אני בחודש 6, בזוגיות, לא נשואים. בהתחלה הכל היה מהמם בינינו, נכנסתי להריון מהר יחסית אחרי כמה חודשים ועברנו לגור יחד, אנחנו רבים המון, בהתחלה אני זאת שהייתי פוגעת בו במילים קשות והבטחתי לו שאני מפסיקה אבל עכשיו הוא עושה את זה לי, אומר שאני כלום, אני אהיה אמא רעה ומסכן הילד, אין לי השכלה אין לי חסכונות והוא עשה טעות שהביא איתי ילד. המילים האלו לא יוצאות לי מהראש אפילו שהתנצל אחר כך ואמר שהיה פגוע ורצה לפגוע בי בחזרה אבל לי זה מרגיש שהמילים האלו לא סתם יצאו וזה מה שהוא באמת חושבת עליי ועכשיו אני לא מבינה מה הסיבה האמיתית שהוא איתי, יש לו עבודה נחשבת, מלומד עם תואר ובא ממשפחה אמידה ואני ההפך. הרבה פעמים לפני אמר לי שתמיד ראה בי אמא לילדים שלו, שאני חכמה, אוהבת, חמה ואכפתית וכו ושאביה אמא הכי טובה אבל אני לא יודעת למה להאמין אם בשעת ריב אומר לי מילים כאלו… עוד אמר שמעכשיו אני לעצמי ושאמצא לי מקום לגור בו ואני לא אראה ממנו שקל לא לי ולא לילד ושאני כנראה אשאר לוזרית כל החיים ולא אתקדם לשום מקום. אני לא מפסיקה לבכות כשאני חושבת על זה אפילו שהתנצל כמה פעמים, נפגעתי עד עמקי נשמתי. תמיד רציתי לעשות משהו ולהוכיח לסובבים שגם אני יכולה אבל הרבה פעמים בחרתי מקצועות שלא יעזרו לי כמו סתם קורסים פשוטים ואין לי דירבון ללמוד מהמשפחה וגם אף פעם לא היה, אין לי עזרה כלכלית מההורים ויותר מהכל אני מפחדת מכישלון וזה מורח אותי המון שנים בלי לעשות כלום עם עצמי, מפחדת שאנשים יראו שאני לא באמת חכמה כמו שהם חושבים עליי למרות ש המשפחה שלי בחיים לא אמרה לי שאני חכמה.. אני רוצה לעזוב אותו ואני מפחדת ממה שעשוי לקרות לי בעתיד, איך אגדל את התינוק לבד ואיך אסתדר מבחינה כלכלית, מפחדת שלא אמצא מישהו לזוגיות כי יש לי ילד. אני יודעת שאם אשאר אני אוכיח לו שאני חלשה והוא יכול להתנהג אליי כמו לזבל ואני מפחדת שגם כשיהיה יחד הוא יריב איתי ככה וברגע שלא יתאים לו הוא ילך או שיגיד לי לעזוב😞 אין לי כסף לשכור דירה עכשיו והאופציה היחידה שלי זה לחזור להורים וגם שם אין לי מקום להיות