שבה אמא שלי תבוא אליי לעזור במהלך היום, או להישאר כאן עוד

אני הייתי הולכת הביתה ומתחילה להתמודד עם ההורות בבית ובפינה שלי. נראה לי שזה רק יתרום לך לביטחון כאמא וכמובן לזוגיות שלך

השאלה העיקרית זה האם את מרגישה מוכנה לעשות אתזה. זה יהיה אינטנסיבי קחי את זה בחשבון. אם את מרגישה מוכנה לכי על זה😍 אין כמו להרגיש משפחה את בעלך והילדה.

אני עשיתי את הטעות וחזרתי הביתה אחרי שבוע וחצי כי הרגשתי שלבעלי לא נוח אצל אמא שלי.. בדיעבד זה היה טעות והייתי נשארת שם לפחות עוד חודש עד שהייתי מספיק בטוחה בעצמי ומספיק חזקה לטפל בי ובתינוקת בלי להישבר ולהתמוטט נפשית ורגשית.. לדעתי תשארי אצל אמא כל עוד נוח לך