היי אהובות לא יודעת אם יהיה לכן עצות בשבילי אבל לפחות אני אפרוק כי כבר כואב לי הלב ובכיתי. ברוך השם יש לי 2 ילדים- אחד בן שנה ו8 והקטנה בת 9 חודשים. הקטנה שלי היא תינוקת די בכיינית.. (ואני לא מדברת על מצבים שהיא בוכה בגלל סיבה הגיונית) היא פשוט בוכה הרבה הרבה בגלל שרוצה ידיים ורק רקקקק אותי!!!!! היא רק רואה אותי היא משתגעת ורוצה לבוא אליי לא משנה מי עוד נמצא. אני מאוהבת לה בחיים וזה נותן לי הרגשה כיפית אבל זה כלכך קשה!! אני לא מצליחה לעשות כלום , אני רק שמה אותה היא בוכה (למרות שיש פעמים שהיא משחקת מאוד יפה אבל עדיין) והכי הכי צובת לי שהיא לא נותנת לי להיות כמו שצריך עם הבן שלי. אני מתחרפנת מזה. אני מתגעגעת אליו והיא לא נותנת לי להיות איתו באמת וכמו שצריך. וגם הוא צריך אותי. זה הגיע למצב שהוא פתאום יכול לבוא אליי להגיד לי אמא אמא לשים עליי ראש לחבק ולנשק אותי ולא לעזוב כי התגעגע אליי. זה קורע אותי. ואני פשוט בוכה כי זה קשה לי כ"כ . הרבה פעמים היא באה על חשבונו ואני לא רוצה את זה. ומצד שני היא בוכה ורוצה אותי בצורה מוגזמת הלב שלי כואב בנות

הלב יוצא אלייך … אני אמנם עוד לא אמא אבל אני כלכך הצלחתי להבין את התסכול… יכול להיות שהעצה שלי היא תמימה כי בכל זאת אין לי עדיין את הניסיון בגידול ילדים, אבל לדעתי צריך להוריד בכמות הזמן ידיים והצומי (כמובן הצומי שמבחינתך עובר את הסביר) בהדרגה כמובן- כדי שלא יהיה טראומטי בשבילה. לאט לאט היא תתרגל אחרת, היא קטנטונת הרגלים יכולים להשתנות אצלה מאוד מהר… אל תקחי את זה כגזרת גורל תעשי שינוי ותתייעצי עם אנשים עם ניסיון באיך לשנות 😚😚😚