קשה לי בנות, אשמח לעצה 😔 בעלי מנסה להפסיק לעשן, הוא ביום הרביעי להפסקה רוב היום הוא עצבני, חסר מנוחה וכמובן שהעצבים יוצאים עליי. אני לא כועסהףת אבל ממש פגועה ודי מפחדת שהוא יאבד שליטה... איך אני יכולה לתמוך בו ולעזור לו? כל עצה שעולה לכן יכולה לעזור ♥️🙏 ובבקשה לא לשפוט אותו, אתם לא במצב שלו בשביל זה...

איך העצבים יוצאים עליך?

תהל, אני פשוט סופגת את זה, הוא חסר סבלנות אליי, קצר רוח, מרים את הקול.. לא מעבר חלילה

אני הספקתי לעשן לפני 8 שנים אחרי עישון של 15 שנים. לא הוצאתי עצבים על אף אחד שיתמודד את לא שק חבטות שלו ובטח לא עליך להכיל עצבים.

זה ממש לא סבבה ואת ממש לא צריכה להבליג מסכימה עם תהל בכל מילה

את תתמכי ותעזרי לו אם תציבי לו גבולות. לא מוציאים עלייך עצבים ככה, לא משנה מה הוא עובר ועם כל הכבוד לסבל שבגמילה. וזה קשה אין ספק. אבל זה באמת לא תירוץ. את באמת תעזרי לו אם תלמדי אותו איך להתנהג לאשתו. זה לא ממקום שיפוטי, זה מהמקום שנמאס להיות שק חבטות כמו שכתבו פה, של גברים שמוציאים עצבים. ברור שאת פגועה. איך הוא יכול לאבד שליטה? שוב לדעתי.... העזרה היחידה ממך היא להראות לו חוזק. שאלייך מדברים יפה. זה יתן לו מוטיבציה לרצות לחיות איתך, להעריך אותך, ובעצם את עצמו. זה יותר עמוק מ "עישון". את תראי. תנסי רק. את לא תפסידי כלום.

גם אני נגמלתי.. וזה קשה כמו שכתבתי.. כן הייתי בנעליים שלו. ואסור להוציא עצבים על אנשים. אפשר במכון כושר, על שק אגרוף, על משחק מחשב או כל דבר שהוא בלי רגשות.

תשאלי אותו איך אתם יכולים לתמוך בו - מה הוא צריך. תחזקי אותו לאורך כל הדרך בכך שאת מאמינה בו ושאת יודעת שהוא יכול לעשות את זה. חשוב לחזק את הביטחון העצמי שלו. הימנעי מנדנודים, בדיקות מעקב והטפות. במקום רק ידעי את הנגמל כמה אתם מעריצים אותו על הניסיון להפסיק ושאתם כאן בשבילו. לצד זה אל תכילי עצבים ואלימות בשום דרך.

לספוג לספוג לספוג לחבק ולהרגיע להגיד אני יודעת שקשה לך, אתה עובר תהליך לא פשוט ואני גאה בך אני איתך כל הדרך יד ביד להבין את העצבים שלו ולהבין שזה זמני שבעלי הפסיק לעשן היה גם כמה שבועות קשים היה מתעצבן בקלות וכל הזמן על קוצים אבל בסוף הוא הפסיק לעשן והינה תכף שנתיים בלי סיגריות תודה לאל אני מבינה אותך ממש קשה לספוג אבל גם מאוד קשה להפסיק לעשן ואת המקלט שלו הוא חייב אותך

מניסיון כל פעם שהוא מרים עלייך את הקול או מתנהג לא יפה תעמידי אותו במקום ככה הוא יבין שאין להתנהגות שלו מקום..

אל תיפגעי זה קודם כל כי הוא עצבני בגלל הגמילה ולא כי עיצבנת אותו הגמילה מסיגריות קשה, תתמכי בו וזה אומר שאם הוא עצבני תעזבי אותו רגע.. תני לו ספייס ולהירגע. את יכולה למזוג לשניכם מים ולקחת ביחד כמה נשימות, להציע לו לצאת לטיול קצר בחוץ בשכונה. בכל מקרה זה תכף יעבור והוא יחזור להיות כמו שהיה קודם ואפילו יותר טוב 😉 אז סבלנות ❤️❤️

וואי וואי זה קשהההה שונאת תקופות שהוא נגמל. סיוט מתמשך. תזכירי לעצמך שזה זמני ולא ככ בשליטה. כמונו בתחילת הריון. פקעת עצבים. ושזה שווה את זה שלא יעשן

אם ההפסקת עישון מתבטאת בעצבים אז שיחזור לעשן .ככהלא צריך להתנהג שמפסיקים לעשן זה צריך לבוא מהסכמה מלאה שלו ואם הוא ככה אז מהר מאוד הוא יחזור לעשן .תמליצי לו ללכת לאלן קאר או משהו כזה,ככה יהיה לו יותר קל

מצער אותי מאוד שחלקכן מרגישות שזה בסדר שיוציאו עליכן עצבים בגלל שטות כזאת, לאף אחד בעולם הזה אין את הזכות להוציא תסכול על אף אחד, רק לשתף אבל זאת דעתי ואם לכן זה בסדר אז שלכן

זה לא קשור ללהוציא עצבים ולתת אפשרות פיזית הגוף בסטרס. זה לא ככ בשליטה. להגמל זה דבר קשה. זה לחץ וחוסר נוחות בכל הגוף חוסר סבלנות מטורף ולפחות אצלי הוא גם לא ככ היה מודע הוא פשוט היה בעצבים. לאו דווקא עליי. פשוט היה חסר מנוחה. קצת מזכיר לי איך שאני הייתי בתחילת הריון. שאין סבלנות ויכולת להכית כלום. וכמה שזה היה מבאס. ידעתי שזה בגלל הגמילה. ביאס אותי בעיקר שהוא לא הודה והיה בהבנה עם עצמו שזה המצב. אבל אחרי שבועיים בערך זה נגמר וזה שווה בעיניי. גבר מעשן דווקא עצבני לעיתים יותר קרובות בין הסגריות מאשר לא מעשן. וגם אני הייתי בלתי נסבלת בשליש הראשון של ההריון. הייתי מודעת לזה אבל נורא קשה לשלוט בזה. זה לא המצב הנורמלי. לא פיזית לא הורמונלית ולא נפשית. אז זה לא שאני עכשיו ישב ויעבוד על עצמי זה מצב עובר. ככה גם לו. אי אפשר להתעלם מזה שבגמילנ הגוף עובר פיזית משבר וניקוי וזה ממש קשה. ממש. יכול להתבטא בכאבי ראש מטורפים כאבים בגוף חוסר מנוחה וחוסר סבלנות. ולדעתי שווה לעבור את זה כדי להגמל..

תודה בנות על ההבנה והעצות 🙏 אני אנסה באמת להציב גבולות כמו שאמרו פה אבל מצד שני כן לנסות להכיל.. שוב תודה ♥️

בדיוק גם אני וגם בעלי הפסקנו לעשן אתמול זה היה היום הראשון שלנו ושתינו היינו עצבניים יותר מתמיד. זה קשה כל כך להפסיק!! הוצאנו את העצבים קצת אחד על השני ואחרי זה באנו דיברנו ביקשנו סליחה ועבר. שתינו ערוכים לזה שעכשיו תקופה אנחנו נהיה קצרי רוח. בגדול מה שעוזר לי זה דברי חיזוק, זמנים לעצמי לבד, דברים טעימים לנשנש ותעסוקה. מה שעוזר לבעלי זה להיות בעשיה, ושקט בראש כלומר אם הוא עכשיו קצר רוח זה לא הזמן שלי לספר לו אם היה לי יום קשה או להעיר על משהו או כאלה דברים, לחכות כמה דקות ואז.

שאנחנו עצבניות בגלל ההיריון או בגלל מחזור זה בסדר… והגבר צריך להבין ולהכיל את ההורמונים🤷‍♀️ גם פה יש הורומנים ותהליך פיזי שהוא עובר אני לא אומרת שאת צריכה להסכים ולהבליג על כל דבר, אבל זו תקופה שהוא יהיה עצבני ו*הרבה* וצריך לדעת לקבל את זה. זה תקופה וזה עובר לבעלי עבר אחרי חודש בערך. וברוך השם כבר לא מעשן שנתיים😋 באמת תנסי לנשום ולהבליג על מה שבגדר האפשר כי גם ככה קשה להם, ומה שלא ברור שלהגיד. אבל עדיף להגיד אחר כך שהוא יותר רגוע ומוכן להקשיב כי העצבים של הסיגריות גורמות להם להתנהג ממש לא כהרגלם. בהצלחה בסוף זה שווה את זה🙏