סיפור הלידה שלי שבוע 40 הלכתי לבדיקה ועשו לי סטרפינג מאז כאבים של החיים הייתי 3 ימים עם צירים בבית פעם סדירים ופעם לא שלא התפתחו. ביום השלישי מהבוקר היה לי צירים כל 10 דק ובערב הגיע לכל חמש דק אמרתי לבן זוג שלי בוא נלך למיון כי זה סדיר ואני לא אצליח לישון איתם בחיים נסענו למיון האחות שקיבלה אותי אמרה לי ישר אני אגיד לך את האמת את לא בלידה בכלל (וזה עוד לפני שהיא בדקה אותי) עשו לי מוניטור והכניסו אותי לרופאה שאמרה שאני פתחיה 2 ושכדאי לעלות לחדר לידה כי היא רואה שאני כאובה וגם אם אלך הביתה ככל הנראה אני אחזור הגעתי לאחות שתקבל אותי והיא אמרה לי בשביל מה תשארי פה כל הלילה? והסברתי לה זאני ככה כבר כמה ימים ואני לא יודעת מה לעשות , היא אמרה לי בואי תשארי פה שעה שעה וחצי נבדוק אותך אחרי זה אם יתקדם הפתיחה. אחרי שעה וחצי במיון היא הגיעה וראתה שאני מאד כאובה אבל בדקה ואמרה שהפתיחה לא התקדמה אמרה לי בואי נביא לך אפידורל ופיטוצין ותלדי, התלבטתי ממש כי ממש לא רציתי פיטוצין פחדתי ואחרי התלבטות אמרתי לה תביא לי אקמול😂 אני אלך הביתה יעשה מקלחת חמה אלך לנוח ואולי זה יתקדם כי רציתי לקדם את זה לבד , היא ניסתה לשכנע אותי קצת להשאר ואמרה אוקי אני אכין לך מכתב שחרור וזה לקח קצת זמן, בקצת זמן הזה התחילו לי צירים ממש כאובים כל דקה וחצי והבן זוג שלי אמר את בטוחה שאת רוצה ללכת? אמרתי כןכן אני לא רוצה פיטוצין בוא..יצאנו לאוטו אך שבאנו לצאת מהבית חולים התחלתי לצעוק לאאא לאאא תחזור אני לא יכולה אני בחיים לא ארדם או אנוח ככה..חזרנו והמיילדות צחקו שזה היה מהיר הם חשבו שאחזור עוד שעתיים גג אבל לא כל כך מהר . קיבלו אותי שנית בדקו במוניטור היה לי צירים הרבה יותר גבוהים וצפופים הכניסו אותי לחדר לידה בשביל לקבל אפידורל. אחרי האפידורל הרגשתי הרבה יותר טוב כמו בן אדם סוףסוף נחתי במיטה והייתי בחרדות ממש לגבי הלידה אבל ניסתי לשחרר מפה לשם הגיע אחות לבדוק אותי הייתי בפתיחה 4 וירדו לי מי שפיר. כעבור עוד כמה שעות התחלתי להרגיש לחץ מטורף למטה וכואבב התחלתי לצעוק והבן זוג שלי התעורר אמר מה קרה אמרתי אני לא יכולה לוחץ לי אני צריכה עוד מנה של אפידול המיילדת באה בדקה אותי אמרה לי את פתיחה 10 אבל אני רוצה שירד עוד קצת הראש..קיבלתי עוד אפידורל התחלתי להרגיש הרבה יותר טוב אבל עם לחץ מטורף למטה אחרי כמה זמן הגיע רופא אמר לי שהיא בפנים שוכבת קצת לצד עם הראש ונתנו לי קצת זמן בשביל שתזוז..הוזיזו אותי לשכב פעם לצד כזה פעם לצד אחר …ואחרי באמת זמן קצר המיילדת אמרה זהו בואי אני רוצה ליילד אותך התחלתי ללחוץ וזה היה קשה ..אבל בזכות זה שהקשבתי למיילדת היה לי יותר קל מפה לשם נכנס גם מיילד ועוד מיילדת ובאמת באו לעזור בתהליך ועודדו אותי והבן זוג שלי גם כמובן העה לי קשה ובאמת שהרגשתי כבק את הראש ממש לוחץ החוצה התחלתי לצעוק קצת לאבד את זה.. המיילדת החזיקה את הפוקוס אליה ואחרי עוד מספר לחיצות וחתך קטן בשביל לעזור לי נולדה לה אביגיל שלי הייתי בשוק שאשכרה עשיתי את זה היא שכבה עליי כולה חמימה כזאת עם בכי הכי חמוד שיש התחלתי לבכות. ופשוט חיבקתי אותה❤️ 3700 מאד לא פשוט להוציא😂

ווווואו כל הכבוד לך מלכההה🌸 סיפור מקסים והצוות שטיפל בך נשמע ממש טוב ! מזל טוווווב❤️

מהמם מזל טוב הרבה בריאות ונחת ❤️❤️❤️

מרגש ממש 🥹🥹 אלופה!!! המון מזל טובבב ❤️😍🥹😍🥹😍❤️❤️🥹

אלופה מזל טוב