היי בנות...תגידו, אמהות שעובדות משרה מלאה ויש להן ילדים קטנים. מה חלוקת התפקידים ביניכן לבין הבעל?

חלוקה מלאה הוא גם שולח בבקרים וגם מוציא וגם מכין אוכל ולוקח לחוגים ומסדר את הבית הכל הכל שווה

הגיוני שעם 3 ילדים מתחת לגיל 6 בעלי מצפה שאעשה הכל לבד ועוד אני עובדת משרה מלאה? הדבר היחיד שהוא עושה זה מקלחות ומלביש אותם בבוקר ורק מקטר בלי הפסקה על 2 הפעולות האלה. נמאס לי ממנו אני מרגישה שאני קורסת כבר.

כרגע אני עושה הכול אבל בעלי לא ממש נמצא לפעמים עובד מהבוקר שש שבע עד הלילה שבע שמונה כזה אם יש לו חופש עוזר לי ממש בבית וזה עם הילד פחות אבל מאמינה כי הוא רק בן חצי שנה תכלס לא מרגישה שאני מקופחת או קורסת

האמת גם אני בילד הראשון לא קיבלתי עזרה בכלל. אבל עם 3 קטנים זה פשוט נראה לי בלתי אפשרי

שותפות מלאה, לא חושבת שצריך להיות הגדרות תפקידים, אצלנו מי שמצליח עושה יותר ומי שלא מכל מני סיבות אז פשוט משלים את מה שהראשון לא סיים, כלומר, הוא ישתדל לעשות כלים ואם לא הספיק אני עושה, לגבי מקלחות, אם אני עייפה הוא עושה אם בא לי אני עושה וזה מקל עליו, ולהשלים על זה שהבית לא תמיד יהיה פיקס מסודר והילדים לא יהיו מתוקתקים כמו שעון, לגבי בישולים ולזרוק זבל זה רק הוא לגבי כביסות זה רק אני זה הדבר היחיד שאנחנו מתחלקים באופן ברור ומוגדר, ככה זה מסתדר ספונטני

אז אנונימית אל תחפשי פתרונות אצל אחרים, במה עוד הייתי צריכה עזרה למשל? אפשר להציג לו את זה בצורה יפה שמדי פעם לא תמיד אם הוא יכול להשלים עוד דבר או שניים אולי יש דברים שהוא שונא לעשות כמו שטיפה של רצפה או שואב (הם גם לא יודעים לעשות עדיף שלא יעשו לפעמים) אבל תבקשי עזרה במשהו שאת יודעת שהוא לא שונא לעשות

אבל כל פעם כשאני מבקשת עזרה זה נגמר בפיצוץ. מפחדת לבקש

הוא פשוט חושב שגבר לא אמור לעשות כלום בבית.

מצטערת להגיד לך שאולי עדיף שתשלימי עם זה יש לי חברה כזאת שיש לה 2 ילדים ולא מוכנה להביא עוד כי אין לה פרטנר בנקיונות ובלילות ובבשולים היתה רבה איתו הרבה השלימה עם זה שזה הגבר שהיא התחתנה איתו אף פעם לא היה עושה וזהו לא רבים יותר אין ספק שקשה לה אבל זה באמת לא עוזר

אין בעיה שלא יעשה כלום. אבל הוא גם מצפה שאני יביא משכורת גבוהה ומצפה שיהיה כביסות ובית מתוקתק ונקי...

אז פשוט מעניין אותי אם זה אפשרי בכלל לחיות ככה או שהבעיה היא אצלי

בעלי היה כזה שאמר הבית חייב להיות מתוקתק גם אם את שלושה ימים אחרי לידה לא משנה מה עכשיו לפני הלידה הייתי עובדת והייתי מספיקה שהבית יהיה מתוקתק כולל אוכל חם שהוא חוזר אחרי הלידה וואלה פחות לפעמים מספיקה יותר ולפעמים לא אז כשהוא חוזר כן יש אוכל חם אבל לפעמים יש ערמה בכיור או שהריצפה מג'וייפת או שהכביסה על המיטה או שאין כביסה יום למחרת היה (כמובן שבארון יש בגדים פשוט שפחות רוצים ללבוש) אז מסתדרים עד מחר ברוך ה' הוא למד שהבית לא חייב להיות נוצץ כמו בית מרקחת בסוף יש ילד שעושה בלאגן וגם אני לא יכולה לעשות הכול אם יש משהוא שממש ממש מפריע לו ולא הספקתי אז הוא משתדל לעשות ואם לא אז אני עושה יום למחרת תכלס אי אפשר להיות 100 אחוז בבית ובעבודה ובכוך דבר אנחנו בני אדם

בעלי לפחות למד לקבל את זה

צודקת

לא הבנתי, הם גם לא עוזרים וגם מצפים שיהיה מתוקתק?? לפחות שישבו בשקטטט זה חוצפה

את מבינה

והוא לא מבין איך אני לא מצליחה לעשות הכל

מה שכן ישבנו ודיברנו ושאלתי אותו מה הכי חשוב לו ומה סדר העדיפויות שלו כשהוא מגיע לבית אז זה היה אוכל ואז סדר ונקיון ואז כביסות וכו' אז אני תמיד משתדלת ליצמד לזה ולדאוג שמה שממש ממש חשוב לו היה קודם ככה שלפחות יש תחושה נעימה שמגיע לבית שחשבו עליו

עושה ממני עצלנית

כשהייתי בחופשת לידה הכל היה פיקססס. והוא לא היה עושה כלום. אפילן קניות לזרוק זבל כלום. הכל אני עשיתי. אבל עכשיו כשחזרתי לעבודה אני פשוט לא מצליחה.

3 ילדים זה מתיש ברמותתת. ואני כל הזמן לבד איתפ

איך אני אמורה גם לעשות כל כך הרבה מטלות של הבית

תאומות בנות 8 חודשים + ילד בן 3 עובדת משרה מלאה מהבית 8:00-17:00 ויש לנו עסק משותף שאני מפעילה בו את השירות לקוחות. בבית אני עושה הכל לבד. הוא רק לוקח את הילד בבוקר לגן וחוזר בערב שכולם כבר ישנים.

הגיוני ממש ואם הוא לא רואה כמה את עושה יש כאן בעיה אצלו בלבד שמעי מעריצה שלך אם הספקת לעשות הכול בחופשת לידה אני מהרגע שילדתי עד שהתא0סתי לקח חודש בערך והבית היה נראה ככה ככה תגידי לו או שאת עושה מתלות בית ומתפטרת או שאת עושה חצי חצי אין מה לעשות אנחנו לא מכונה משומנת אנחנו בני אדם בדיוק כמוהם וכדאי שגם הוא יתחיל קצת לעזור או לראות כמה כת משתדלת ומתאמצת

תהילה הוא הוציא אותי מבית חולים אחרי יום כדי שאני יחזור לכביסות ולבישולים....חחחח איזה להתאושש מהלידה ואיזה נעלייים

אבל שמעי תכלס אם לא תעשו איזה תאום ציפיות ותדברו 0תוח אחד עם השניה לא יודעת כמה הכול ילך הכי חשוב זה הדיבור והפתיחות רק ככה תוכלו להתגבר ואולי להזיז איזה משהו. ואם הוציא אותך אחרי יום יש כאן משהו קצת מחשיד לפי דעתי מותק עברת תראומה רצינית של לידה את והגוף שלך חייבים להתאושש לא משנה איזה מספר ילד זה את צריכה שבוע לפחות אם לא יותר לחזור לעצמך

רונילה איך את מספיקה?? זה נראה לי בלתי אפשרי...אמיתי.!! אני מגיעה הביתה ב4 וחצי ויש לי כל כך הרבה מטלות ותוך כדי 3 ילדים בוכים רעבים צריכים יחס. באמת. איך עושים את זה??

חחחחחח אחרי שבוע כבר שלח אותי למוסך עם תינוק בן שבוע....סיוט. נמאס לי ממנו. אני כל יום שעובר מבינה שהתחתנתי עם בעל אגואיסט

ואין לנו בכלל עזרה מההורים חשוב לציין. אפילו לשבת אנחנו לא מוזמנים.

סליחה אבל הוא צריך להעריך אותך יותר את יודעת מה את , את צריכה להעריך את עצמך יותר את לא משרתת ללא תשלום אל תעשי מה שלא בא לך ואם מפריע לו זה שלו!

אני עושה הכל מקלחות לבוש אוכל וגם משרה מלאה בעלי עם הניקיון של בבית יותר

שמעי אין לי מושג את את עושה את זה לא אומרת שזה נורמלי אבל כולם הכבוד לך שאת כן מצליחה ברוך ה' הייתה לי עזרה לפחות בהתחלה 7היום אני כבר יותר מצליחה לאזן ולעשות את כול הדברים אבל עדיין לפעמים אחותי באה לעזור לי וזה ממש מקל עלי. חושבת שהדבר הכי בסיסי הזוגיות זה להעריך אחד את השניה ולעזור כשצריך בסוף כאילו תראי לאן את מגיעה מאמינה שכבר אין לך חשק ממש לחיות איתו ואני לגמרי יכולה להבין את זה

לגמרי כבר בא לי להתגרש

שמעי אולי תלכו לטיפול זוגי ותראי איך מתקדם לא אומרת להתגרש או לעשות מעשה קיצון אבל תראי היכן את עומדת דברי איתו ותראי היכן הוא עומד .... אם הסיטואציה הזו תמיד הייתה גם בילדים הראשונים או שפתאום הגיע עכשיו או מה גרם לה להיות ככה ותעשי חושבים עם עצמך

היה גם בילדים הקודמים אבל עכשיו שיש 3 זה נהיה קשה על גבול הבלתי אפשרי להסתדר בלי עזרה.עד עכשיו הסתדרתי למרות שהיה קשה

אז הגיע הזמן להשמיע את קולך ולבקש עזרה ואם הוא לא מוכן לעזור אז אולי להביא משהיא שתעזור לך זו גם אופציה

להביא מישהי זאת לא אופציה בשבילו כי אף פעם אין כסף. וכל פעם כשאני מבקשת עזרה אנחנו מגיעים לריב פיצוצים. פעם השכנים הזמינו לנו משטרה

אז תקביעי עובדה עוזרת או שיעזור ואם לא הולך אז אולי אופציה של גרושים עדיפה אבל שוב תנסי לדבר ללכת לטיפול תשתפו אולי חברה קרובה אמא או משהו שמכיר אותכם יותר יודע ליעץ יותר טוב אני אישית ממש דוגלת בלשטף אחד את השניה ולנסות למצוא פיתרון ולא להתגרש אבל אם אי אפשר וזו האופציה היחידה אז....

אני חושבת שאת צריכה לדעת איך להציג לו את זה בשביל לא להגיע לפיצוץ ״מאמי אכפת לך אחרי זה רק לשטוף את הכלים אין שם הרבה אני בינתיים חייבת להתקלח אני מרגישה שאני חייבת״ כאלה בקלילות ולא לעשות ״אני צריכה לדבר איתך על משהו והגיע הזמן שתתרום יותר לבית מאד קשה לי ובלה בלה בלה״

שנינו במשרה מלאה ובלי שום עזרה מתחלקים בהכול שווה בשווה חצי-חצי אחלה שלום בית ❤️

אני קוראת עכשיו את מה שכתבת כאן לבנות אחרות הכרת גבר חינכת אותו שהוא לא עושה כלום בבית כמו שייח סעודי/אורח בבית מלון ואחרי שהבאת לעולם ילדים ממנו הוא מבחינתו ממשיך לצפות שתהיי השפחה של הבית ובנוסף לכל זה גם תעבדי ותפרנסי או במילים אחרות שתהיי לא אנושית שתעשי הכול מהכול עם הכול והוא ישב רגל על רגל ועוד יתלונן אז סורי אני במקומך לא הייתי חיה עם בן אדם כזה דקה, אבל ככה הכרת אותו וככה חיית איתו עד הילדים. את צריכה לעשות איתו שיחה של הגדרה מחדש של התפקידים והגבולות הבית ובהרבה עבודה קשה לגרום לו לסגל הרגלים חדשים ולהתרגל למציאות שבה שני בני הבית תורמים ולא צד אחד קורס והצד השני מתלונן

צודקת עשיתי טעות. בהתחלה היה לי קל אז פינקתי יותר מידי....

אני מתחילה לעבוד כשהגדול הןלך לגן הוא חוזר ב2 והולך לישון עד 4 בערך הבנות איתי יש לי גדר פעילות ורוב היום הן שם/ישנות/טרמפולינה/טלויזיה/במבה וכמובן כשצריך להאכיל אותן אני מרכילה אותן.. אבל נעזרת בכל האמצעים. סין לבית מםעילה מכונה/עושה כלים/מסדרת חדרים אבל עיקר התעסוקשה שלי במהלך היום זה העבודה. תמיד יש ארוחת צהריים אם אני ממש פא מספיקה אני מזמינה פיצה אבל בדרך כלל אנח מספיקה. השעות הקשות זה מהרגע שמתחילים מקלחות. הבנות מתקלחות ראשונות ובינתיים הילד מעסיק את כצמו. מתקלחות בסיבות 18:00 והולכות לישון אני מכינה לילד ארוחת ערב, אנחנו אוכלים ביחד מקלחת קצת משחקים ולישון בסביבות 20:00-20:30